רבי אברהם חיים הורוביץ (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מלינסק
רבי אברהם חיים הורוביץ
קברו בלינסק
קברו בלינסק
לידה ה'תקמ"ב
פטירה כ"ה באב ה'תקצ"א (בגיל 49 בערך)
השתייכות חסידות
אב רבי נפתלי צבי הורוביץ
אם רבקה
האדמו"ר מלינסק ה־הראשון
תקפ"חתקצ"א

רבי אברהם חיים הורוביץ (תקמ"ב - כ"ה באב תקצ"א) היה רב העיר והאדמו"ר מלינסק בנו הגדול של רבי נפתלי צבי מרופשיץ.

ביוגרפיה

נולד בשנת תקמ"ב כבנו הבכור של רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ ולרבקה. מילדותו היה מכניס אורחים והיה מקבץ כסף לשלם לאמו על הוצאות האורחים.

נשא את בת דודו - אחי אביו רבי שמואל שמעלקא רובין[1] אב"ד רומאן ובאר שברומניה.

נסע עם אביו לרבי יעקב יצחק הורוביץ "החוזה מלובלין", ולרבי מנחם מנדל מרימנוב, היה ידידו של רבי צבי הירש מרימנוב, ושל רבי צבי הירש מזידיטשוב וכשנאסר בכלא בלבוב עקב הלשנה מהמשכילים נסע לשם ופעל לשחרורו.

הנהגתו

בשנת תקע"ח מונה לרב העיר לינסק. בהסכמת רבי צבי אלימלך מדינוב שינו אז את נוסח התפילה בבית המדרש בעיר מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, לכבוד הרב החדש. לאחר פטירת אביו בי"א באייר תקפ"ז נסע לרופשיץ והנהיג את החסידות עד אחרי חגי תשרי, אז מסר את ההנהגה לגיסו רבי אשר ישעיה רובין. הוא חזר ללינסק, שם החל לשמש כאדמו"ר במקביל לרבנות העיר.

התאפיין בענוה ובצניעות, והיה ממעט מאד בדיבור, ובשל כך נשתמרו ממנו אך מעט דברי תורה המובאים בספרים שונים[2].

רבי שלום מבעלזא העיד עליו, שמאות שנים היה נדיר למצוא עובד ה' בקדושה כמוהו. כמו כן לאחר פטירתו עודד את העליה לקברו באמרו כי הוא מקום המסוגל לישועות, ואף התבטא על כך: כי הנקלע תוך ארבע מייל מלינסק ואינו הולך להתפלל על קברו אינו אלא פתי. כן רבי יחזקאל שרגא משינאווא כשהיה נצרך לישועה או לרפואה היה שולח להתפלל על קברו[3].

הוא נפטר ב כ"ה באב תקצ"א כשהוא בן 49 בלבד. ובפטירתו נעצרה המגפה לגמרי, נקבר בבית העלמין בלינסק ליד זקינו רבי מנחם מנדל מלינסק. על פי המסופר, בעקבות מגפת הכולרה שפרצה אז בגליציה, כשבוע לפני פטירתו הוא קיבל על עצמו להיות כפרה עבור כלל ישראל, והמגפה אכן נעצרה.

צאצאיו

רבי אברהם חיים השאיר בן יחיד וששה בנות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בזיווג שני היה חתנו של רבי חיים טירר ה"באר מים חיים", אך אשתו של רבי אברהם חיים הייתה בתו מאשתו הראשונה שלא נודע שמה ושם אבותיה.
  2. ^ בספר שפתי צדיקים פרשת חקת, בספר רב טוב פרשת עקב, ותשובה בשו"ת אריה דבי עילאי.
  3. ^ עוד מסופר על רבי אברהם חיים (מפי רבי יקותיאל שמעלקא מסאסוב), שבערב שבת אחר הדלקת הנרות כאשר רבי אברהם חיים אומר שיר השירים, היו נשמות נידחות באים אליו לבקש תיקון לנשמתם.