רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב
 | |
| רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב | |
| לידה |
1863 תרכ"ג יעקבשטאט, לטביה |
|---|---|
| פטירה |
25 בינואר 1952 (בגיל 89 בערך) כ"ז בטבת תשי"ב ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות הר המנוחות, ירושלים |
| מקום פעילות | חברון, סמרקנד, ירושלים |
| תחומי עיסוק | רבה האשכנזי הראשי של חברון, מנהיג קהילת חב"ד בחברון ובסמרקנד, שד"ר, דיינות, הלכה, חסידות |
| רבותיו | רבי שלום דובער שניאורסון, רבי יוסף יצחק שניאורסון, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי אליהו מני |
| תלמידיו | רבי סלימאן מנחם מני, הרב מרדכי פנחסוב, הרב חזקיה קייקוב, הרב יונה אהרונוב, הרב ניסים כמיאגרוב, הרב יעקב ניאזוב, הרב זבולון לבייב. |
| חיבוריו | שו"ת שאילת שלמה |
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (בקיצור שיל"א; תרכ"ג - כ"ז בטבת תשי"ב) היה ראב"ד ומנהיג קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון. שליח לקהילת יהודי בוכרה בסמרקנד.
קורות חייו
נולד בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לרב אליעזר שמעון קזרנובסקי מצאצאי האדמו"ר הזקן. כשהיה בן עשר שנים עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בעיר חברון. בחודש סיון שנת תר"מ נשא לאישה את מרת חנה ברכה בתו של הרב דובער הלוי אשכנזי. אחרי חתונתו שינה את שם משפחתו ל"אשכנזי", שם-משפחת אשתו.
למד אצל ראב"ד עדת האשכנזים בחברון הרב שמעון מנשה חייקין והיה תלמידו המובהק, כן למד אצל רבי אליהו מני, שבמשך השנים אף הכין את כתביו לדפוס. את ה'קבלה' לשו"ב קיבל מקודמו ברבנות חברון רבי דובער אפרת.
בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם[1]) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר סמרקנד מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו אדמו"ר הרש"ב[2], שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית (לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שישאר אצלם ויכהן כרבם). במשך זמן כהונתו פתח ישיבה[3][4] ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה[5], לשם כך מינה את תלמידו בכירו שו"ב מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח בית דין בסמרקנד, וכיהן בו כדיין יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.
שהה בעיר זו לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר.
היה חסיד של רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. בשנת תרס"ג מונה לרבה האשכנזי של חברון, במקום הרב דובער אפרת שעזב לירושלים. היה ידיד קרוב של רבה הספרדי של העיר - רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד. הוא הקים בחברון את ישיבת תורת אמת וישיבת מגן אבות ועמד בראשם.
בן משפחתו ורבו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, מינה אותו להיות נציגו ובא כוחו לארץ ישראל, והטיל עליו שליחויות שונות.
ספרו נקרא 'שאילת שלמה' והוא שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך.
הרב אליעזרוב נפטר בירושלים בכ"ז טבת תשי"ב. בשנת 1987 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו[6].
בנו היה הרב אברהם. נכדו הוא הרב דב בער אליעזרוב.
קישורים חיצוניים
- הרב בתוך הספר תולדות חב"ד בארץ הקודש
- אודות הרב ביטאון העדה החרדית
- שניאור זלמן ברגר, עד כי יבוא שיל"א חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, שבועון בית משיח גיליון 686, באתר חב"ד אינפו ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
הערות שוליים
| רבני היישוב היהודי בחברון | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזים | רבי מלכיאל אשכנזי (ה'ש"פ -?) • רבי שמואל סגל (ה'תק"ץ - ה'תר"ט) • רבי שמעון מנשה חייקין (ה'תרט"ו - ה'תרמ"ז) • רבי יהודה ליב שאול ליבין (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג) • רבי דובער אפרת (ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב) • רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (ה'תרס"ג - ה'תרע"ה) • רבי יעקב יוסף סלונים (ה'תרע"ה - ה'תרפ"ט) | |
| הרבנים הספרדים | • רבי אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שכ"ו - ה'שמ"ז) •רבי אברהם ישראל זאבי (ה'ת'? - ה'תצ"א) • רבי מרדכי רוביו (- ה'תקמ"ג) • רבי משה פירירה (חברון) (?- עד ה'תרכ"ד) • רבי אליהו מני (ה'תרכ"ד - ה'תרנ"ט) • רבי חיים רחמים יוסף פרנקו (ה'תרל"ח - ה'תרס"ב) • רבי חיים חזקיהו מדיני (ה'תרס"ב -ה'תרס"ה) • רבי סלימאן מנחם מני (ה'תרס"ה - ה'תרפ"ד) | |
| היישוב החדש בחברון | הרב דוב ליאור (ה'תשל"ו - ה'תשע"ה) • הרב אברהם יצחק שוורץ (מכהן) | |