הרב אריה רוזנפלד
 | |||||
| לידה |
30 בדצמבר 1949 (גיל: 74) י' בטבת ה'תש"י ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ישראל | ||||
| מקום מגורים | בני ברק, ירושלים. | ||||
| מקום פעילות | ישראל | ||||
| תקופת הפעילות | ה'תשס"א–הווה | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר. | ||||
| רבותיו |
רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב; רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב רבי שמואל אוירבך | ||||
| אב | רבי אהרן רוזנפלד | ||||
| אם | יוכבד מונטשע | ||||
| |||||
הרב אריה הכהן רוזנפלד (נולד בי' בטבת ה'תש"י, 30 בדצמבר 1949) הוא האדמו"ר הנוכחי מפינסק קרלין.
קורות חייו
נולד בירושלים כבן בכור לרבי אהרן רוזנפלד (לימים האדמו"ר מפינסק קרלין), וליוכבד מונטשא בת דודו רבי חיים ישראל הלטובסקי, בן רבי יהושע העשיל, זקן חסידי קרלין ונכד לרבי אהרן הגדול מקרלין ורבי אשר מסטולין. בהיותו בן 9 התייתם מאמו. לאחר תקופה עברה המשפחה להתגורר באנטוורפן, שם למד בתלמוד תורה המקומי.
למד בישיבת אמשינוב, אצל רבי שמואל אוירבך ששימש כמגיד שיעור בישיבה. נשוי לחוה סימה בת רבי אברהם הורביץ מחסידי קרלין סטולין.
בצעירותו היה מקורב לרבי משה מרדכי בידרמן האדמו"ר מלעלוב, שהיה גם רבם של חסידי קרלין.
טרם מינויו לאדמו"ר ניהל טחנת קמח למצות שבבעלות המשפחה.
האדמו"ר בקשר קרוב ולומד בחברותא עם הרב יעקב מאיר שכטר[1][2].
אדמורו"ת
לאחר פטירת אביו רבי אהרן בכ"ח בניסן ה'תשס"א, הוכתר למלא את מקומו.
בית הכנסת המרכזי שוכן ברחוב 'חסידי קרלין' שבשכונת בית ישראל בירושלים. לחסידות מרכזי מוסדות וכוללי אברכים גם בבני ברק, ביתר, בית שמש ואחוזת ברכפלד. לחסידות תלמוד תורה בירושלים, ישיבה קטנה בביתר וישיבה גדולה בבני ברק.
החסידות תחת הנהגתו מונה נכון לשנת תשע"ח כ-500 משפחות[3].
עמדותיו
האדמו"ר אינו נוקט עמדה בשאלות ציבוריות כלל-מגזריות שונות. כך, למשל, הוא שומר על עמדה נייטרלית בנוגע לפולמוס ההשתתפות בבחירות בישראל. בפועל, רבים מבני הקהילה מצביעים בבחירות[4].
הוא גם תמך בעד הרב שטיינמן, בניגוד לעמדת העדה החרדית.
האדמו"ר משתתף לפעמים עם חסידיו בעצרות והפגנות, בין היתר בהפגנה נגד חנות סלולר שאינה תחת כשרות ועדת הרבנים לענייני תקשורת[5], וכן בעצרת של העדה החרדית נגד הקמת הרכבת הקלה בבר אילן[6].
בחודש תמוז תשע"ט פורסם על ידי ארגון "אמונה ודעת"[7] כי הצטרף לקריאה לקבוע סדרי לימוד בספר ויואל משה.
חסידים ידועים
- רבי ישראל גרוסמן, כיהן כראש הישיבה.
- הרב משה ברנשטיין, מראשי ישיבת חיי עולם
- הרב מנחם קוריץ, מהרבנים הבולטים בביתר עילית, מחבר ספרי 'שלחן טהרה'.
צאצאיו
- בנו הבכור יהושע העשיל, נפטר בצעירותו לאחר מחלה.
- בנו הרב ברוך, חתן הרב יהודה יחיאל שיינפלד[8] האדמו"ר מטולטשווא, מכהן כרב החסידות בברכפלד.
- בנו חיים ישראל, חתן הרב ירמיה ניישלאס אב"ד סארדעהלי בני ברק.
- חתנו הרב ראובן קלפהולץ, חסיד סלאנים, מכהן כראש הישיבה לצעירים.
- חתנו הרב יחזקאל שרגא רוזנבוים, בן רבי ישראל ניסן רוזנבוים, מכהן כאדמו"ר מקרעטשניף טערבישאן.
- חתנו הרב משה טייטלבוים, רב חסידות סאסוב בבית שמש ובן האדמו"ר מסאסוב.
- חתנו איתמר רוזנבוים, בן הרב יהודה, האדמו"ר מלינסק.
קישורים חיצוניים
- תגית האדמו"ר מפינסק קרלין באתר JDN
- האדמו"ר מפינסק קרלין בהדלקה במירון.
- האדמו"ר מפינסק- קרלין בברכת כהן במירון.
- האדמו"ר מפינסק קרלין בטיש ט"ו בשבט.
הערות שוליים
- ^ כשר' מיילך הצטרף לחברותא של רבי יעקב מאיר והאדמו"ר, באתר כל רגע, 1.1.2024
- ^
אדמו"ר מפינסק קרלין והגה"צ ר' אלימלך בידרמן בלימוד עם הגרי"מ שכטר ב' שמות תשפ"ד, סרטון באתר יוטיוב
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.
- ^ בהודעה מס' 18 (מטעם 'מועצת הקהילות' שעל ידי 'שלומי אמונים'), מופיע צילום מסך משעה 16:42 (מעל 5 שעות לפני סגירת הקלפיות), בו נראית חסידות פינסק-קרלין עומדת על 56% הצבעה, באתר פרוג
- ^ העדה - 2140, עמ' 1, באתר אוצר החכמה
- ^ דורות - 0574 (פקודי), באתר אוצר החכמה
- ^ אמונה ודעת גליון י"א עמוד 48.
- ^ בנו של רבי יהוסף חיים וחתנו של רבי אהרן מרדכי רוטנר