רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
 | |
| מקום קבורה | סטאנוב |
|---|---|
| פטירה |
1802 כ"ט בטבת תקס"ב סטאנוב |
| מקום פעילות | דוברומיל, זברז', פשוורסק, סטאנוב |
| תחומי עיסוק | רב, פוסק וראש ישיבה |
| תלמידיו | רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי חיים מרדכי מרגליות, רבי יעקב משולם אורנשטיין, רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין |
| בני דורו | הנודע ביהודה, הפרי מגדים, האריה דבי עילאי |
| בת זוג | אסתר בת רבי צבי הירש בוכנר, רבה של זברז' |
| אב | רבי מרדכי חסיד, מחכמי הקלויז בברודי |
| צאצאים | |
רבי אלכסנדר סנדר מרגליות ([1]-כ"ט בטבת תקס"ב, 1802) היה רבה של סטאנוב ופוסק הלכה בולט בתקופתו.
ביוגרפיה
בנו של רבי מרדכי "חסיד", מחכמי הקלויז בברודי, חברותא של ה"נודע ביהודה" ותלמידו של הרב משה אוסטרר. סבו, הרב מנחם מאניש מרגליות היה בנו של רבי יצחק רבה של יברוב ובעלה של הינדא בתו של רבי אלכסנדר סנדר שור, ה"תבואות שור". אביו נפטר בגיל 22 והוא גדל יחד עם אחיו ואחותו בברודי אצל דודם הרב צבי הירש לופטינר. בצעירותו למד בקלויז בברודי. נישא לאסתר בת רבי צבי הירש בוכנר, רבה של זברז', ובנו של רבי שלמה בוכנר רבה של פינטשוב ומחבר הספר "יקהל שלמה".
כיהן בדוברומיל שבגליציה. לאחר שלוש שנים עזבה, בעקבות פטירת אשתו ואת מקומו מילא בנו רבי מרדכי. בשנת תקל"ד כיהן בזברז' על מקום חמיו ובסביבות שנת תק"מ החל לכהן בסטאנוב. למשך תקופה עבר לכהן בפשוורסק שבגליציה ובהמשך חזר לסטאנוב. הוא כיהן כראש ישיבה במקומות רבנותו.
רבנים רבים הפנו אליו שאלות[2], וכן הוא מצוטט בספרי הלכה בולטים כמו פרי מגדים[3], אריה דבי עילאי[4] ועוד.
בין תלמידיו: אחייניו הרב אפרים זלמן מרגליות, הרב חיים מרדכי מרגליות והרב משה רבן של קליוואן וסדיגורה ומחבר ספר "פני משה", והאחים רבי יעקב משולם אורנשטיין והרב משה יהושע השיל אורנשטיין. בהסכמת הרב משה רפפורט רבה של ליז'נסק לשו"ת הרא"ם נכתב שהיה רבם של רוב חכמי דורו.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
מצבת הגאון מו"ה סענדר מרגליות. |
נפטר בסטאנוב בכ"ט בטבת תקס"ב ושם נקבר.
משפחתו
אחיו הרב מנחם מאניש כיהן במספר עיירות ברחבי ליטא. אחותו רעכיל נישא לרבי פנחס רבה של קאלק.
בניו היו הרב שמואל רבה של סטרי, הרב מרדכי ממלא מקום אביו ברבנות, הרב נפתלי צבי מלבוב[5], הרב יהודה אריה לייביש רבה של ז'מיגראד והרב יוסף ממלא מקום אחיו ברבנות ז'מיגראד. חתניו היו הרב יוסף שאול פרנקל-תאומים והעשיר אורי שרגא פייבל בלוך מווילנה. היה מחותנו של רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה[6].
ספריו
מרבית ספריו לא הודפסו.
- תשובות הרא"ם על שולחן ערוך אבן העזר, ורשה תרי"ט
- תורת הרא"ם על התנ"ך, למברג תרנ"ח
- חידושי הרא"ם על הש"ס, למברג תרנ"ח
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אלף מרגליות בערכו (399).
- עלים לתרופה, גיליון תשמ"ה, פרשת בא תשע"א.
קישורים חיצוניים
- רבי דוד הלחמי, רבי אלכסנדר סנדר מרגלית, אב"ד סטנב, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קפ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 36-40
- כתביו
- תשובות הרא"ם בגוגל ספרים
- תשובות הרא"ם חלק ג' באתר היברובוקס
- תורת הרא"ם באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ שנת לידתו לא ידועה אך היא מאוחרת משנת תצ"ז, 1737 שנת פטירת סבו שעל שמו הוא נקרא.
- ^ ראו מבשר צדק לרבי ישכר בער מזלוטשוב, ברוקלין תשע"א.
- ^ משבצות זהב תצ"ח סק"ז.
- ^ יורה דעה תשובה י'.
- ^ מוזכר ב"בית אפרים" (ספרו של גיסו ובן דודו הרב אפרים זלמן מרגליות) חושן משפט סימן ז', כ"החריף ובקי"
- ^ כך למשל בנודע ביהודה אבן העזר מהדורה תנינא סימן נ"ד "עכשיו אשימה פני לדברי מחותני ידידי הרב הגאון מוה' סענדר נר״ו אב״ד ור״ה דק״ק זבארוש
35502581אלכסנדר סנדר מרגליות