רבי יהודה משה דנציגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהודה משה דנציגר (טיברג)
Yehuda Mosse Tiberg Dentziger.jpg
לידה 29 בנובמבר 1892
י' בכסלו תרנ"ג
פטירה 16 בפברואר 1973 (בגיל 80)
כ"ג באדר א' תשל"ג
מקום קבורה בית הקברות פוניבז' בבני ברק
מקום פעילות ירושלים, בני ברק
חיבוריו אמונת משה
אדמו"ר אלכסנדר ה־5
תש"ז-1947תשל"ג

רבי יהודה משה דנציגר (לשעבר: טיברג; י' בכסלו תרנ"ג, 29 בנובמבר 1892 - כ"ג באדר א' תשל"ג, 16 בפברואר 1973)[1] היה האדמו"ר מאלכסנדר בארץ ישראל לאחר השואה.

ביוגרפיה

בנם של הרב יחיאל יוסף טיברג מפלאוונה (בנו של ר' הירש פלאוונער, מחשובי חסידי וורקא אלכסנדר[2]) והענדל בת רבי דוד דב טאוב, ה"בנין דוד". בבחרותו למד אצל הרב אברהם אליעזר רוטנברג, דיין בלודז' ובגיל 13 קיבל סמיכה. נסע 50 פעמים לרבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. בהצעת רבו התארס לאסתר פערל, בת דודו רבי בצלאל יאיר דנציגר, אחיו של הרבי. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק, היה לחסידו של אחיו רבי שמואל צבי. נישא בשנת תרע"ג.

בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט עם חמיו ודודו ללודז'. הוא נסע לאוסטרובצה ללמוד אצל רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. לאחר מכן עסק במסחר ביין שייבא מקרקוב. בתקופה זה נסע גם לחצרותיהם של רבי ישכר דב מבעלז ורבי ישראל מצ'ורטקוב.

בשנת תרצ"ג נסע ללונדון שם כיהן כרב בבית הכנסת טריסק. לאחר מספר חודשים, בהיעדר אשרת שהייה, גורש לפולין. בסוף שנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו רבי אברהם מנחם. הוא התיישב בירושלים ועסק בתורה, כשהוא חי בעניות ודחקות[3]. בתקופה זו עסק גם בתורת הסוד. בשנת תרצ"ח נסע לארצות הברית לטפל במחלת עור. בתקופה זה הנהיג את בית הכנסת של חסידי אלכסנדר שם.

בשואה נרצחו האדמו"ר רבי יצחק מנדל, משפחתו ומרבית חסידיו שנמנו בעשרות אלפים. בשנת תש"ז, שרידי החסידים הכתירו אותו לאדמו"ר.

הוא הורה לבנו לשנות את שם משפחתו מטיברג לדנציגר, לסמל את המשך השושלת. בהמשך שינה גם הוא את שמו.

האדמו"ר מאלכסנדר נפטר בבית החולים אסותא בתל אביב ביום כ"ג באדר א' תשל"ג. הוא הובא למנוחות בבית הקברות פוניבז' בבני ברק[4].

שכל בפולין שמונה ילדים. בן נוסף, דוד הירש עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק[5] ונפטר בארץ. בנו רבי אברהם מנחם מונה לממלא מקומו.

ספריו

  • אמונת משה - על התורה והמועדים, ארבעה חלקים. ועל הש"ס (בני ברק תשל"ו, תשל"ח, תשמ"ג ותשנ"א).
  • חשבה לטובה - שו"ת. פולין תרצ"ג.
  • קדושת יצחק - סיפורים על אדמו"רי שושלת וורקא - אלכסנדר. בסוף הספר נספח ספרו נחלת צבי על התורה. ירושלים תשי"ב

כמו כן הדפיס קונטרס בשם "מאורן של ישראל" - נספח לספר "ישמח ישראל" ובו מאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר. כן, ליקט את דברי תורתו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם דנציגר, בספר עקידת יצחק. כן הדפיס הערות לצד ספרו של סבו "בנין דוד" בשם "וזאת ליהודה", וכן ספר בשם "קול יהודה"[דרושה הבהרה].

לקריאה נוספת

  • הרב יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו - תולדותיו, רשימותיו ואגרותיו של האדמו"ר בעל "אמונת משה"
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0