רבי דוד הנגיד
לידה |
1212 כ"ד בטבת ד'תתקע"ג |
---|---|
פטירה |
1300 (בגיל 88 בערך) א' באלול ה'ס' |
רבי דוד הנגיד (כ"ד בטבת ד'תתקע"ג, 1212 − א' באלול ה'ס', 1300) היה בנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שימש כנגיד לקהילות היהודים במצרים, סוריה וארץ ישראל.
קורות חייו
נולד בקהיר בשנת ד'תתקע"ג 1212. מונה לנגיד בסביבות שנת ה'ה' 1245. בשנות נגידותו הראשונות כיהן כנגיד תחת חסותו והדרכתו של סבו רבי חננאל בן שמואל. בשנת 1250 נוצר ערעור על כהונתו ורבי דוד ברח יחד עם סבו לירושלים או לאלכסנדריה. בשנת 1252 הוא חזר לשלטון עד שבשנת 1285 הודח פעם נוספת מנגידותו והיגר לעיר עכו. בזמן שהותו בעכו, ניהל מאבק נגד תנועת ההתנגדות לרמב"ם שהובילו רבי שלמה פטיט וחכמים נוספים. בשנת 1291 חזר למצרים ולכהונתו כנגיד, ולעת זקנתו מילא את התפקיד יחד עם בנו רבי אברהם.
נפטר בשנת 1300. על פי המסורת, הוא הובל לקבורה בטבריה ונטמן בסמוך לקבר הרמב"ם סבו. בשנת תרצ"ב (1922) נמצאה מצבת קבורתו, עליה נכתב: ”זה קבר רבינו דוד נכדו של רבינו הגאון משה בן רבינו מימון מורינו מאור הגולה”. המצבה הועברה למוזיאון הקהילה היהודית בקהיר הנמצא בבית הכנסת שער השמים. הרב משה הלל הוכיח שמצבה זו היא זיוף מאוחר שנעשה על ידי האחים רבי יעקב משה ורבי ברוך טולידאנו[1].
ארבעה בנים היו לו: רבי שלמה, רבי יצחק, רבי יעקב, וממלא מקום אביו רבי אברהם הנגיד, אביו של רבי יהושע הנגיד.
חיבוריו
על פי המסורת, לרבי דוד הנגיד מיוחסים שלשה חיבורים.
- "מדרש דוד" - ספר דרשות על התורה (על ספרי בראשית ושמות) שנכתב בלשון הערבית והיה פופולרי בארצות המזרח, ונהגו לקרוא ממנו בבתי הכנסיות בשבת לאחר תפילת מנחה.
- "מדרש דוד" - ביאור לפרקי אבות אשר גם הוא נכתב בערבית מדוברת, נהגו לקרוא בבתי הכנסת בשבתות שבין פסח ושבועות.
- פירוש לספר 'נבואת הילד' העוסק בענייני אחרית הימים וקץ הגאולה (ספר זה לא נדפס מעולם).
החוקר יוסף ינון פנטון מעריך, שהספר מדרש דוד לא נתחבר על ידי רבי דוד אלא על ידי חכם אנונימי מאוחר מכיוון שסגנון המדרש אינו מתאים לתקופתו של רבי דוד. לפי השערתו של פנטון מכיוון שמדרש זה נכתב לצורך דרשות במנחה של שבת, וגם רבי דוד בן יהושע הנגיד (נינו של רבי דוד בר' אברהם) כתב ספר בשם "מדרש יקר חמדה" לצורך דרשות במנחה, הציבור בלבל בין השני הספרים בעלי אותה המטרה והחל לייחס גם את המדרש של החכם האנונימי לרבי דוד בר' יהושע הנגיד, ולאחר כמה דורות נוצר בלבול נוסף בין הסב לנינו והמדרש יוחס לרבי דוד הראשון[2].
לקריאה נוספת
- אלה אלמגור, כתבי היד של מדרשי ר' דוד הנגיד, הוצאת יד בן צבי, 1995
קישורים חיצוניים
- "מַיְמוּנִי, אברהם הנגיד בן הרמב"ם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 175, באתר HebrewBooks (הערך כולל פרק על דוד הנגיד)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי דוד הנגיד", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 404-402, באתר HebrewBooks
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו דוד הנגיד", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קכג-קכה, באתר HebrewBooks, אות קי
- יוסף ינון פנטון, מורשתם הספרותית של צאצאי הרמב"ם, פעמים 97, סתיו תשס"ד
- מדרש דוד, ירושלים תש"ז, באתר היברובוקס
- פרקי אבות עם מדרש דוד, ירושלים תשנ"א, באתר היברובוקס
- פרקי אבות עם מדרש דוד, ירושלים תשנ"ג, באתר היברובוקס
- דוד בן אברהם בן הרמב"ם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ משה הלל, חזון טברימון: תעודות מזויפות מבית היוצר של האחים טולידאנו בטבריה, ירושלים תשפ"ב, עמוד 235-281
- ^ יוסף ינון פנטון, מורשתם הספרותית של צאצאי הרמב"ם, פעמים 97, סתיו תשס"ד
תקופת חייו של רבי דוד הנגיד על ציר הזמן |
---|
|
הנגידים (ראשי היהודים) במצרים | |
---|---|
|
35663765דוד הנגיד