קנדהאר
 | |
| מדינה |
 אפגניסטן |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 330 לפנסה"נ |
| שטח | 800 קמ"ר |
| גובה | 1,000 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 3,299 נפש לקמ"ר (2006) |
| קואורדינטות | 31°37′01″N 65°43′01″E / 31.617°N 65.717°E |
| אזור זמן | UTC +4:30 |
קנדהאר (בפשטו: کندهار, בדארי: قندهار ) היא אחת הערים הגדולות באפגניסטן. משמשת כבירת מחוז קנדהאר, שבדרום אפגניסטן. נמצאת כ-1,005 מטר מעל פני הים על הנהר ארגנדב. ב-2012 מנתה אוכלוסייתה כ-490,000 איש. מקושרת ברשת דרכים לקאבול, ע'זני וטארין קווט באפגניסטן ולכוויתה בפקיסטן. משמשת כעיר המרכזית של העם הפתאני.
היסטוריה
העיר הראשונה במקום נוסדה על ידי אלכסנדר מוקדון ב-330 לפנה"ס ונקראה אלכסנדרופוליס. העיר נכבשה על ידי השליט ההודי אשוקה מבית מאוריה ששלט בין 273 ל-272 לפני הספירה. הוא הציב במקום אנדרטה עם כיתובים ביוונית וארמית.
בשנת 750 הצבא הערבי מוסלמי כבש את העיר. ב-809 כאשר השליטים החדשים של האימפריה המוסלמית מבית עבאס ניסו לכבוש את העיר הם הובסו על ידי השליטים המקומיים. במאה ה-9 התקיימה אספת נכבדי הפשטונים שהחליטו לקבל את דת האסלאם, אך לשמור גם על התרבות והשפה המקומיים.
במאה ה-11 העיר נכבשה על ידי מושלי ע'זני, ובמאה ה-12 פלשו אליה כוחות המונגולים בהנהגת ג'ינג'יס חאן. ב-1383 נכבשה העיר על ידי האימפריה הטימורית בהנהגת טימור לנג, שהפך אותה לחלק ממלכתו. הוא מינה את נכדו פיר מוחמד למושל העיר. עם מותו, בשנת 1407, המשיכו המונגולים לשלוט בעיר. בסוף המאה ה-15 השתלט על העיר שבט מונגולי אחר בשם האע'רונים. במאה ה-16 כבש ממשיכו של טימור לנג, באבור מייסד האימפריה המוגולית, את העיר, בנו הומאיון איבד את השליטה על העיר לשאה הפרסי מהשושלת הספווית. בנו של הומאיון, אכבר הגדול, הצליח להשתלט עליה שוב, אך רק לזמן קצר. יורשיו הפסידו אותה שוב לפרסים מהאימפריה הספווית ב-1700.
בראשית שקיעתה של האימפריה הספווית החלה החזית הפרסית-כרמאנית, להתערער והייתה חשופה להתקפות השבטים הבולצ'ירים (بلوچ) האיראניים, שקיבלו עידוד ממור'ולס, מהודו, שהיה אבי האימפריה המוגולית עוד לפני שנהייתה אימפריה. הסדר באזור הושב על כנו רק לאחר התערבותו של גיאורגי האחת עשרה, מלך כארתלי (נקרא גם שאח נאוואז השני).
