רבי אליהו מני
 | |
| קברו של רבי אליהו מני (הרא"ם) בבית העלמין העתיק בחברון | |
| לידה | תמוז תקע"ח |
|---|---|
| פטירה | ח' בתמוז תרנ"ט (בגיל 80) |
| מקום פעילות | בגדד, חברון |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| רבותיו | רב עבדאללה סומך |
| בני דורו | רבי שלום משה חי גאגין, רבי אהרן עזריאל |
| חיבוריו | זכרונות אליהו, שיח יצחק ועוד |
הרב אליהו סלימן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1824 - ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899), היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני עיראק.
תולדותיו
נולד בבגדד בחודש תמוז בשנת תקע"ח (1818) לרב סלימאן שנמנה עם עשירי ונכבדי העיר. החל את למודו במדרש בית זלכה אצל הרב עבדאללה סומך, ונהיה לאחד מתלמידיו המובהקים. לימים אף נישא לאחותו של הרב סומך. לפי מסורת שהייתה בידו הוא היה צאצא למלך דוד ודבר זה נרמז בשם משפחתו "מני" - מגזע נין ישי.
כבר בשנותיו הראשונות כתלמיד נמשך הרב מני לחכמת הנסתר והחל לעסוק בה. הוא הסתגף רבות בצומות מרובים וקשים ובשינה על אבן כסימן על צערו על גלות השכינה. בשנת 1856 החליט לעלות לארץ ישראל לירושלים ולהתחבר למקובלי ישיבת בית אל, אולם קהילתו התנגדה. לצדו עמד חברו החדש מספסל הלמודים, רבי יוסף חיים, הבן איש חי, אשר הסביר לקהילה כי על הרב מני לעלות לישראל אם חפץ להתקדם בלימוד חכמת הנסתר. לאחר עלייתו, נהג רבי יוסף חיים להתכתב עם הרב מני על מנהגי ארץ ישראל ומקובלי בית אל בעיר הקודש ודבר זה בא לביטוי בספרו בן איש חי.
לאחר מסע דרך דמשק הגיע הרב מני לירושלים. כשראה את העיר בשממונה קרע עליה את בגדו. עד מהרה התקבל בקרב מקובלי ישיבת בית אל ולמד אצל הרב אבולעפיה. הרב מני עבר לחברון בשנת תרי"ח (1858), מאחר שמזג האוויר בירושלים גרם לו לחלות. בשנת תרכ"ד (1864) לאחר מות רבה הראשי של חברון רבי משה פירירה התבקש הרב מני למלא את מקומו ונענה להצעה. 14 שנה היה רבה הראשי ללא משכורת מטעם הקהילה ונשא במשרה לשם שמים. בזמן זה הוא נהג לכתוב על מכתביו "משרת עיר הקודש חברון לשם ייחוד קוב"ה". כעבור 14 שנה ולאחר התרחבות משפחתו הוא נאלץ לקבל משכורת למחייתה, ומאז הוא שינה את נוסח חתימתו. בשנת תרכ"ט (1869) ביקר אותו רבי יוסף חיים. נוסף על כך הקים הרב מני בית כנסת מיוחד "בית יעקב", בו התפללו לפי הכוונות ומנהגי המקובלים בישיבת בית אל בירושלים. בסוף ספרו "שיח יצחק" הוא מתאר את מנהגי המקום.
הרב מני היה מפורסם בין יהודי ארצות האסלאם והתכתב עמם רבות כדי לשכנעם להתיישב בארץ ישראל בכלל ובחברון בפרט, ואכן מאות נענו לבקשתו. הרב מני עמד בקשר עם משה מונטיפיורי וביקש ממנו להשקיע מהונו הרב לביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל. כמו כן עמד הרב מני בקשר עם יהודי בוכארה, שתרמו רבות למפעליו בחברון, ועם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינוי באבאג'אן כאבולי, שתרם להדפסת ספריו.
ביום כיפור שנת תרנ"ט חש הרב מני כי ימיו ספורים והוא ציווה לבני ביתו את אשר יעשו לאחר קבורתו. מאותו יום ואילך התבודד בישיבה והתעמק בלימוד. נפטר בח' בתמוז תרנ"ט ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.
הרב מני כתב מספר ספרים שרובם עדיין בכתב יד. אחד הספרים שהודפס הוא "זכרונות אליהו", בו דן בדבריהם של המקובלים האחרונים. בנו הוא רבי סלימאן מנחם מני.
צאצאיו של הרב מני היו למשפחה גדולה וחשובה בתולדות היישוב היהודי בחברון וארץ ישראל. בנו הרביעי היה השופט מלכיאל מני ראשון השופטים היהודים בירושלים העות'מאנית, בין נכדיו נמנו השופט ישראל מני, שופט העליון אליהו מני והעיתונאית מזל מוצרי.
| תקופת חייו של רבי אליהו מני על ציר הזמן |
|---|
 |
מספריו
- שו"ת תנא דבי אליהו.
- שיח יצחק - על מנהגי ישראל (על שם רבי יצחק גאון).
- מעשה אליהו - דיני איסור והיתר.
- מעיל אליהו - ביאור על שער הכוונות.
- כסא אליהו - מבואות לקבלה.
- קרנות צדיק - עוסק בענייני תיקוני פגם הברית מלוקט מפי ספרים וסופרים.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב אליהו מני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 41
- ספרו, שאלות ותשובות תנא דבי אליהו, ירושלם תשנא, באתר היברובוקס
- ספרו, שיח יצחק, ירושלים תרסב, באתר היברובוקס
- ספרו, מעשה אליהו, ירושלים תשלח, באתר היברובוקס
- ספרו, כסא אליהו, ירושלים תרכה, באתר היברובוקס
- ספרו, קרנות צדיק, בגדד תרכז, באתר היברובוקס
- ספרו, קרנות צדיק, ירושלים, באתר היברובוקס
- ספרו, זכרונות אליהו - חלק א, ירושלים, באתר היברובוקס
- ספרו, זכרונות אליהו - חלק ב, ירושלים תרחצ, באתר היברובוקס
| רבני היישוב היהודי בחברון | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזים | רבי מלכיאל אשכנזי (ה'ש"פ -?) • רבי שמואל סגל (ה'תק"ץ - ה'תר"ט) • רבי שמעון מנשה חייקין (ה'תרט"ו - ה'תרמ"ז) • רבי יהודה ליב שאול ליבין (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג) • רבי דובער אפרת (ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב) • רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (ה'תרס"ג - ה'תרע"ה) • רבי יעקב יוסף סלונים (תרע"ה - תרפ"ט) | |
| הרבנים הספרדים | • רבי אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שכ"ו - ה'שמ"ז) •רבי אברהם ישראל זאבי (ה'ת'? - ה'תצ"א) • רבי מרדכי רוביו (- ה'תקמ"ג) • רבי משה פירירה (חברון) (?- עד ה'תרכ"ד) • רבי אליהו מני (ה'תרכ"ד - ה'תרנ"ט) • רבי חיים רחמים יוסף פרנקו (ה'תרל"ח - ה'תרס"ב) • רבי חיים חזקיהו מדיני (ה'תרס"ב -ה'תרס"ה) • רבי סלימאן מנחם מני (ה'תרס"ה - ה'תרפ"ד) | |
| היישוב החדש בחברון | הרב דוב ליאור (ה'תשל"ו - ה'תשע"ה) | |
