אברהם אופיר שמש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם אופיר שמש
אברהם אופיר שמש פורטרט
לידה 1966 (גיל: 58 בערך)
ישראלישראל תל אביב, ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן, ישיבת כרם ביבנה, המכון הגבוה לתורה
מקצוע היסטוריון, בוטנאי
תואר פרופסור

אברהם אופיר שמש (נולד ב־1966 בתל אביב) הוא פרופסור חבר וראש המחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל החל משנת 2017. הוא מתמחה בתרבות חומרית קדומה ובהיסטוריה של הטבע והרפואה בראי המקורות היהודיים במיוחד בימי הביניים והעת החדשה.

קורות חייו

גדל בתל אביב ובחולון. למד והתחנך במדרשית נעם בפרדס חנה. בשנת 1984 החל ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה. שירת בצה"ל כחובש קרבי ביחידת "שמשון" (יחידה 367). לאחר סיום מסלול ההסדר המשיך ללמוד בכולל של ישיבת כרם ביבנה עד שנת 1990. בגיל 24 הוסמך לרבנות על ידי ראש הישיבה, הרב חיים יעקב גולדוויכט וכן סיים תואר בהוראה (מורה מוסמך בכיר) מטעם משרד החינוך והתרבות בסמינר "מורשת יעקב" ברחובות. במהלך השנים כיהן בשני תפקידים בתחום הרבנות. במשך 22 שנים שימש במסגרת המילואים כרב גדוד 890 בעוצבת הצנחנים (חטיבה 35) והשתחרר בדרגת סרן. כיהן גם כרב בית הכנסת הספרדי "ישראל חי" ביישוב יקיר במשך כ-15 שנים.

נשוי לעינת, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה קרני שומרון ולהם שישה ילדים.

קריירה אקדמית

אברהם אופיר שמש החל את לימודי התואר הראשון בשנת 1991 באוניברסיטת בר-אילן במחלקה ללימודי ארץ ישראל ובפקולטה למדעי החיים וסיים את התואר בהצטיינות. לאחר סיום התואר הראשון בשנת 1993 התקבל למסלול ישיר לדוקטורט במסגרת המחלקה ללימודי א"י ולארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן ועבודת המחקר שלו התבצעה בהנחייתם של פרופ' יהודה פליקס מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל והמחלקה לבוטניקה וד"ר מאיר רפלד מהמחלקה לתלמוד. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה 'ברכות הנהנים' על הצומח ומוצריו בהלכה ובמנהג מהמאה ה-16 ועד לזמננו. במשך לימודיו והקריירה האקדמית שלו זכה בכמה פרסים, מענקים ומלגות מחקר מכובדות, ומהם ניתן לציין את קרן הזיכרון לתרבות יהודית, מענק מחקר של משרד המדע, התרבות והספורט; Shupf Fund for the most Excellence doctoral student of the Jewish Faculty, Bar Ilan University; Stiftung Irene Bollag-Herzheimer, Basel; Beit Shalom Foundation, Kyoto, Japan. במהלך השנים לימד פרופ' שמש בכמה מוסדות אקדמיים בישראל. בשנת 1995 הוזמן ללמד במכללת יהודה ושומרון, לימים אוניברסיטת אריאל בשומרון, בה הוא מלמד עד היום. כמו כן לימד במחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, במכללה האקדמית לחינוך תלפיות במסלול מדעים, בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית לחינוך יעקב הרצוג באלון שבות ובמכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון. בשנת 2014 יצא לשבתון והיה עמית מחקר ב- Bernard Revel Graduate School of Jewish Studies, Yeshiva University, New York, U.S.A. פרופ' שמש הוא חבר במערכת של כתב העת 'מורשת ישראל' היוצא לאור באוניברסיטת אריאל וכן בכתב העת הבינלאומי European Journal of Science and Theology.

