ג'וליאן בינג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'וליאן בינג, הוויקונט הראשון של וימי
Julian Byng, 1st Viscount Byng of Vimy
בינג ב-1917
בינג ב-1917
לידה 11 בספטמבר 1862
וורת'הם פארק, הרטפורדשייר, הממלכה המאוחדת
פטירה 6 ביוני 1935 (בגיל 72)
ת'ורפ הול, אסקס, הממלכה המאוחדת
שם מלא ג'וליאן הדוורת' ג'ורג' בינג, הוויקונט הראשון של וימי
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
בת זוג אבלין בינג
המושל הכללי של קנדה ה־12
2 באוגוסט 19215 באוגוסט 1926
(5 שנים)
מונרך בתקופה ג'ורג' החמישי
שירות צבאי
השתייכות הצבא הבריטי
תקופת הפעילות 1919–1879
דרגה פילדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד הפרשים הקלים של דרום אפריקה
מפקד רגימנט ההוסארים המלכותי העשירי
מפקד בריגדת הפרשים השנייה
מפקד בריגדת הפרשים הראשונה
מפקד פיקוד מצרים
מפקד הגיס התשיעי
מפקד הגיס ה-17
מפקד הגיס הקנדי
מפקד הארמייה השלישית
פעולות ומבצעים
המלחמה המהדית
מלחמת הבורים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
אביר הצלב הגדול של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש"
חבר המסדר הוויקטוריאני המלכותי

פילדמרשל ג'וליאן הדוורת' ג'ורג' בינג, הוויקונט הראשון של וימיאנגלית: Hedworth George Byng, 1st Viscount Byng of Vimy, ‏ 11 בספטמבר 1862 - 6 ביוני 1935) היה קצין בכיר בצבא הבריטי, בין 1916 ל-1917 היה מפקד הגיס הקנדי במלחמת העולם הראשונה ובין השנים 19211926 היה המושל הכללי של קנדה, ה-12 במניין מאז איחוד קנדה. בתפקידיו הצבאיים השיג הצטיינות שהקנתה לו תואר אבירות ב-1919 כלורד של וימי, לכבוד הניצחון המזהיר של הגיס הקנדי בקרב רכס וימי. בתפקידו כמושל הכללי של קנדה נודע במיוחד בשל פרשת קינג בינג, שגררה שינויים בהגדרת תפקידו של המושל הכללי. לאחר סיום תפקידו בקנדה חזר לבריטניה ומונה למפקד המשטרה המטרופוליטנית של לונדון, תפקיד אותו מילא בין השנים 1928 עד 1931.

שנים ראשונות והקריירה הצבאית עד מלחמת העולם הראשונה

בינג היה הילד ה-13 והבן השביעי למשפחת אצולה. הוא נולד בוורת'הם פארק, בית אחוזה כפרי שהוקם ב-1754 על ידי אחד מאבותיו, האדמירל ג'ון בינג, בפרברי לונדון (27 קילומטרים ממרבל ארץ'). בהיותו בן 12 נשלח ללמוד באיטון קולג'. בגיל 17 החל לשרת בגיס רובאי המלך (King's Royal Rifle Corps) כסגן משנה, כעבור שלוש שנים קודם לדרגת סגן (לוטננט). ב-1883 הוזמן להצטרף לגדוד הפרשים העשירי (10th Royal Hussars) שהיה גדודו הפרטי של נסיך ויילס, לימים אדוארד השביעי, שהיה ידיד אישי של אביו. הגדוד הוצב בלאקנאו שבהודו. כעבור שנה עבר הגדוד לסודאן שבה התחוללו קרבות מול מורדי ה"מהדי". לאחר שחזר הגדוד לאנגליה, בקיץ 1885, התיידד בינג עם הקצין החדש שהצטרף לגדודו, הנסיך אלברט ויקטור, בנו של הנסיך מוויילס ועם אחיו ג'ורג', שהיה מבקר תדיר במחנה (מי שיהיה המלך ג'ורג' החמישי).

