רבי מאיר יהודה שפירא (אדמו"ר)
| לידה |
ה'תר"ו דינוב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ט בתשרי ה'תרס"ח (בגיל 61 בערך) בוקווסק, פולין | ||||
| מקום פעילות | דינוב, בוקווסק, דז'ילברץ | ||||
| רבותיו | אביו רבי דוד שפירא | ||||
| חיבוריו | אור למאיר, ילקוט אמרי דוד | ||||
| |||||
רבי מאיר יהודה שפירא (ה'תר"ו - י"ט בתשרי ה'תרס"ח) היה רב ואדמו"ר חסידי ומייסד חסידות בוקווסק בגליציה המערבית.
ביוגרפיה
נולד בדינוב לרבי דוד שפירא מדינוב (בן הבני יששכר) ולרחל מינא. נשא בזיווג ראשון את שיינדל רחל בתו של רבי יוסף אלטר הגר מרדוביץ[1], ובזיווג שני נשא את מרים בת רבי ישראל מקרמניץ[2].
לאחר פטירת דודו רבי משה שיינפלד[3] רבה של דז'ילרוביץ, מונה למלא את מקומו ברבנות העיר. לאחר פטירת אביו בי"ט באדר ה'תרל"ד מונה רבי מאיר יהודה לכהן כרבה של העיר בוקווסק, בתפקיד זה הנהיג את כל חיי היהדות בעיר והשפעתו ניכרה גם מחוץ לעיר בוקווסק. על פי ההערכות, תחת השפעתו החסידית נהגו כשלושים אלף חסידים[דרוש מקור]. כעבור כמה שנים החל רבי מאיר יהודה לנהוג באדמו"רות. במקביל כיהנו אחיו רבי ישעיה נפתלי הירץ בדינוב, ורבי צבי אלימלך בבלאז'וב).
בשנות כהונתו חיבר את ספרו "אור למאיר", ובשנת תשנ"ה נדפס ספרו "ילקוט אמרי דוד" המכיל אמרות ותורות מאביו.
נפטר בי"ט בתשרי ה'תרס"ח. לאחר פטירתו מונה בנו יחידו, רבי דוד שפירא, לכהן תחתיו כאדמו"ר מבוקווסק.
צאצאיו
מזיווג ראשון:
- שיינדל רחל שפירא, אשת רבי חיים זיידא הגר בנו של רבי משה הגר מרדוביץ.
מזיווג שני:
- הינדא מלכה שפירא, אשת רבי אלעזר הורוביץ מגרודז'יסק.
- חיה טויבה שפירא, אשת רבי דוד שפירא מסאנוק.
- רבי דוד שפירא (ה' בשבט תרל"ז[4] - כ"ט בשבט ה'תרפ"ד), ממלא מקום אביו באדמו"רות בוקווסק. נשא בזיווג ראשון את בינה, בתו של רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב, ובזיווג שני את שרה, בתו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט.
- חנה מינדל שפירא, אשת רבי פנחס יוסף קנר רבה של זגורז'.
קישורים חיצוניים
- ספרו "אור למאיר" על התורה, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ בנו של רבי חיים הגר האדמו"ר השני מקוסוב
- ^ נכדו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (המגיד מזלוטשוב) וחתנו של רבי חיים הגר מקוסוב.
- ^ חתנו של סבו הבני יששכר.
- ^ אלפסי-תרל"ח
29423737רבי מאיר יהודה שפירא