תחומי חקר ושיטות מחקר

מחקריו של פרופ' שמש מתמקדים בכמה תחומים מדעיים: תולדות המזון והתזונה, צמחים ובעלי חיים במקורות ההיסטוריים, רפואה ורוקחות במקורות היהודיים, אתנובוטניקה, אתנוזואולוגיה, אקולוגיה וסביבה במורשת ישראל, תרבות חומרית וריאליה קדומה וספרות רבנית. גישתו המחקרית היא רב-תחומית המשלבת בין תחומי ידע ושיטות מחקר מגוונות, בעיקר ספרות יהודית וכללית, היסטוריה ומדעי החיים (בוטניקה וזואולוגיה). במסגרת עבודתו הוא משלב טקסטים מסוגות ספרותיות מגוונות, למשל, ספרות הלכה ומנהג, שאלות ותשובות, סידורי תפילה, כרוניקות היסטוריות, פולקלור, טבע, גאוגרפיה ויומני מסע. עבודתו של שמש מתאפיינת בניתוח ביקורתי של הטקסט, לצד בחינה של ההיבטים השונים של הנושא הנבחן, מתוך הנחה שפרספקטיבה רחבה ואינטרדיסציפלינרית עשויה להניב תובנות מעמיקות יותר. ברבים ממחקריו הוא מדגיש את הצורך בהכרה מדוקדקת של האורגניזם הנחקר, ומצד אחר, את הזיקה של חכמי בית המדרש לעולם המדע הכללי. פרופ' שמש סבור כי הבסיס החומרי לדיונים של רבנים, הן בתקופת המשנה והתלמוד והן בימי הביניים הוא מידע בוטני וזואולוגי שהיה מצוי בסביבה העממית או האינטלקטואלית הלא-יהודית. שמש עושה שימוש בספרות חכמי יוון ורומא, כתבים של מלומדים ערבים בימי הביניים, וכן בספרות הבסטיאריות של הנוצרים באירופה.

פרויקטים ומחקרים נבחרים

המטבח והתזונה של היהודים בראי הספרות הרבנית

העיסוק הראשוני של אברהם אופיר שמש בתחום של מזון ותזונה מן ההיבט ההיסטורי החל בעבודת הדוקטור שלו, בה התחקה אחר השפעתם של מאורעות היסטוריים על המזון והתזונה בעולם הכללי ועל מטבחי היהודים ובמיוחד על דיוני ההלכה של הפוסקים. ההשפעות שהוא בדק הן גילויה של אמריקה וחדירתם של גידולים חקלאיים חדשים לרחבי העולם הישן, גירוש ספרד ומעברם של יהודים לאזורים בעלי אופי פיטוגאוגרפי ותזונתי שונה, וכן התמורות שהסתמנו בתחום המזון בעקבות המודרנה החקלאית והטכנולוגית. תוצאות מורחבות של מחקר התפרסמו בספר שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אריאל בשנת 2014. בסדרה של מאמרים אחרים עסק שמש במגוון סוגיות הקשורות למפגש שבין מזון, השקפות בוטניות ודיאטטיות והעולם היהודי, כמו היחס של חכמים לכמהין ופטריות כגידולים יוצאי דופן, הרקע הבוטני והחקלאי להתגבשות איסור אכילת קטניות בפסח בימי הביניים, שלטענתו קשור להשקפה שמיני דגנים 'משתנים' לקטניות, וכן השקפות דיאטטיות בקרב רבנים בימי הביניים באשר לאכילת ירקות ופירות. מחקר נוסף שהוקדש להיסטורית המזון של הקהילות היהודיות בחן רכיבים בדיאטה של יהודי תימן בדגש על לחם דורה ופירות מקומיים. שמש הראה כי יהודי תימן התייחדו בגידולים חקלאיים, בתרבות מזון ובשיטת פסיקה שונים מאשר יהודי המזרח ואירופה.

רפואה ופרמקולוגיה בימי הביניים והעת החדשה

אחד הנושאים המרכזיים במחקר המדעי של פרופ' שמש, בעיקר בעשור האחרון, הוא רפואה ורוקחות בראי כתבים של רופאים יהודים ורבנים במיוחד בימי הביניים והעת החדשה. בתחום זה הוא פרסם שלל מאמרים וכן ספר רחב-היקף שיצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן (2013) הסוקר כ־400 חומרי מרפא (Materia Medica) מעולם הצומח, החי, מינרלים ומחצבים. פרופ' שמש פרסם מספר מחקרים העוסקים בפעילותו הרפואית של הרמב"ם, כמו השקפותיו בתחום הדיאטטיקה, השתקפות הרפואה בכתביו הרפואיים, ההלכתיים והפרשניים, וכן עיסוקו בבריאות הנפש. מחקר אחר מהאספקט הרפואי-סוציולוגי וההלכתי הוקדש לאינטראקציה שבין יהודים ולא-יהודים בתחום הרפואה. שמש הראה כי אף על פי שחכמי המשנה הסתייגו מריפוי של לא-יהודים או מקבלת שירות רפואי מהם, וזאת על רקע של עוינות ואיבה ששררו בין יהודים לחברה הפגאנית, המציאות ההיסטורית מלמדת, שבפועל יהודים לא נמנעו מלרפא או להירפא אצל מרפאים שאינם יהודים ואף נמצאו לכך היתרים הלכתיים. חלק ניכר מעבודתו המדעית של שמש הוקדש לדיון בתחום של 'רפואה והלכה', שיש לו השלכות יישומיות על מציאות החיים הדתיים המודרניים. בדיון על כשרותן של תרופות שנידונו בספרות הגאונים והשו"ת הוא הצביע על המתח שבין ההלכה המגבילה שימוש בחומרים שאינן כשרים, ומצד אחר, ההכרה בערך של קדושת החיים ופיקוח נפש. במחקרים אחרים הוא דן ביחסם ושיקוליהם של פוסקי הלכה באשר לשימוש באופיום או התמודדותם עם תוצאות טיפול רפואי כושל בחומר זה, וכן בשאלת ההיתר לרפא באמצעות פרקטיקות מאגיות. כמה ממאמריו בתחום של רפואה והלכה התפרסמו במסגרת 'מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה' הפועל במסגרת המרכז הרפואי שערי צדק. מחקרים נוספים הוקדשו לדיונים של חכמי התלמוד, רבנים ורופאים יהודיים בימי הביניים בכמה מחלות וליקויים בריאותיים. מחקר שנערך בשיתוף עם ד"ר אפרים ניסן מ- Goldsmiths, University of London עסק במלנכוליה, בתיאוריה במקורות ההיסטוריים ואופני הטיפול בה, וכן באשר ליחס אליה בקרב לא יהודים "כמחלה יהודית". מחקר אחר שדן בדיפתריה ('אסכרה') בתקופת המשנה והתלמוד הראה שהמחלה נתפסה בעיני חכמים כעונש טליוני על עבירות דתיות וכן הצביע על האופנים שבאמצעותם ניסו למונעה או לטפל בה, אם כי ללא הצלחה. מחקריו עסקו גם במחלת העגבת ('המחלה הצרפתית') בספרות הפוסקים בהקשר של עילת גירושין ובבעיות רפואיות נוספות, כגון הרניה ואבנים בכליות בהקשרים הלכתיים. בתחום של חקר ההיסטוריה של המחלות הציע פרופ' שמש תבנית ראשונית של מילון רב-לשוני לשמות מחלות וליקויים בריאותיים המתועדים בכתבים רבניים מארצות המזרח ואירופה.