ב-1888 הועבר הגדוד ליורק ובינג קיבל דרגת סרן (קפטן). שנה מאוחר יותר עבר הגדוד לאירלנד ובינג נכנס ללימודים באקדמיה צבאית לפיקוד (Staff College at Camberley), שם פגש מספר מבני-גילו שיהפכו לחבריו ועמיתיו לאורך שנים רבות. ב-1894 השלים את לימודיו וב-1897 קיבל דרגת רב-סרן (מייג'ור) ואת הפיקוד על פלוגת פרשים. באותה שנה פגש את מרי אוולין מורטון (18701949), שאותה נשא לאשה ב-1902, אביה של מרי אוולין היה באותה עת בכיר במשרד המושל הכללי של קנדה.

בנובמבר 1899 נשלח לדרום אפריקה, קיבל דרגת סגן-אלוף-קרבי (לויטננט קולונל-קרבי, כלומר דרגה זמנית לעת המלחמה בלבד) ואת הפיקוד על חיל הפרשים של דרום אפריקה, במסגרת מלחמת הבורים השנייה. הוא נלחם במספר קרבות וב-1902 קודם לדרגת אלוף-משנה-קרבי (קולונל-קרבי). עם חזרתו לאנגליה זכה לאות מסדר ויקטוריה ולאחר חתונתו נשלח להודו לפקד על גדוד הפרשים העשירי, בדרגת לויטננט קולונל, הוא שהה שם עד 1904. ב-1906 קיבל דרגת קולונל, נכלל במסדר האמבט וקיבל פיקוד על בריגדת (חטיבת) הפרשים הראשונה.

ב-1909 קיבל דרגת מייג'ור גנרל (אלוף). באוקטובר 1910 היה למפקד הכוחות הבריטיים במצריים.

למרות מספר ניסיונות, לא הצליחה אשתו מרי להרות ולזוג לא היו ילדים.

מלחמת העולם הראשונה

רישום שנערך ב-1917

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוזעק חזרה לבריטניה ומונה למפקד דיוויזיית (אוגדת) הפרשים השלישית בחיל המשלוח הבריטי לצרפת. במסגרת זו השתתף בקרב איפר הראשון. על תפקודו בקרב זה זכה במרץ 1915 לדרגת אביר מפקד במסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש". במאי 1915 מונה למפקד הגיס התשיעי ונשלח לגליפולי בדרגה קרבית של לוטננט גנרל (רב-אלוף). הוא פיקד על הנסיגה והצליח להציל את הכוח הבריטי הנסוג מהמערכה הכושלת. לאחר מכן נשלח לאבטח את תעלת סואץ וביוני 1915 קיבל לידיו את הפיקוד על הגיס הקנדי בדרגת לוטננט גנרל.

יחד עם סגנו, מפקד הדיוויזיה הקנדית הראשונה, ארתור קורי, בנה בינג לכוח שתחת פיקודו תפיסה מסתערת. הגיס הקנדי הוגדר כחיילי סער וטופחה בחייליו טקטיקת "נשוך והחזק", שהייתה דינמית בניגוד למתווה הסטטי בדרך כלל של מלחמת החפירות. תפיסה זו באה לידי ביטוי מובהק בניצחון בקרב רכס וימי באפריל 1917. לאחר הניצחון ובניית הכוח, העביר בינג את הפיקוד על הגיס לקורי. הוא קודם לדרגת גנרל מלאה בתפקיד קרבי והחליף את אדמונד אלנבי בפיקוד על המסגרת הצבאית הבריטית הגדולה ביותר שפעלה בחזית המערבית, הארמייה השלישית. במסגרת זו פיקד על מתקפת הפתע הראשונה בהשתתפות טנקים, קרב קמברה. קרב זה, שנחשב לנקודת מפתח בשינוי מגמת המלחמה, זיכה את בינג בדרגת גנרל מלא קבועה בנובמבר 1917. כמו כן זכה במקביל למעמד "אביר מפואר" (KGC - Knight Grand Cross) במסדר האמבט. באוקטובר 1919 קיבל את תואר האצולה הברון הראשון של וימי.

כמו כן זכה על שירותו בעיטורי צלב המלחמה, ואות לגיון הכבוד הצרפתיים.

מושל כללי של קנדה

ביולי 1921 הכריז המלך ג'ורג' החמישי שקיבל את המלצת ראש ממשלתו, לויד ג'ורג', למנות את בינג כנציג הכתר בקנדה. הגנרל זכה לפופולריות רבה בקנדה והיה מקובל על ראש הממשלה הקנדי ארתור מיין, למרות שזה העדיף מלכתחילה מועמד בעל רקע אזרחי.

בינג נסע רבות ברחבי קנדה ונפגש עם תושביה, הוא הפך גם לחובב הספורט הלאומי, הוקי קרח. הוא היה המושל הראשון שמינה לו שליש צבאיצרפתית: Aide-de-camp, מילולית: עוזר-מחנה) ממוצא קנדי, היה זה ז'ורז' ואניה שיהפוך בעצמו למושל ב-1959.

פרשת בינג קינג

בדרך כלל היו המושלים הכלליים מעל למערכת הפוליטית המקומית ולא נטו להתערב בה. אך עם הפיכתה של המערכת הפוליטית הקנדית לעצמאית יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה היה בינג למושל שהתערב לראשונה ישירות במערכת הפוליטית על מנת לכוונה לבשלות.

בבחירות הכלליות של שנת 1925 הצליח ראש הממשלה מקנזי קינג להקים ממשלה קואליציונית של הליברלים והפרוגרסיבים, למרות שהמפלגה השמרנית הייתה המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הקנדי. סמוך לאחר הבחירות פרצה שערוריית שוחד במחלקת המכס, שערערה את מעמדו של קינג עד כדי איום האופוזיציה בהצעת אי אמון. קינג ביקש מבינג, בהיותו המושל הכללי של קנדה, כי ישתמש בסמכותו, יפזר את הפרלמנט, ויורה על בחירות חדשות, אך בינג סירב. לטענתו, על הנושא להיפתר בתוך המערכת הפוליטית הקנדית בלי שזו תזדקק להתערבות הכתר הבריטי[1]. הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה של קנדה שהמושל הכללי התבקש להשתמש בסמכותו באופן זה. קינג נאלץ להתפטר, וארתור מיין, השמרני, תפס את מקומו.

לפרשה היו השלכות לא רק על קנדה אלא אף על כל הדומיניונים של האימפריה הבריטית, והיא השפיעה על חוקותיהן של רבות מחברות חבר העמים הבריטי במגמת צמצום סמכויות המושל הכללי בפוליטיקה הפנימית. בינג הביע פליאה על כך שדווקא ראש ממשלה ליברלי ולאומי כקינג מצא לנכון לפנות אל הכתר כדי לפתור בעיה פוליטית[2].

לאחר תקופתו כמושל הכללי של קנדה

תא משטרה (Police box) לונדוני מ-1929, משוחזר

ב-26 בספטמבר 1926 חזר בינג לבריטניה. בינואר 1928 קיבל תואר ויקונט ומונה למפקד המשטרה המטרופוליטנית של לונדון. בתפקיד זה הנהיג מספר חידושים, בהם פיזור תאים ברחובות העיר הדומים לתאי טלפון, מצוידים בקשר טלפוני ישיר לתחנת משטרה, שעמדו לשירותו של שוטר בתפקיד או אזרח המתכוון לדווח למשטרה; שימוש מוגבר בפטרולים בניידות משטרה ברחובות; שימוש בקשר רדיו ועוד. ביולי 1932, עם פרישתו מהתפקיד, זכה לדרגת פילדמרשל, הדרגה הגבוהה ביותר לקצין בצבא הבריטי.

לקריאה נוספת

  • Williams, Jeffery (1992). Byng of Vimy: General and Governor General. Toronto: University of Toronto Press.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליאן בינג בוויקישיתוף

פרשת בינג-קינג

הערות שוליים

  1. ^ Williams, Jeffery (1992). Byng of Vimy: General and Governor General. Toronto: University of Toronto Press. pp. 315-317
  2. ^ Nicolson, Harold (1952). King George the Fifth, His Life and Reign. London: Constable & Co. Ltd.. pp. 475–477. ASIN B001YV21JC.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25206908ג'וליאן בינג