רבי סלימאן מנחם מני
לידה |
1850 ה'תר"י בגדאד, עיראק |
---|---|
פטירה |
1924 (בגיל 74 בערך) ה'תרפ"ד |
מקום פעילות | חברון |
תפקידים נוספים | חכם באשי ורבה של חברון |
חיבוריו | ממני פרייך |
הרב סלימאן מנחם מני (1850–1924) היה ראש ישיבה, מורה צדק, אב בית דין, חכם באשי ורבה של חברון. לאחר פטירת הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר, החליפו הרב מני במשך תקופה קצרה בתפקידו.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1850 (ה'תר"י) בבגדאד שבעיראק לסמרה ולרב אליהו מני. נקרא על שם סבו, סלימאן, ועל שם הרב מנחם די לונזאנו.
בשנת 1856 (ה'תרט"ז) עלו עמו הוריו לארץ ישראל, והתיישבו בירושלים. בשנת 1858 (ה'תרי"ח) עבר עם משפחתו להתגורר בחברון, שם למד תחילה מפי אביו, ובהמשך בתלמוד תורה ובישיבה. כן למד אצל הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב ובהמשך אצל הרב משה פרירה, חותנו לעתיד. בסיום לימודיו נישא לריינה פרירה, הוסמך לרבנות והחל לסייע לאביו בהנהגת הקהילה בעיר.
בצעירותו התעמק בלימוד השפות עברית וערבית ודקדוקן, וכתב סיפורים, שירים בעברית ובערבית, ומאמרים בעיתונות העברית.
בשנת 1875 (ה'תרל"ה) נסע בשליחות אביו לדמשק שבסוריה, כדי לטפל ברכישת קרקעות הכפר סאנברה הסמוך לחברון, אך לבסוף לא הוכתרה שליחותו בהצלחה.
בשל עלילה מצד מושל טורקי, נאסר בשנת 1880 (ה'תר"ם) בדמשק למשך שלוש שנים. עם סיום ריצוי עונש המאסר, חזר לחברון, ובשנת 1884 (ה'תרמ"ד) נסע לארצות חו"ל כשד"ר בשליחות אביו.
כדי לא להתפרנס ממשרה רבנית, עסק לפרנסתו במסחר, ולשם כך גם נסע לעזה ולמדינות נוספות: בשנת 1888 נסע להודו ולקולקטה, בשנת 1892 נסע למצרים ובשנת 1893 נסע לתוניסיה ולאלג'יריה, שם שהה שם במשך שלוש שנים. בשנת 1896 חזר לחברון, לאחר שלא הצליח במקצוע המסחר, והחל לשמש כרב וכמורה. בשנת 1898 (ה'תרנ"ח) החל לשמש כראש ישיבת "מעשה ניסים" בחברון.
עם פטירת אביו בשנת 1899 (ה'תרנ"ט), מונה לשמש כאב בית הדין בחברון, וכיד ימינו של הרב חיים חזקיהו מדיני. עם פטירת הרב מדיני בשנת 1904 (ה'תרס"ה) מונה לשמש כחכם באשי וכרבה של חברון. לאחר פטירת הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר בשנת 1906 (ה'תרס"ו) מונה לשמש כמחליפו הזמני בתפקידיו, עד להכתרת מחליף קבוע בשנת 1907 (ה'תרס"ז), לאחר שסירב להמשיך לכהן במשרה.
בכהונתו כרבה של חברון, התפרסם כמשכין שלום, ויהודים וערבים כאחד היו פונים אליו כדי ליצור פשרה בסכסוכים שונים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, המשיך את פעילות ישיבת "מעשה ניסים", בניגוד לרוב שאר הישיבות, שנאלצו להיסגר בתקופה זו. באותה תקופה גם פעל להמתיק פסקי דין של בית המשפט הצבאי העות'מאני כנגד חיילים יהודים, וסייע לחיילים יהודים שעברו בחברון בדרכם לחזית.
עם עזיבת הצבא העות'מאני את חברון בסיום המלחמה, חששו נכבדי חברון הערבים לגורל יהודי העיר, ובמשך כשבועיים, התכנסו מדי לילה בחצר ביתו של הרב סלימאן, כדי להגן עליו ועל שאר יהודי העיר שחסו בצילו, עד להגעת חיילי הצבא הבריטי לעיר.
הלך לעולמו בי"ט באלול ה'תרפ"ד.
בנו היה עורך הדין אהרן מני, ואחיו היה מלכיאל מני.
חיבוריו
- ממני פרייך - פירושים ודרשות, יצא לאור לאחר פטירתו בשנת ה'תשמ"ז
בשנת ה'תרס"ב הוציא לאור את ספרו של אביו - "שיח יצחק". חידושיו פורסמו בהמאסף, וחלק מפסקיו הודפסו בספר מעשה אליהו.
לקריאה נוספת
- רחבעם זאבי (עורך), אעברה־נא בארץ - מסעות אנשי העלייה הראשונה, 1992, עמ' 47–49
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רבי סלימאן מנחם מני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 299
- חכם סלימאן מנחם מני, באתר החכם היומי
- הרב סלימאן מנחם מני - "החכם באשי", באתר חברון
- הספר ממני פרייך, באתר אוצר החכמה
רבני היישוב היהודי בחברון | ||
---|---|---|
הרבנים האשכנזים | רבי מלכיאל אשכנזי (ה'ש"פ -?) • רבי שמואל סגל (ה'תק"ץ - ה'תר"ט) • רבי שמעון מנשה חייקין (ה'תרט"ו - ה'תרמ"ז) • רבי יהודה ליב שאול ליבין (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג) • רבי דובער אפרת (ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב) • רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (ה'תרס"ג - ה'תרע"ה) • רבי יעקב יוסף סלונים (ה'תרע"ה - ה'תרפ"ט) | |
הרבנים הספרדים | • רבי אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שכ"ו - ה'שמ"ז) •רבי אברהם ישראל זאבי (ה'ת'? - ה'תצ"א) • רבי מרדכי רוביו (- ה'תקמ"ג) • רבי משה פירירה (חברון) (?- עד ה'תרכ"ד) • רבי אליהו מני (ה'תרכ"ד - ה'תרנ"ט) • רבי חיים רחמים יוסף פרנקו (ה'תרל"ח - ה'תרס"ב) • רבי חיים חזקיהו מדיני (ה'תרס"ב -ה'תרס"ה) • רבי סלימאן מנחם מני (ה'תרס"ה - ה'תרפ"ד) | |
היישוב החדש בחברון | הרב דוב ליאור (ה'תשל"ו - ה'תשע"ה) • הרב אברהם יצחק שוורץ (מכהן) |