צמחים ובעלי חיים בספרות המדרש ובפרשנות המקרא של ימי הביניים

פעילותו המחקרית של פרופ' שמש כוללת דיון במקומם של בעלי חיים וצמחים בחייהם ובעולמם תרבותי של הקדמונים. במסגרת זו הוא כתב מספר מאמרים העוסקים בזיהוי צמחים, תיאורם, תכונותיהם, שימושיהם והשקפות ואמונות שיוחסו להם. נושא הזיהוי תופס מקום משמעותי במחקריו, שכן לדידו זהו התשתית להבנת טקסטים קדומים העוסקים בטבע ובחקלאות. שמש עסק בזיהוי צמחים בהקשר לתרגומי מקרא, ספרות המדרש ופרשנות ימי הביניים. הוא הצביע על כך כי המגמה העומדת בבסיס הזיהוי של חכמי המדרש היא פרשנית, מחד גיסא, ותאולוגית-מוסרית, מאידך גיסא. מחקריו בתחום הפרשנות התמקדו ברש"י, בתרגום הפרסי של רבי יוסף ברבי משה שחי ופעל במאה ה-14, וכן בפעילותו של הכומר הנרי בייקר טריסטראם (המאה ה-19) בתחום של זיהוי צמחי המקרא. דיוניו של אופיר שמש על תולדותיהם של בעלי חיים מוקדשים לזיהויים, למקומם בתרבות, בדת ובחיי יומיום בספרות המקראית, במקורות חכמים ובחיבורים ימיביניימיים. בין היתר, הוא עסק בזיהוי הקורא המקראי והברדלס שבספרות חכמים, וכן ביחס של המשפט העברי לגידול כלבים ולנזקים שהם גורמים, תוך עריכת השוואה בין ההלכה של חכמים למשפט הרומי. מחקרים אחרים התמקדו בבעלי חיים, שלפי השקפתם של מלומדים יהודיים ושאינם יהודים נתפסו כבעלי תכונות יוצאות דופן. למשל, הצבוע שמינו משתנה, היען שיש שהסתפקו אם נחשב לעוף, או הארנבת שנתפסה כמין נקבי בלבד. במחקרים אלה הצביע שמש על מקורותיהן של ההשקפות הללו בפיזיולוגיה ובאנטומיה של בעלי החיים הללו וכן בספרות הקלאסית ובכתבים של ימי הביניים. מחקרים נוספים של שמש עוסקים בבעלי חיים מיתולוגיים בספרות התלמודית ובעולם האגדה והמדרש, למשל עוף החול (פניקס), חד-קרן והראם המיתולוגי. שמש הצביע על השפעתם של הספרות הזואולוגית האירופאית (בסטיאריות) והמקורות הערביים (כתאב אלחיואן) בימי הביניים על הפרשנות היהודית, וכן על המגמה של מפרשים בימי הביניים לזהות אלמנטים חומריים ותרבותיים בני זמנם עם תופעות הנזכרות במקרא. מחקריו ההיסטוריים בחנו גם תופעות תרבותיות וכלכליות הקשורות לבעלי חיים, כמו את הפרקטיקה של תצפיות על תעופת ציפורים במסגרת ניחוש וגילוי העתיד (ornithomancy), שימוש בביצי יענים כאלמנט קישוטי-סימבולי בבתי כנסת בישראל ומחוצה לה, וכן פעילותם של יהודים בסחר בקופים באלג'יר במהלך ימי הביניים.

כריכת הספר "ריח גן עדן" מאת אברהם אופיר שמש, הוצאת אוניברסיטת בר אילן

ריחות, בשמים וקטורת בתרבות היהודית

אחד הפרויקטים המאוחרים של שמש עסק בניתוח של סוגיות מתחום הדת, התרבות והסוציולוגיה של העולם היהודי בזיקה לריחות, בשמים וקטורת. בין התופעות שחשף הן ההשקפה שריח גוף נעים משקף מוסריות, ייחוסם של ריחות ובשמים לנשמת האדם ולגן עדן, אמונה בכוחה החיוני של הקטורת ומקומם של בשמים בטקסים יהודיים. תוצאותיו של מחקר זה התפרסמו בספרו שיצא לאור בשנת 2017. במסגרת כתיבתו על נושא הבשמים עסק שמש גם בסקר שיטתי ומקיף של חומרים ארומטיים (צמחים או בשמים שמקורם מהחי) הנזכרים במקורות היהודיים בזיקה לברכות הריח.