בשנת 1703 התקיימה פלישה נוספת לפרובינציית קנדהאר, משכנם של האפגנים הע'ילזאים (غلزی) (מהפשטונים). הספווים ששלטו בעיר הותקפו על ידי הבולצ'ירים בראשות מיר סאמאנדאר - סאמאנדאר חאן שליט כאלאת (قلات). פעם נוספת פנה סולטאן חוסיין (شاه سلطان حسین), השאה הספווי, לטפל בבעיה החדשה שנוצרה. גיאורגי נענה רק לאחר שקיבל מחיר פוליטי בתמורה: הכרזה על אחיינו כוואלי של כארתלי ומינויו לגנרל-המושל של קנדהאר. במאי 1704, עזב גיאורגי את כרמאן עם חייליו ותוך זמן קצר הצליח להכניע את בולצ'ירים, ולהפוך למושל העיר. גיאורגי התגלה כשליט קפדן כלפי הע'זלאים, וחייליו הגאורגים התייחסו לאוכלוסייה במידה רבה של ברוטליות שהובילה תוך זמן קצר למרידה. גיאורגי דיכא את המרידה ושלח את מנהיג המורדים, ראש עיריית קנדהאר, מיר וואיס (میرویسخان هوتک), לאספהאן כאסיר. המנהיג הע'לזאי התגלה כפוליטיקאי ממולח ותוך זמן קצר קיבל את חירותו ודלת פתוחה לשאה הפרסי. עם שחרורו החל מיר וואיס לחתור תחת מעמדו של בחצר המלך תוך שהוא מוצא בעלי ברית בדמות אויביו של גיאורגי. מיר וואיס הפיץ שמועה בחצר המלך כי פטר הגדול עומד לפלוש לפרס ולהשתלט על גאורגיה וארמניה עם שיתוף הפעולה של גיאורגי לכאורה. השאה הזדרז ושלח אותו אחר כבוד לקנדהאר כדי שישם עין על גיאורגי, שאיבד הרבה מהשפעתו באספהאן. ההזדמנות של מיר וואיס לא אחרה לבוא. באפריל 1709, כשרוב חייליו של גאורגי נשלחו מחוץ לקנדהאר למשימת ענישה כנגד שבט מורד, רצח בהתנקשות את גיאורגי, שנותר עם קבוצה קטנה של חיילים בעיר, והשתלט כך על השלטון בעיר.
בנובמבר 1709, נשלח כאיחוסרו, הוואלי של כארתלי, להוביל את צבא פרסי-גאורגי למסע נקמה על רצח גיאורגי האחת עשרה, בידי מירוואיס חאן. אולם מאמציו לכבוש את קנדהאר עלו בתוהו. נסיונותיו של כאיחוסרו למצוא מימון למשלחת נוספת נתקלו בהתנגדות בחצר המלכות שנבעה מהרצון להגביל את השליטה הגאורגית "המופרזת". רק שנה מאוחר יותר הגיעו חיילים לפראה (فراه). 360 קילומטר מקנדהאר. לאחר מכן, הוכרזה, מסיבה לא ברורה, הפסקת אש שברירית לזמן קצר. בקיץ 1711 התחדשה העוינות. כאיחוסרו הצליח לכלוא את המורדים בין כותלי קנדהאר, ושם על העיר מצור. חודשיים לאחר מכן היה מירוואיס חאן מוכן לדון בתנאים להפסקת אש. אולם כאיחוסרו התעקש על כניעה ללא תנאי. התעקשות שהתבררה כטעות גורלית. הע'ילזאים בחרו להמשיך ולהילחם וביקשו את תמיכתם של הבולצ'ירים, שכבר היה להם חשבון ליישב מול החיילים הגאורגים עוד מתקופתו של גיאורגי האחת עשרה. הבולצ'ירים תקפו את קווי העורף וחתכו את קווי האספקה לצבא הצר. תוך זמן קצר התערערה יציבות הצבא הפרסי-גאורגי, וב-26 באוקטובר של אותה שנה, הורה לכאיחוסרו על נסיגה מהעיר. הע'ילזאים תקפו את הצבא הנסוג, וניצחו ניצחון מוחץ. באותו היום נהרג גם כאיחוסרו בקרב יחד עם כ-25,000 מלוחמיו. קנדהאר הפכה לעצמאית לחלוטין מפני הספווים.
בנו של מירוויס חאן, מיר מחמוד חוטקי המשיך את הלחימה בפרסים, כבש את אספהאן הבירה והכריז עצמו לשאה ב-1722. שלטונו של מיר מחמוד על איראן לא האריך ימים וכבר ב-1738 נאדיר שאה כבש את קנדאהר וסילק את בית ע'ילזאי מהשלטון. נאדיר שאה עצמו הודח ב-1747 על ידי שומר ראשו אחמד שאה דוראני משבט אבדלי האפגני. אחמד שאה הקים את האימפריה האפגנית החדשה שכוללת חוץ מאפגניסטן המודרנית גם את מזרח ממלכת פרס, פקיסטן וחלק מהודו כולל דלהי. אחמד שאה נפטר במיתה טבעית, למרות חיי המלחמה שניהל, בביתו בעיר מרוף ליד קנדאהר ב-1772 ונקבר במאוזולאום בקנדהאר. בנו טימור שאה דוראני יורשו וב-1776 העביר את הבירה לקאבול.
