תאודור פון ואטר
 | |
| גנרל תאודור פון ואטר | |
| לידה |
5 בנובמבר 1856 גמינד השוואבית, ממלכת וירטמברג  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1922 (בגיל 65) באדן-באדן, רפובליקת ויימאר  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1874–1919 (כ־45 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-39 מפקד הקורפוס ה-14 (באדן) מפקד הקורפוס ה-13 (וירטמברג) | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| פור לה מריט | |
תאודור פון ואטר (בגרמנית: Theodor Freiherr von Watter; 5 בנובמבר 1856 – 22 בינואר 1922), היה גנרל גרמני, שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת הקריירה
פון ואטר נולד ב-5 בנובמבר 1856, בגמינד השוואבית שהשתייכה לממלכת וירטמברג. בשנת 1874 הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-125 (וירטמברג ה-7 - פרידריך השלישי, קיסר גרמניה). בשנת 1890 הוא הועלה לדרגת האופטמן, ומונה למפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-126 (וירטמברג ה-8 - פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן). בשנת 1893 הוא מונה לקצין האג"ם של הדיוויזיה ה-31, ובשנת 1895 מונה לקצין האג"ם של הדיוויזיה ה-26 (וירטמברג ה-1). בנובמבר 1895 הוא הועלה לדרגת מיור, ובשנת 1896 הוא מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הגרנדירים ה-123 (וירטמברג ה-5 - קרל הראשון, מלך וירטמברג) באולם. בשנת 1898 הוא מונה לקצין האג"ם של הקורפוס ה-13 (וירטמברג), ובשנת 1902 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט ומונה לקצין האג"ם של הקורפוס ה-2. בשנת 1905 הוא הועלה לדרגת אוברסט ומונה למפקד רגימנט הרגלים ה-114 (באדן ה-6 - פרידריך השלישי, קיסר גרמניה), ובשנת 1907 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-119 (וירטמברג ה-1 - המלכה אולגה). בשנת 1909 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד החטיבה ה-56, ובשנת 1912 הועלה לדרגת גנרל לוטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-39.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה פון ואטר מפקד הדיוויזיה ה-39, ולחם עמה כחלק מהקורפוס ה-15 בפיקוד ברתולד פון דיימלינג, אשר היה חלק מהארמייה השביעית בפיקוד יוזיאס פון הרינגן, בקרב מילוז ובקרב לורן. ב-1 בספטמבר 1914 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-14, ובסוף ספטמבר הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השישית באזור אראס, שם לחם בקרב אראס (1914). בקרב ננסי-אפינל, בקרב הראשון על האן, במרוץ אל הים ובקרב איפר הראשון. ב-9 במרץ 1915 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-13, אשר הועבר באותה העת לחזית המזרחית, שם לחם כחלק מהארמייה התשיעית בקרבות השונים. באותה שנה נלקחו יחידות מהקורפוס להקמת הקורפוס האלפיני, שהשתתף בקרבות הנהר איזונצו, ובמסגרתו קיבל ארווין רומל את עיטור הפור לה מריט. בשנת 1916 חזר הקורפוס לחזית המערבית, ולחם בקרב שמפאן השני כחלק מפלגת ארמייה ארעית, שכללה גם את הקורפוס ה-15 והקורפוס הבווארי ה-2. לאחר מכן לחם הקורפוס בקרב על הסום, שם הועלה פון ואטר ב-18 באוגוסט 1916 לדרגת גנרל חיל הרגלים, ובשנת 1917 לחם בקרב קמברה כחלק מהארמייה השנייה. במרץ 1918 פרש פון ואטר מתפקידו בשל מחלה, ובמאי חזר לפקד על הקורפוס, ולחם עמו במתקפת האביב הגרמנית, ולאחר מכן לחם כחלק מהארמייה הרביעית, ובסוף המלחמה הוא נלחם כחלק מפלגת הארמייה C.
לאחר שביתת הנשק, חזר פון ואטר עם חייליו לגרמניה והתגורר בבאדן-באדן, עד למותו ב-22 בינואר 1922.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תאודור פון ואטר (בגרמנית)
25550341תאודור פון ואטר