בוואור דה ליל
 | |
| בוואור דה ליל | |
| לידה |
27 ביולי 1864 גרנזי, האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
16 ביולי 1955 (בגיל 90) לונדון, בריטניה |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1883–1926 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-1 מפקד הדיוויזיה ה-29 מפקד הקורפוס ה-9 מפקד הקורפוס ה-13 מפקד הקורפוס ה-15 מפקד הפיקוד המערבי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה המהדית מלחמת הבורים השנייה מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט (אביר מפקד) מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" (אביר מפקד) אות השירות המצוין | |
סר הנרי דה בוואור דה ליל (באנגלית: Henry de Beauvoir De Lisle; 27 ביולי 1864 - 16 ביולי 1955) היה גנרל בצבא בריטניה אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
ליל נולד ב-27 ביולי 1864 באי גרנזי השייך לאימפריה הבריטית. הוא התחנך באי הסמוך, ג'רזי. בשנת 1882 נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, וב-1883 התגייס לצבא בריטניה והוצב ברגימנט חיל הרגלים דורהאם (D.L.I.). בין 1885-1886 הוצב במצרים ולחם במלחמה המהדית. על חלקו במהלך המלחמה קיבל את אות השירות המצוין. ב-1887 הוצב בהודו הבריטית, וב-1 באוקטובר 1891 קודם לדרגת קפטן. הוא התפרסם כפרש מומחה וספורטאי מצטיין, ושימש כראש נבחרת הפולו של הגדוד שלו. בהנהגתו, זכתה הנבחרת באליפויות רבות בין יחידות בריטיות או בין הבריטים להודים הילידים. ב-1899 למד במכללה צבאית, ולאחר מכן הועבר לרגימנט הדרגונים ה-5 של המשמר (הנסיכה שארלוט מוויילס). הוא פיקד על יחידות פרשים במהלך מלחמת הבורים השנייה, נפצע קשה באוגוסט 1900, והוזכר בשדרים שלוש פעמים. ב-1 בינואר 1902 קיבל קידום לדרגת קבע של מייג'ור, ודרגת כבוד של לוטננט קולונל. במאי של אותה שנה הוחזר לבריטניה. הלורד קיצ'נר (מפקד הצבא הבריטי בסוף מלחמת הבורים) תיאר אותו כ"קצין בעל אופי יוצא מן הכלל". ב-1903 הוא מונה לסגן מפקד רגימנט הדרגונים המלכותי ה-1, וב-1906 מונה למפקד הרגימנט. ב-1910 הוצב כקצין מטה במחנה אלדרשוט, וב-1911 הועלה לדרגת בריגדיר מונה למפקד בריגדת הפרשים ה-2.
מלחמת העולם הראשונה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, הוכפפה בריגדת הפרשים ה-2 תחת קורפוס הקלעים (Machine Gun Corps) ונשלחה אל חזית המערבית. הוא פיקד על הבריגדה במהלך קרב מונס. ב-12 באוקטובר של אותה שנה, הועלה ליל לדרגת מייג'ור גנרל ומונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-1. הוא פיקד על הדיוויזיה במהלך קרבות שונים בחזית המערבית, וב-27 במאי 1915 מונה למפקד הדיוויזיה ה-29. באפריל של אותה שנה הדיוויזיה שלו לקחה חלק חשוב במערכת גליפולי ובקרבות על הכפר קריתיה. ביולי מונה למפקד הזמני של הקורפוס ה-9, ובינואר 1916 הוחזר לפקד על הדיוויזיה ה-29 אשר נשלחה לחזית המערבית. הוא פיקד על הדיוויזיה במהלך הקרב על הסום, קרב אראס, הקרב השני על האן, קרב מסין, קרב פשנדל וקרב קמברה. ליל היה ידיד קרוב של אדמונד אלנבי. ביוני 1917 נקרא אלנבי לעזוב את פיקודו על הארמייה השלישית ולפקד על חיל המשלוח המצרי. ליל נפגש עם אלנבי במלון בלונדון, ושם אלנבי קונן בפניו שהוא אינו רוצה בתפקיד והוא עתיד להיכשל בו. ליל ניחם אותו באמצעות נבואות מהתנ"ך על ישועת ירושלים, וניבא שהעיר הקדושה תיפול בידי בריטניה עוד באותה שנה. כאשר ירושלים אכן נפלה בדצמבר של אותה שנה, נקרא ליל לשאת נאום לכבוד המאורע בסנט מרטין בשדות. במרץ 1918 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד הקורפוס ה-13. באפריל של אותה שנה מונה למפקד הקורפוס ה-15, לחם עמו במתקפת מאה הימים, ופיקד עליו עד סיום המלחמה.
אחריתו
ב-1919 הוא מונה למפקד הפיקוד המערבי, וב-1926 פרש מהצבא בדרגת גנרל מלא. לאחר פרישתו שימש כמאמן פולו. ליל היה גם סופר, וחוץ מזיכרונותיו פרסם גם שני ספרים אוטוביוגרפיים למחצה על פולו. בין ניירותיו נמצאו גם טיוטות רבות שלא פורסמו מעולם. הוא מת בלונדון ב-16 ביולי 1955 בגיל 90.
קישורים חיצוניים
- בוואור דה ליל (באנגלית)
25519576בוואור דה ליל