מאז ימי הביניים קנדהאר הייתה מרכז שבט הפשטו, שהתאפינו באחווה מיוחדת ופעמים נטו לאסלאם קיצוני. בספטמבר 1826 אחמד שהיד גייס חיילים לצבאו המוסלמי כדי להילחם בממלכת הסיקים של רנג'יט סינג. מתוך 400 איש שהביעו רצון להצטרף נבחרו 270.
הודו הבריטית נלחמה באפגנים וכבשה את קנדאהר במלחמה הבריטית-אפגנית הראשונה בין 1739 ל-1742, ובשנייה בין 1878- 1880. ב-1880 יצא המושל הבריטי של קנדהר, בריגדיר גנרל ג'ורג' בורוז, בראש כוח של 1,500 חיילים בריטיים והודים וב-27 ביולי 1880 נלחם נגד כוחותיו של איוב חאן בקרב מאיוואנד וניגף בפניהם. ב-1 בספטמבר של אותה שנה, ניצח כוח בריטי שמנה כ-10,000 איש בפיקודו של פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון (רובם לוחמים הודים) בקרב קנדהר ורוברטס מינה את עבד רחמן חאן ( عبد رحمان خان) כשליט אפגניסטן, שלטון בו החזיק עד 1901.
בשנת 1960 נבנה בעיר בסיוע ארצות הברית נמל התעופה הגדול ביותר באפגניסטן. הצבא הסובייטי השתלט על העיר לאחר כיבוש אפגניסטן ב-1979 והחזיק בה עד 1989. בתקופה זו ידעה העיר אבדות רבות, ופליטים רבים שסירבו לחיות תחת כיבוש סובייטי נמלטו ממנה. ממשלת נג'יבולה שנותרה אחרי נסיגת הסובייטים לא האריכה ימים וב-1994 נכבשה העיר על ידי הטליבאן, שהפכו בהדרגה את קנדהאר למרכז שלטונם ולמקום מושבו של המנהיג מוחמד עומאר. לאחר תחילת מתקפת הברית הצפונית בעזרת ארצות הברית, בנובמבר 2001, נסוגו אנשי הטליבאן והעיר עברה לשליטת ממשלתו של חאמיד כרזאי.
ב-12 באוגוסט 2021 כבשו כוחות הטליבאן את העיר מידי כוחות הצבא האפגני.[1][2]
אתרי תיירות
העיר קנדאהר כאחת הערים העתיקות באפגניסטן ובאירן הגדולה היא בעלת אתרי תיירות רבים, ביניהם מאוזולאים, מסגדים, שווקים, אנדרטאות, ורחובות וסמטאות עתיקים.
מקומות מפורסמים
- המאוזולאום של אחמד שאה דוראני, שנחשב לאבי האומה האפגנית, במאוזולאום גם נמצא המעיל של מוחמד
- המזולאום של מירוויס חאן חוטק
- מסגד בבא וולי שהוא אחד המסגדים היפים בעולם
- קברו של קדוש מוסלמי מפורסם חזרג'י בבא
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של קנדהאר- מרטין סיקר (2001), שקיעת העולם האיסלאמי: מהסכם קרלוביץ ועד להתפוררות האימפריה העות'מאנית, מתוך הפרק: שקיעתה ונפילתה של המדינה הספווית, עמ' 43–44, באנגלית, מסת"ב 027596891X, (באנגלית)
- מידע על קנדהאר בגרמנית
- מפת קנדהאר
- קנדהאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קנדהאר31995583Q45604
- ^ הטליבאן כבש את קנדהאר, טראמפ נגד ביידן: "איתי הנסיגה הייתה מוצלחת", באתר ynet
- ^ Goldbaum, Christina (12 באוגוסט 2021). "Afghanistan Collapse Accelerates as 2 Vital Cities Near Fall to Taliban". The New York Times. נבדק ב-12 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה)