רבי בצלאל יאיר דנציגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי בצלאל יאיר דנציגר (כ"ה באדר תרכ"ה, 1865 - כ"ה באדר תרצ"ד, 1934) כיהן באדמורו"ת הקרב חסידי אלכסנדר בלודז'.[דרוש מקור] היה בנו של רבי יחיאל דנציגר ואחיהם של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר ורבי שמואל צבי דנציגר אדמו"רי אלכסנדר.

תולדותיו

נולד לרבי יחיאל דנציגר, האדמו"ר הראשון מאלכסנדר. סבו היה רבי שרגא פייבל מגריצה מגדולי תלמידיו של רבי יצחק מוורקא. אביו כיהן כאדמו"ר לחסידי וורקא לאחר פטירת רבי דב בעריש מביאלה שמילא את מקום רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש בנו של רבי יצחק מקאליש.

נישא לבתו של החסיד הנודע רבי צבי הירש טיברג מפלאוונה. דבק בכל נפשו באחיו הגדול רבי הישמח ישראל. לאחר פטירת אחיו בשנת תר"ע דבק גם באחיו השני, התפארת שמואל מאלכסנדר. בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בלודז' ובהסכמת אחיו (ששהה אף הוא בלודז') החל[דרושה הבהרה] לקבל חסידים. לאחר סיום המלחמה נשאר בלודז' שם היה לו בית מדרש עצמאי וכיהן שם כאדמו"ר לחסידי אלכסנדר. נקבר באלכסנדר.

נשאר דבק ביותר באחיו הישמח ישראל, והיה נוהג לומר את דברי תורתו מתוך ספרו של אחיו "ישמח ישראל".

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אברהם יהודה[1]. נרצח במחנה חלמנו בראש השנה תש"ג.

אחרי השואה, בה נרצח אחיינו העקידת יצחק (בנו של אחיו התפארת שמואל) שכיהן כאדמו"ר אלכסנדר, מינו שרידי החסידים את חתנו רבי יהודה משה דנציגר (ה'אמונת משה') לאדמו"ר מאלכסנדר.

חתנים נוספים שלו היו רבי מרדכי מנחם מענדל קאליש אדמו"ר מוורקא (נכדו של רבי שמחה בונים מאוטווצק), רבי יצחק חיים דוד דמבינסקי בן אחיינו הרב פייבל שלום, אדמו"ר במקוב (נרצח בשואה) ורבי יחיאל אלימלך פרומר מראדום.

לקריאה נוספת

  • אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, עמ' רע"א-ש"א, ירושלים תשפ"ג.
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, חלק א', עמ' שסה-שסו.
  • יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו, בני ברק תשס"ג, חלק א' עמ' ס"ט-פ"ג, קי"ט-ק"כ.


  1. ^ אברהם דוד גוטמן, רביעי, מאורי ישראל, תשפ"ד