אקולוגיה וסביבה במורשת ישראל

נושאים של סביבה וקיימות תופסים מקום משמעותי בחברה המודרנית ובמחקר המדעי. פרופ' שמש המייחס חשיבות מרובה למודעות ולחינוך אקולוגי פיתח בשיתוף עם 'מרכז השל לקיימות' קורס ייחודי העוסק בנושא של 'יהדות וסביבה' שנלמד בכמה מוסדות אקדמיים בישראל. במסגרת כתיבתו המדעית הוא פרסם מחקרים על יחסם של המקורות היהודיים לבעלי חיים, לצומח ולסביבה, כמו הטיפול באשפה בתקופת חכמים. מחקר היסטורי הנוגע לאקולוגיה של הצומח דן במסורות מתקופת חכמים המספרות על הרס הצמחייה בסביבות ירושלים במהלך המערכה על כיבוש העיר בידי הרומאים בזמן המרד הגדול (66-70 לספירה). במחקר אחר על השחתת עצי מאכל הראה שמש כי החל מתקופת התלמוד האיסור האקולוגי של השחתת עצי פרי קיבל משמעות מיסטית וחכמים מדגישים את הסכנה לחייו של אדם הכורת עץ. כמה מהדיונים של פרופ' שמש בענייני אקולוגיה ויהדות עוסקים בתקופות מאוחרות, כמו מחקר שפרסם על מעורבותו של הרב קוק בתקנות סביבה במושבות העלייה השנייה. באשר לבעלי חיים, ערך שמש מחקר משווה העוסק ביחס ליצורים "נמוכים" ומזיקים בדת ובתרבות היהודית, ההודית והמוסלמית. תוצאות המחקר הצביעו על השקפות וטיעונים משותפים ליהדות ולאסלאם המנסים להצדיק את קיומם של היצורים הללו מבחינה רפואית או תאולוגית, ואף לראות בהם גורם בעל תועלת לאדם ולסביבה.

ריאליה ותרבות חומרית

אחד ממחקריו המוקדמים של שמש הוקדש לדיון במשאבי טבע ששימשו להכנת סבונים, דטרגנטים וחומרי ניקוי החל מהעת העתיקה ועד לעת החדשה. במחקר זה הוצגו חומרי ניקוי קדומים ואופן השימוש בהם ואף נבדק ההרכב הכימי של כמה מהם. מחקר אחר עסק בזיהוי הפתילות וחומרי הבעירה שנזכרו בספרות חכמים ובספרות ההלכה הבתר-תלמודית בקשר להדלקת נר שבת. מחקרים נוספים שלו עסקו בשימוש בעור אדם להכנת חפצים ולמטרות מאגיות, בחומרים ובצמחים ששימשו להכנת עטרות חתנים וכלות במקורות יוונים-רומיים ובספרות חכמים, וכן בשיטת ציד באמצעות עופות דורסים (בזיאריות) בצרפת בימי הביניים על פי הפרשנות היהודית למקרא.

מבחר פרסומים בספרות המדעית

ספרים

  • חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי הביניים והעת החדשה: פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשע"ג.
  • צמחים, מאכלים ודפוסי אכילה בספרות הברכות, הוצאת אוניברסיטת אריאל, אריאל תשע"ד.
  • ריח גן עדן: ריחות, בשמים וקטורת במסורת היהודית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשע"ז.
  • ריח שדה: בשמים מהצומח ומהחי בספרות הברכות - תרבות חומרית, היסטוריה והלכה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.

