א.ת.א. הופמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. א.ת.א. הוֹפְמָןגרמנית: E. T. A. Hoffmann;‏ 24 בינואר 1776, קניגסברג - 25 ביוני 1822, ברלין) הוא שם העט של אֵרְנְסְט תֵאוֹדוֹר וִילְהֵלְם הוֹפְמָן (Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann) היה סופר גרמני, מן הבולטים בזרם הרומנטי, משפטן, מלחין, מבקר מוזיקה, צייר וקריקטוריסט. הופמן הוא גם נושא אופרה מפורסמת של ז'ק אופנבך, "סיפורי הופמן".

ביוגרפיה

ראשית חייו

הופמן נולד בעיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית למשפחת משפטנים. כשהיה בן שנתיים נפרדו הוריו. אביו עבר לאיסטרבורג עם אחיו הגדול, והוא נשאר עם אמו והתחנך על ידיה ועל ידי דודיו, שהיו כולם לא נשואים. הופמן הביע מאוחר יותר צער על הניתוק מאביו. הופמן תיאר את דודו כאדוק ועצור ברגשותיו, ואף כינה אותו, בהתאם לראשי התיבות של שמו של הדוד, אוטו וילהלם, כ"אוֹי וֵי" – O Weh. לעומת זאת, הופמן חיבב מאד את שתי דודותיו הרווקות, ובמיוחד את הדודה שרלוטה, שאותה כינה "דודה רגליים קטנטנות" (Tante Füßchen). בשל התיאורים, היו שסברו שמדובר באדם דמיוני, עד שהתגלתה עדות לקיומה לאחר מלחמת העולם השנייה.

חבר לחיים

הופמן למד בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל (1843-1775), אותו הכיר בשנת 1786. פון היפל תמך בו, עודד את רוחו והיה לו כאח בוגר. החברות נשמרה גם בשנים מאוחרות יותר בדרך של חליפת מכתבים, על אף התמרמרותו של הופמן על מה שתפס כהתרחקות מצדו של היפל. למרות שהיו בערך בני אותו הגיל, התקדם פון היפל בקריירה המשפטית שלו מהר יותר, לא מעט בזכות מעמד משפחתו. כן זכה לרשת הון ונכסים רבים. בשנים 1809–1813 נותק הקשר. עם זאת, בכל עת שהופמן נזקק לעזרתו, תמך בו חברו מילדות במשלוח כסף ובהושטת עזרה, והוא גם שסעד אותו עד למותו.

ב-1812 שינה הופמן את שמו האמצעי (השלישי) מ"וילהלם" ל"אמדאוס" (Amadeus), כאות כבוד למלחין האהוב עליו, וולפגנג אמדאוס מוצארט. השם וילהלם, עם זאת, נשמר במסמכים רשמיים ואף על מצבתו של הופמן.

הדי "הסער והפרץ"

רוחה של "תקופת הסער והפרץ" הגוועת הותירה על הופמן הצעיר רשמים ברורים. בין השפעות התקופה ניתן למנות את היווצרותה של חיבה מוחשית לספרות בגרמניה. יצירות רבות של המאה ה-18, כמו למשל "ייסורי ורתר הצעיר" של יוהאן וולפגנג פון גתה ו"הוידויים" של ז'אן-ז'אק רוסו התוו את הדרך: מעתה זכו להערכה גם ספרים שלא היה בהם מסר חינוכי בלבד. הרומן הבידורי זכה להכשר חברתי. ה"חוויה" באמצעות הספרות קידמה את הדמיון: לחובבי הקריאה הצטרפו חובבי הכתיבה. כל מי שקסמה לו הכתיבה ומצא מוציא לאור, פרסם את יצירתו.

הופמן נפטר בשנת 1822 ממחלת העגבת בה נדבק מוקדם יותר בחייו[1].

ספריו

  • האביר גלוק (1809)
  • קדרת הזהב (1814. תר' נילי מירסקי, 1983) — ביעותי ילד וסיפורים אחרים.
  • הרפתקאות ליל סילבסטר (1814, תר' נילי מירסקי, 1990)
  • הנסיכה בראמבילה (1815, תר' אילנה המרמן, 1988)
  • איש החול (1816, תר' נילי מירסקי, 1990)
  • מפצח-האגוזים ומלך-העכברים (1816. תר' בצלאל וכסלר, 1977) — ילדה קטנה וידידה מפצח-האגוזים ה"אנושי" עוברים יחד הרפתקה חלומית, בה ניטש קרב לילי עם מלך-העכברים הרשע ובסיומה נערך מסע לילי אל ממלכת האגדות.
  • אגדות לילדים (1816)
  • האחוזה (1816, תר' מרדכי אבי שאול, 1978)
  • חבר-המועצה קרספל (1818, תר' נילי מירסקי, 1990)
  • העלמה דה סקודרי (1819, תר' מרדכי אבי שאול, 1978)
  • צאכס הקטן, הנקרא צינובר (1819, תר' רועי כנען, 2011)
  • חייו והשקפותיו של החתול מור (1819-1821, תר' רועי כנען, 2016)
  • האלוף פרעוש (1822)

עיבודים לכתביו

מפצח האגוזים ומלך העכברים

את סיפורו הידוע ביותר, מפצח האגוזים ומלך העכברים (Nußknacker und Mausekönig), כתב ב-1816, ועליו ביסס צ'ייקובסקי את הסוויטה לבלט "מפצח האגוזים".

"סיפורי הופמן"

הופמן הוא גיבורה של האופרה סיפורי הופמן שחיבר והלחין ז'ק אופנבך ב-1881. עלילת האופרה מתבססת על ספריו:

קופליה

הסיפור על איש החול עובד גם לבלט, "קופליה", שעלה לראשונה בשנת 1870 והוא אחד מהבלטים הפופולריים ביותר.

ספר לכבודו

הנצחת מורשתו

מלבד האופרה של אופנבך, הונצחה מורשתו של הופמן במספר דרכים. בעיר במברג בגרמניה מוענק מאז 1989 פרס ספרותי, פרס א.ת.א. הופמן.

הופמן נחשב כאחד מחלוצי סוגת האימה הספרותית[3].

לקריאה נוספת

  • "א.ת.א. הופמן" - מתוך: "חייו והשקפותיו של החתול מוּרְרְ לצד קטעי ביוגרפיה של המנצח יוהנס קרייזלר על דפים אקראיים של פסולת דפוס ערוכים בידי א.ת.א. הופמן" (תרגמה מגרמנית והוסיפה סוף-דבר: ליאורה בינג היידקר), מתוך: דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ד'

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א.ת.א. הופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Joseph W. Lewis. (2010). What Killed the Great and Not So Great Composers?. AuthorHouse. p.328. מסת"ב 978-1449075842
  2. ^ הספר: איש החול
  3. ^ Horror story, Britannica
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0