רבי אברהם שמחה הורוביץ (בארנוב)
| לידה |
תר"ו בארנוב |
|---|---|
| פטירה |
ט"ו באדר א' תרע"ו (בגיל 70 בערך) ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תאריך עלייה | תרס"ט |
| מקום מגורים | בארנוב, ירושלים |
| רבותיו | רבי חיים הלברשטאם מצאנז, רבי מאיר מדז'יקוב, דודו רבי משה מראזוודוב |
| תלמידיו | רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות |
| חיבוריו | בית אברהם, מועדים לשמחה, חמרא טבא, אורה ושמחה |
| בת זוג | בזיווג ראשון - הינדא, בזיווג שני - פיגא |
| אב | רבי ישראל מבארנוב |
| אם | בילא |
| צאצאים | ראו צאצאיו |
רבי אברהם שמחה הורוביץ, כונה גם הרב מבארניב (תר"ו–ט"ו באדר א' תרע"ו) היה רב בבארנוב והאדמו"ר השני מבארנוב. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והנהיג עדה חסידית בירושלים.
ביוגרפיה
נולד לרבי ישראל (תקע"ד–תר"ל), רב העיר בארנוב והאדמו"ר הראשון בשושלת בארנוב (בנו של רבי אליעזר מדז'יקוב[1]), ולבילא, בת דודו רבי אברהם חיים מלינסק[1]. מסופר שנולד בברכתו של רבי צבי הירש מרימנוב[2].
בנעוריו גדל ולמד אצל אביו וסבו. בערך בשנת תר"כ נישא להינדא, בתו של רבי מרדכי הירש וינברגר מדוקלא[3]. לאחר נישואיו נשאר להתגורר בבארנוב סמוך לאביו, והיה נוסע תדיר לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, שנהג לקום מפניו משום כבוד סבו הרבי מרופשיץ שהיה רבו של רבי חיים מצאנז[4].
לאחר נישואיו ניהל קשר ידידות אמיץ עם בן דודו רבי נפתלי חיים הורוביץ מדזיקוב, והיה אצלו כתלמיד חבר. רבי נפתלי חיים, שהסתיר הנהגותיו, גילה לו הרבה מסודותיו, ואף כאשר רבי נפתלי חיים עלה לירושלים בשנת תרכ"ז - המשיכו להתכתב ביניהם[5].
לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לפיגא, בת רבי צבי הירש שטיין.
רב ואדמו"ר
בשנת תר"ל נפטר אביו רבי ישראל, ורבי אברהם שמחה מונה למלא את מקומו ברבנות העיר בארנוב וכאדמו"ר, על אף גילו הצעיר (22). בתפקיד זה כיהן 39 שנים, עד שנת תרס"ט.
בספר הזכרון של העיר בארנוב מוזכרת תקופת כהונתו כתקופת זוהר של העיר, במהלכה ארגן את הבחורים והאברכים למשמרות לימוד כל היום והלילה[5]. כמו כן, עסק עם קבוצה נבחרת מבני העיר בחכמת הקבלה. רבי ישכר דוב מבעלזא התבטא עליו שהיה גדול המקובלים בגליציה[5].
גם בכהונתו כאדמו"ר נסע לאדמורי"ם אחרים, ובמיוחד לדודו רבי מאיר מדז'יקוב, ממנו ציטט רבות בתורותיו. רבי מאיר מסר לו את הכתב יד של הספר הקבלי "ברית כהונת עולם" מאת רבי יצחק אייזיק כץ שהיה ברשותו, ורבי אברהם שמחה סדרו לדפוס[5].
כן נסע לדודו רבי משה מראזוודוב, לרבי יהושע מבעלז ולרבי דוד טברסקי מטולנה. כמו כן, על אף היותו תלמיד רבי חיים מצאנז ביקר אצל רבי דוד משה מטשורטקוב (בן רבי ישראל מרוז'ין), למרות המתח ששרר אז בין חצרות צאנז לחצרות רוז'ין בשל מחלוקת צאנז-סדיגורא[5].
בחודש אב תרמ"ב קיבל מכתב מבן דודו רבי נפתלי חיים מדזיקוב ובו נכתב: ”הנני להודיעך כי היום יום ט' מנחם אב, בהגבהת הספר תורה ראיתי הפסוק של קריאת התורה של היום "ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו ש'מעת מ'תוך ה'אש" ראשי תיבות מש"ה, לכן אבקש ממך להחיותו אותו ובני ביתו והנלוים אליו, ולקרבם ולמסור להם כל ביתו ובית מדרשו, והוא ינהג הכל כמו בביתו, ואחר סוכות הנני גוזר עליך שתראה לו מכתבינו זה ושיחזור לשלום לעירו.”