מאמרים נבחרים

  • A. O. Shemesh, Biology in Rabbinic Literature: Fact and Folklore, in: S. Safrai and others (eds.) Compendia Rerum Iudaicarum ad Novum Testamentum (CRINT): The Literature of the Sages, Part 2, Amsterdam: Royal Van Gorcum, Fortress Press, 2006, pp. 509-519.
  • A. O. Shemesh, Medical Relationships between Jews and non-Jews in the Ottoman Empire in Pre-Modern Times according to Rabbinic Literature: Halakha and Reality, in: B. D. Cooperman & Z. Zohar (Eds.), Jews and Muslims in the Islamic World, Maryland: University Press of Maryland, 2013, pp. 303-320.
  • A. O. Shemesh, Nature Terms in the Biblical Persian Translation of Rabbi Josef BeRabbi Moses in the Fourteenth Century, Beit Mikra, 174 (2003): 260–279. (Hebrew)
  • A. O. Shemesh, Flora in Rabbinic Literature: Questionable Identifications by Rashi, Sidra, 18 (2003): 177–192. (Hebrew)
  • A. O. Shemesh, Deceits and Forgeries in Ancient Food Industry According to Rabbinical Literature: Reality and Legal Aspects, Jewish Law Association Studies, XVIII (2008): 244-262.
  • A. O. Shemesh, The Powerful Drug: Opium and its Derivatives in Medieval and Modern Medicine in the Light of Jewish Literature", Jewish Medical Ethics, VII [1] (2009): 61–70.
  • E. Nissan and A. O. Shemesh, Saturnine Traits, Melancholia, and Related Conditions as Ascribed to Jews and Jewish Culture (and Jewish Responses) from Imperial Rome to High Modernity, Quaderni di Studi Indo-Mediterranei, 3 (2010): 97–128.
  • A. O. Shemesh, Henry Baker Tristram, Researcher of the Biblical Nature: Methods of Plants and Animal Identifications and Commentary, Shnaton - An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies, 21 (2012): 285-325. (Hebrew)
  • A. O. Shemesh, The hardest one - Ascra: Diphtheria as Sacred Disease and Telionic Punishment in Mishnaic and Talmudic Literature", JSIJ, 10 (2012): 71-93. (Hebrew)
  • A. O. Shemesh, The Fingered Citron and the Dibdib Citron for the Ritual of the Four Species in Medieval and Modern Literature, The Torah U-Madda Journal, 16 (2012-2013): 173-185.
  • A. O. Shemesh, “And this Reason has a Justification”: Medieval Scientific Argument for the Custom against Eating Legumes on Passover, European Journal of Jewish Studies, 9[2] (2015): 154-175.
  • Abraham O. Shemesh, Planting Eucalyptus Trees in the New Settlements in Nineteenth to Twentieth-Century Palestine as Reflected in Rabbinic Documents, Modern Judaism, 36[1] (2016): 83-99.
  • A. O. Shemesh, There is no concern of prohibition against their trade: A responsum by Rashbatz on the trade in monkeys practiced by Algerian Jews in the middle ages", HTS Teologiese Studies-Theological Studies, 74[1] (2018). (online)
  • A. O. Shemesh, Who Tells the Raven or the Crane What Will Happen? : The Biblical Prohibition of Divination Using Birds in Classical and Medieval Jewish Literature, Journal for the Study of Religion Nature and Culture, 12[2] (2018): 201-224.
  • A. O. Shemesh, Some Animals Die from Eating this Herb: The Controversy between R. Yosef Caro and R. Moses di Trani Concerning the Common Giant Fennel, Review of Rabbinic Judaism, 21[2] (2018): 202-224.
  • A. O. Shemesh, Holiness, War, and Peace: Ancient Jewish Traditions Concerning the Landscape and Ecology of Jerusalem and Its Environs in the Second Temple Period, Religions, 9[8] (2018) (online)
  • A. O. Shemesh, The Attitude to Truffles and Mushrooms in Jewish Sources, European Journal of Science and Theology, 14[6] (2018): 87-96.
  • A. O. Shemesh, For the public's improvement and for the benefit of the town: Correspondence between Rabbi Kuk and residents of the moshavot in Eretz Israel on ecological and environmental matters, Modern Judaism, 38[1] (2018): 44-74.
  • A. O. Shemesh, ‘Ostrich is a Fowl for any Matter': The ostrich as a 'strange' fowl in Jewish literature, HTS Teologiese Studies-Theological Studies, 74[1] (2018) (online)
  • A. O. Shemesh, Medieval Muslim Cuisine as A Real-Life Foundation for the Meat and Milk Prohibition in Ibn Ezra's Biblical Commentary, Religions, 9[6] (2018) (online)
  • A. O. Shemesh, Two responsa of R. Samson Morpurgo on non-kosher medicines: Therapy vs. Jewish Halakic Principles, Journal for the Study of Religions and Ideologies, 18[52] (2019): 3-16.
  • A. O. Shemesh, The Rabbis Maintained that it was Flaxseed": The Identification and Interpretation of Unidentified Biblical Plants in Aggadic Homilies, Biblical Theology Bulletin, 49[3] (2019): 156-168.
  • A. O. Shemesh, "'The son of a bird': Post-biblical Jewish traditions on using ornithomancy in the Midianite war against the Israelites (Num. 25:17-18) , Religious Studies and Theology, 39[1] (2020): 38-56.
  • A. O. Shemesh, Religious Literature, The realistic, and the Fantastic: Mythological Creatures in Midrashic Interpretations of the Story of the Flood and Noah's Ark, Estudos De Religiao, 33[3]: 235-255
  • A. O. Shemesh, Half Flesh and Half Earth Creature in Classical Rabbinic Literature, European Journal of Science and Theology, 16[1] (2020): 1-9.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29866785אברהם אופיר שמש

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אברהם_אופיר_שמש&oldid=1967347"