הרב שלום דובער וולפא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שלום דובער וולפא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלום דובער וולפא
הרב וולפא, 2010
הרב וולפא, 2010
לידה 21 בפברואר 1948 (גיל: 76)
י"א באדר א' ה'תש"ח
ירושלים, פלשתינה (א"י)

הרב שלום דובער הלוי וולפא (נולד בי"א באדר א' ה'תש"ח, 21 בפברואר 1948) הוא ראש כולל עיוני ו'מכון הרמב"ם השלם' בביתר עילית. הוא גם ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ ולשעבר ראש מפלגת ארץ ישראל שלנו.

קורותיו

נולד וגדל בירושלים ליפה, בתו של הרב עזריאל זליג סלונים, ויצחק וולפא (אחיו של הרב יהודה דוד וולפא). למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, בישיבת קול תורה וישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. בשנת תשכ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770 בניו יורק.

אחרי חתונתו בהוראת הרבי מלובביץ' עבר להתגורר בקריית גת וניהל שם את ישיבת חב"ד ורשת של מוסדות חינוך חב"ד בעיר. לאחר שהמוסדות נקלעו לקשיים כספיים כבדים הוא פרש מהניהול[דרוש מקור] והעביר את הישיבה לרב משה הבלין. בשנת תשנ"ז התמודד על רבנות העיר קריית גת, והפסיד בה מול רב העיר הנוכחי הרב משה הבלין.

בשנת 2006 הקים בעיר ביתר עלית את מכון "הרמב"ם השלם" העוסק בפיענוח וביאור ספרו של הרמב"ם היד החזקה. בשנת תשס"ז (2007) יצא לאור הכרך הראשון במסגרת הפרויקט, על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת 2010 עבר לגור בעיר זו.

פעילות ציבורית

וולפא הוא מן המנהיגים הבולטים של הזרם המשיחיסטי בחב"ד. הוא תמך בפרסום זיהויו של הרבי מלובביץ' כמשיח עוד בימי חיי הרבי, והרבי נזף בו על כך והתרה בו שיימנע מכל פעולה כזו בעתיד[1], בנימוק שפרסומים כאלו מרחיקים אנשים מלימוד תורת החסידות[2]. עם זאת, הרבי מלובביץ' עודדו בשנת תשמ"ז לכתוב חיבורים אחרים[3]. בתשנ"א שאל את הרבי שוב בעניין, והוא ענה לו שידפיס את ספרו בהשמטת קטעים שעלולים להרחיק אנשים, ואכן הוציא את הספר בהשמטת כמה קטעים[4].

הרב וולפא כתב למעלה מ-40 ספרים במגוון נושאים הלכתיים ותורניים, חלקם נכתבו כמענה או כהתרסה כלפי מתנגדי דרכו של הרבי מחב"ד. בשנת ה'תש"ם (1979) הוציא לאור את הספר "דעת תורה" העוסק באיסור מסירת שטחים לאויבי ישראל לדעת הרבי מחב"ד, והתראיין בעניין בכלי התקשורת. בעת פינוי חבל ימית הגיע לגור במקום. בשנת תשמ"ב 1982 הוציא את הספר "שלום שלום ואין שלום" ובו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בעקבות מאבקו של מנהיג הציבור הליטאי הרב אלעזר מנחם מן שך ברבי מחב"ד, הוציא וולפא סדרת ספרים בשם "ידבר שלום" שבהם חלק על חידושיו של הרב שך, בספרו "אבי עזרי". בעקבות כך סבל מהתנכלויות[דרוש מקור].

בעקבות הוראת הרבי מחב"ד להעדיף חבישת פאה נכרית לכיסוי ראש לנשים, ניהל מאבק נגד עסקנים שהתנגדו לחבישת פאה לנשים[דרוש מקור]. בעקבות תמיכת הרב מאיר מאזוז (בהקדמתו לספר עבד לעבדי ה') בדעת המתנגדים לחבישת פאה, הוציא וולפא את הספר "לקט שכחת הפאה" ובו דעתם של רבנים התומכים בחבישת פאה[5]. בפרשה סביב חבישת הפאות שיובאו מהודו, שהסעירה בשנת תשס"ד (2004) את העולם החרדי, הצטרף לעמדת המתירים והוציא לאור ספר בנושא בשם "יקם שערה לדממה".