רבי אברהם שמחה לא הבין פשר המכתב, ולאיזה משה התכוון. אך בכ"ח באלול תרמ"ב בא שליח לבארנוב עם מכתב מדודו רבי משה מראזוודוב שבשל שריפה בעירו נשרפו ביתו ובית מדרשו, וברצונו לבוא עם משפחתו וחסידיו לבארנוב לימים הנוראים. תיכף נזכר במכתבו של רבי נפתלי חיים, ושלח לומר לדודו שהוא מוסר לו את ביתו ובית מדרשו, ועודד את חסידיו לארח את חסידי דודו עד אחר חג הסוכות[5].
בארץ ישראל
בשנת תרס"ט החליט רבי אברהם שמחה לעלות לארץ ישראל, כשכל בני עירו ליווהו בצאתו מן העיר. בדרכו שהה אצל רבי ישראל הגר מויז'ניץ חתן דודו רבי מאיר מדז'יקוב. בנו רבי יעקב יצחק מונה לרב ואדמו"ר בבארנוב במקומו.
בהגיעו לארץ ישראל הפך תיכף למורה דרכם של חסידי ירושלים בכלל וחסידי רופשיץ וצאנז בפרט, וניהל את עדתו בבית מדרשו "לֵייבַּלֶ'עס שׁוּל"[6] של הנגיד לייבלי סוכטשבסקי בבית ישראל, והתגורר בבית הסמוך. תלמידו המובהק ומשמשו בירושלים היה רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, שאמר עליו "הוא העמידני על רגלי"[7].
בירושלים עמד בקשרי ידידות עם רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, ועם רבי חיים שאול דוויק הכהן וחכמי ישיבתו רחובות הנהר. ואף רבי לייב דיין - שלא היה מן החסידים – היה נכנס רבות לשמוע מדברי תורתו.
בספר אזמ"ר בשבחין[8] השתמר תיאור ערב פסח אצל הרב מבארניב בירושלים, בעריכת יהושע ליפקין, וכפי שסיפר רבי אשר זעליג מרגליות.
נפטר בליל שבת ט"ו באדר א' תרע"ו, ונקבר בלוייה המונית במוצאי שבת, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בסמוך לרבו וידידו רבי נפתלי חיים מדז'יקוב.
צאצאיו
- מזיווג ראשון
- בתו אשת רבי יעקב רובין מבארנוב, מחבר הספר תולדות יעקב, בן רבי אהרן רובין בן רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ.
- בתו אשת רבי יעקב יצחק ווגשל בן רבי יחיאל מפריסטיק.
- מזיווג שני
- רבי יעקב יצחק הורוביץ (תרכ"ד-תרצ"ד), חתן רבי ראובן מדמביץ[9] ובזיווג שני חתן רבי צבי הירש מרוזבדוב[10]. מילא מקום אביו בבארנוב ובסוף ימיו כיהן בזוויכווסט.
- רבי אלתר אליעזר הורוביץ (תר"ל-תש"ג), נישא למרים בת רבי משה בן רבי קלונימוס קלמן עפשטיין מניישטאט[11]. כיהן כרב בריגליץ ובסטאשוב.
- רבי ישראל יוסף הורוביץ (תר"נ-תשכ"ח), חתן רבי יצחק מסטוטשין. כיהן ברבנות ריגליץ, לאחר מכן כרב קהילת בארנוב בניו יורק, ארצות הברית.
- רבי רפאל הורוביץ (תרנ"ו-תשל"א). חתן קרובו רבי אלעזר ניסן מצפת. כיהן בבורו פארק כאדמו"ר מקולומייה.
- בתו אשת רבי שלום מסקאהל.
- יוכבד אשת רבי ירוחם דוכנר מבריגל.
- בתו אשת רבי משה מפשצלוב (נכד רבי אברהם חיים מפלאנטש).
- פעלא הרב יואל הרשברג מקרקוב.
- בילא אשת הרב חיים ריינמן מנארול.
- בתו ברכה, אשת רבי מרדכי שפירא, רבה של בערטש.
