קרן ברזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן ברזל (באנגלית Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על קרני לייזר להגנה מפני רקטות ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים. המערכת מפותחת על ידי רפאל, והוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור (אנ'). המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק, מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד 7 ק"מ) שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". היא מתבייתת על הפצמ"ר באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.[1][2]

המערכת תהווה שכבת הגנה חמישית בישראל והנמוכה ביותר - מתחת לארבע השכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט), וMIM-104 פטריוט כגיבוי לשכבות של "חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

מאפיינים

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של רקטה או פצצת מרגמה, היא תשגר לעברם קרן לייזר רבת עוצמה בלתי נראית לעין, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. למערכת יש כמה יתרונות, העלות של כל יירוט נמוכה למדי, אין צורך בכוח אדם רב כדי לתפעל את המערכת. קרן הלייזר פועלת בשקט ואינה גורמת לנזק משני.[3] יתרון משמעותי נוסף הוא שלמערכת יש מלאי בלתי מוגבל של יריות ועלות הירי נמוכה מאוד. באוגוסט 2014 העריכו ברפאל שהמערכת תהיה מבצעית בתוך כשנתיים.[1]

פיתוח

לדברי חברת רפאל, במבחנים המערכת פגעה ב-90% מהמטרות. ניתן יהיה להתאים את המערכת כך שכמה קרני לייזר יפגעו במטרה אחת. נדרשו 15 מהנדסים שעבדו במשך 5 שנים כדי לפתח את הטכנולוגיה שמבוססת על לייזר מוצק.[4]

באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד".[5]

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מערכת מבצעית.[6]

ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו לפני כשנה הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שאין בעולם תקדים לזה, עם מספיק הספק שיוכל להפיל רקטות. בכך יתאפשר לפתח נשק מבוסס לייזר ליירוט רקטות ופצצות מרגמה.[7]

ב-8 בינואר 2020 חשף משרד הביטחון פריצת דרך בייצור לייזר רב עוצמה, שישמש לפיתוח מערכות הגנה אווירית ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של מפא"ת, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי רכב קרבי משוריין וגרסה אווירית המותקנת על כלי טיס ליירוט טילים מעל גובה העננים. מערכת היירוט תיכנס לניסוי במחצית 2020 ותיקלט בצה"ל כבר בסוף השנה.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0