בשנת 2009 העניק פרסים כספיים מטעם המטה העולמי להצלת העם והארץ לחיילים מגדוד שמשון, שהניפו שלטים נגד השתתפות הגדוד בפינוי פעילי ימין מאתר ההתנחלות חומש. עקב כך הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לאי-ציות לפקודה, בדצמבר 2017 זוכה[6].

ב-2011 כינה כוחות ביטחון שמפנים יישובים כ"מחבלים בשחור" וקרא לירות עליהם כדורי גומי[7].

המחאה נגד תוכנית ההתנתקות

בתקופת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הקים וולפא את המטה העולמי להצלת העם והארץ, יחד עם הרב יקותיאל ראפ, וארגן כנס מחאה בבנייני האומה בירושלים[8]. ביוזמתו גם נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף, כשצעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מימון והסתיימה בנוה דקלים. בעת הפינוי היה בגוש קטיף ודגל במאבק ללא פשרות. כאשר ראש הממשלה אריאל שרון נפל למשכב תקף את הרבנים שקראו להתפלל עבורו. לאחר הפינוי ארגן כנס מחאה תחת הסלוגן "לא נשכח ולא נסלח", בו אמר כי התפילות לשלום המדינה סייעו לשרון לבצע את ההתנתקות. היה מיוזמי הקמת מוזיאון הנצחת גוש קטיף בירושלים[9].

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" שבמהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות ותוכנית ההתנתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" שבו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש "משמיים".

תנועת ארץ ישראל שלנו

בשנת 2008 הקים יחד עם ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו, שהתמודדה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) במסגרת רשימת האיחוד הלאומי והכניסה את נציגה ד"ר מיכאל בן ארי לכנסת ה-18. בבחירות לכנסת ה-19 תמך וולפא במפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט. עובדה זו ונימוקים נוספים הביאו לפרישת רבני ארץ ישראל שלנו מתנועתו[10].

חיים אישיים

אחיו הרב מנחם מנדל, הוא רב קהילת חב"ד ושליח חב"ד הראשי בנתניה. לרב וולפא 11 ילדים, בהם:

ספריו

  • דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש - על איסור מסירת שטחים, תש"ם
  • שלום שלום ואין שלום - המשך הספר הקודם, נגד מדיניות הנסיגות והסכנות הכרוכות בהן, תשמ"א
  • גדולי ישראל על החזרת שטחים - דעתם של רבנים נגד מסירת שטחים, תשמ"ב
  • ידבר שלום (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם, תשמ"ז-תנש"א
  • רודף ובא במחתרת - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" ברמב"ם, קריית גת, תשמ"ז[11]
  • ובערת הרע מקרבך - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר הרמב"ם, קריית גת, תשמ"ח
  • כי הם חיינו - מושגים ביהדות, תשנ"א
  • יחי המלך - ביאור על הלכות מלכים ברמב"ם פרקים א-י, תשנ"ב
  • קבלת פני משיח צדקנו, שאלות ותשובות בשיחות הרבי מלובביץ' מהשנים תשנ"א-תשנ"ב, ניסן תשנ"ב
  • יחי המלך המשיח - ספר המשך המבאר את הלכות מלכים פרקים יא-יב ומסביר על פיהם את קביעתו שהרבי מלובביץ' הוא בחזקת משיח, תשנ"ג
  • מבשר טוב - שו"ת בענייני זהות מלך המשיח, בהמשך לספר 'יחי המלך המשיח', חשון תשנ"ד
  • הניסיון האחרון - שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז, קריית גת, מנחם אב תשנ"ד
  • ספר סופר וסיפור - נגד קונטרס "יתבררו ויתלבנו" של הרב יחזקאל סופר, תשנ"ו
  • שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים, ביוגרפיות של רבנים שהיו בקשר עם הרבי מלובביץ' תוך הדגשת הקשר ביניהם, תשנ"ח-תשע"א
  • פרדס שלום ב' כרכים - פסקי הלכה וביאורים בש"ס, ברמב"ם ובתורת החסידות
  • אוצר חידושים בש"ס - באורי סוגיות לפי תורת הרבי מליובאוויטש, תשנ"ח
  • לקט שכחת הפאה - מקורות התומכים בעניין חבישת פאה נוכרית לנשים. נכתב כתשובה לדברי הרב מאיר מאזוז בהקדמתו לספר עבד לעבדי ה', תשנ"ט[12]
  • ותורה יבקשו מפיהו - ביאור דעת הרבי מליובאוויטש בעניין תורת חסידות חב"ד, שיטתה ומנהגיה. נכתב גם הוא כתשובה לרב מאזוז, תש"ס
  • ביאור סוגיית המותר בפיך - עונה לטענות הסטייפלר על הסברו של אדמו"ר הזקן בספר התניא בנושא, תשס"ב
  • יקם שערה לדממה - נימוקים להיתר הפאות הנוכריות המיובאות מהודו בניגוד לסוברים שהן תקרובת עבודה זרה, תשס"ד
  • בין אור לחושך - על יחסו של הרב מנחם מנדל שניאורסון למדינת ישראל, המנוגד לשיטת "אתחלתא דגאולה", תשס"ו
  • הרמב"ם השלם, שמונה כרכים, על הלכות שבת בספר הי"ד החזקה, תשס"ז-תש"פ
  • עבד מלך, תולדות סבו, הרב עזריאל זליג סלונים, תשס"ח
  • תמת ישרים תנחם - תגובה לספר "במאי קמפלגי" של הרב יחזקאל סופר, תשע"ג[13]
  • משמיע שלום, לקראת חתונת בנו, תשע"ז[14]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ וולפא מספר בספרו מבשר טוב על תגובת הרבי על כך: "כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז... הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב ועאכו"כ להפיץ ועאכו"כ להדפיס בענייני משיח – הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם ח"ו יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל" (מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב) ההדגשות במקור.
  2. ^ "ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל".
  3. ^ הרבי משוחח עם אביו של וולפא
  4. ^ הרבי עצמו גילה את זהות משיח ריאיון עם הרב וולפא באתר חב"ד אינפו
  5. ^ הספר לקט שכחת הפאה לקריאה
  6. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרב וולפא זוכה מעבירת הסתה לאי ציות, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2017;
    ת"פ (י-ם) 22347-03-14 מדינת ישראל נגד שלום דב וולפא ושבתאי ויינטראוב, ניתן ב-24 בדצמבר 2017
  7. ^ הרב וולפא: לירות כדורי גומי על חיילים מפנים, באתר ynet, ‏2011-03-07
  8. ^ כינוס "מי לה' אלי" נגד תכנית הגירוש • ט"ו אדר א' תשס"ה, סרטון בערוץ "זמן הגאולה", באתר יוטיוב (אורך: 02:19:43), 11 בינו׳ 2021
  9. ^ אתר המוזיאון
  10. ^ שרי רוט, הרבנים יוסף ואקסלרוד פרשו מ'ארץ ישראל שלנו', באתר בחדרי חרדים, 7 בדצמבר 2012.; יוסי חסיד, נמשך גל פרישת הרבנים מתנועת ארץ ישראל שלנו, כ"ז בכסלו תשע"ג, באתר JDN - 'אידישע טעגליכע נייעס'.
  11. ^ סערה בעולם הישיבות, מעריב, 3.3.1988
  12. ^ הספר לקריאה ב-PDF
  13. ^ הפרק הראשון לקריאה, חב"ד אינפו
  14. ^ הספר בPDF
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33954216שלום דובער וולפא