- רבי ישראל חיים, רבה של בערטש, נישא למינדל בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב. נספה בשואה בשנת תש"ב יחד עם בנו שלמה ובתו בילא.
- רבי אלעזר, אדמו"ר מקיוויאשד, נפטר בכ"ד באייר תשל"ג.
- רבי יהודה יהושע, נישא לדבורה פערל בת רבי בן ציון הורוביץ ממאדין, נספה בסאניק בתש"ב.
- רבי משה, נישא לשפרה בת רבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ מריינזיב, נספה בסמבור בתש"ב.
- רבי שלמה.
- פרידא אשת רבי יעקב יצחק ברנדוויין. נספו בשואה עם ילדיהם.
- חיה הינדא (נפטרה בכ"ח באדר תשנ"ח) אשת רבי צבי אלימלך רוקח, האדמו"ר מבערטש (נפטר בד' באלול תשכ"ד.
- חוה.
ספריו
את כתביו הרבים הביא עמו לירושלים, ובסוף ימין בירר מתוכם את אלו שראויים להדפיסם, ואת השאר שרף באש[דרוש מקור]. מתוך כתביו אלו הכין ארבעה ספרים:
- בית אברהם – שני כרכים עבים על התורה.
- מועדים לשמחה, ספר עב כרס על המועדים, כתבנית הספר בני יששכר.
- חמרא טבא – מאמרים קצרים על התורה והמועדים.
- אורה ושמחה – בעניני ל"ג בעומר, חנוכה ופורים, וכמה דרשות על המועדים.
הוא נמנע מלהדפיסם בחייו, וציווה לבניו ולתלמידיו שידפיסום לאחר פטירתו. מאחר שבניו לא שהו בארץ ישראל, ומשמשו רבי אשר זעליג מרגליות גורש אז למצרים על ידי השלטונות, לא היה מי שישמור על כתביו ורכושו לאחר פטירתו, והם נגנבו ונעלמו.
בשנת תשכ"ג נמצאו שני הספרים "חמרא טבא" ו"ומועדים לשמחה" בבית אשה אחת, והם נדפסו על ידי רבי שלמה אליעזר מרגליות בסיוע צאצאיו ותלמידיו.
סיפורי הצדיקים שסיפר נדפסו בקונטרסי "אוצר הסיפורים" של הרב צבי מושקוביץ, וכן בספרי "אמת ויציב" ו"מגדיל ישועות מלכו".
קישורים חיצוניים
- יקותיאל זלמן למברגר, מגדיל ישועות יעקב, סיפורי רבי אברהם שמחה הורוויטץ, ירושלים תשט"ו, באתר היברובוקס
- רבי אברהם שמחה מבארניב, ספרי חמרא טבא, אורה ושמחה, נאות דשא, ברוקלין תשמ"ז, באתר היברובוקס
- רבי אברהם שמחה הורוויץ מבארנוב - אשכול אודותיו בפורום אייוועלט.
- מרדכי רוקח, תולדות רבי אברהם שמחה מבארנוב, בפתח ספר "חמרא טבא", בהוצאת מכון עתיקא, ירושלים תשס"ג, עמ' 9-39, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בן רבי נפתלי צבי מרופשיץ.
- ^ צבי מושקוביץ, אוצר הסיפורים, חלק ט אות ב, בשם הריא"ז מרגליות בשם הרב מבראניב.
- ^ בן רבי מנחם מנדל מדוקלא, חתן רבי אברהם אריה לייב הורוביץ בן רבי יצחק מהמבורג.
- ^ צבי מושקוביץ, אוצר הסיפורים, חלק ב אות ט, בשם הריא"ז מרגליות בשם הרב מבראניב.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 מרדכי רוקח, חמרא טבא, תולדות המחבר, בהוצאת מכון עתיקא, ברוקלין תשס"ג, עמודים 9ֿֿ-39
- ^ ברחוב בלזר שכונת בית ישראל, משמש כיום את חסידות לעלוב-ירושלים.
- ^ שמעון מרגליות, אזמ"ר בשבחין, ירושלים תשס"ג, עמ' כח
- ^ שמעון מרגליות, אזמ"ר בשבחין, ירושלים תשס"ג, עמ' לב-לה
- ^ בן רבי אליעזר מדז'יקוב.
- ^ בן רבי משה מראזוודוב.
- ^ בן רבי יוסף ברוך אפשטיין מניישטאט, בן רבי קלונימוס קלמן אפשטיין, ה"מאור ושמש".