מסילת העמק
 | |
| גשר הרכבת הגדול ליד קריית חרושת. שלבי עבודה אחרונים אפריל 2014 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיר | חיפה, עפולה, בית שאן |
| מפעיל |
 רכבת ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה | נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה ,סולל בונה, לסיכו ובאנבאו |
| התחלת בנייה | 2011 |
| פתיחת המסילה | 16 באוקטובר 2016 |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | צ'ק פוסט |
| סיום המסילה | בית שאן |
| סוג המסילה | נוסעים |
| אורך המסילה | 60 ק"מ |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים | 1 |
| מספר התחנות | 5 |
| רשימת התחנות | |
| מרכזית המפרץ, כפר יהושע-יקנעם, כפר ברוך-מגדל העמק, עפולה, בית שאן | |
| תרשים המסילה | |
 | |
| המסלול החדש של רכבת העמק | |
מסילת העמק היא מסילת רכבת מחיפה לבית שאן, באורך של כ-60 קילומטר. המסילה מבוססת על מסלול רכבת העמק ההיסטורית שפעלה עד מלחמת העצמאות (ובשירות מקוצר עד עפולה עד שנת 1951), ותוואי המסילה סמוך מאוד לתוואי ההיסטורי בחלקים גדולים מהמסילה. עבודות הבנייה למסילה החלו ב־2011, הושלמו באביב 2016, והקו נחנך באוקטובר 2016, כקו נוסעים פרברי בין בית שאן - עפולה - חיפה - עתלית וכקו משא בין מסוף המטענים בבית שאן לנמל חיפה (ושאר מסופי המטען בארץ).
היסטוריה וההחלטה על חידוש הקו
.JPG)
רכבת העמק נסללה בראשית המאה ה־20 כשלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, וקישרה בין נמל חיפה, חיפה, עפולה, עמק יזרעאל, בית שאן, נהריים, צמח ומשם לדרעא ולדמשק שבסוריה. הפעלת הרכבת פסקה בראשית מלחמת העצמאות, בעקבות סדרת חבלות של כוחות ההגנה כנגד המסילה, שהתעבורה בה סייעה ללוגיסטיקה של הכוחות הערביים מסוריה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות חודשה חלקית פעולת המסילה בין חיפה לעפולה (שכמעט ולא נפגעה במלחמה), אך לא פעילות הרכבת לעמק יזרעאל, בית שאן וצמח, שדרשה שיקום נרחב יותר. בנוסף קטע מסילה קצר בין בית שאן וצמח (באזור נהריים) נותר בצד הירדני של הגבול. המסילה הושבתה כליל ב־1951 בשל אי-כדאיות כלכלית להפעלה. לאחר השבתתה פורקו חלקים מהמסילה, על חלק משטחה נסללו כבישים ודרכי עפר, והוקמו מבנים שונים, כדוגמת בסיס רמת דוד, בית סוהר שיטה ופארק בעפולה. חלק ממעברי הכביש של המסילה ההיסטורית, מסילת עפולה-טבריה, הפכו לצמתים עמוסים, כדוגמת צומת הצ'ק פוסט וצומת העמקים.
בשנת 1998 נערך סקר אשר בחן את התאמת השטח להקמת מסילת רכבת מודרנית וב-29 אוקטובר 2002 הכריז שר התחבורה דאז אפרים סנה, שרכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק[1][2]. ב-5 בנובמבר 2002 החליטה "ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל", בראשות ראש הממשלה אריאל שרון, כי במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל, תחודש מסילת רכבת העמק[3]. לשם כך הוגשה לאישור תוכנית לתשתיות לאומיות בה נערכו שינויים נוספים בתוואי המקורי בהתאם להתפתחויות נוספות שקרו בשטח מאז אושרו השינויים בתוואי שהוגדר בשנת 1988. שינויים אלו כוללים את הוצאת מסילת הרכבת מהתוואי ההיסטורי שעובר במרכז העיר עפולה, ותכנון תוואי חדש אשר יעקוף את עפולה מצפון ובחלקו אף יעבור בחפיר. תחנת עפולה החדשה תוכננה למרכז העירוני החדש של האזור הנמצא בנקודה בין עפולה לעפולה עילית. הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה עקרונית את התוכנית במרץ 2004[4].
התוכנית, בהסתייגויות מסוימות, אושרה בידי ועדות התכנון לקראת סוף 2005 והייתה אמורה להיבנות בין השנים 2005–2008 בהשקעה של כ-1 מיליארד ש"ח[5][6], אך בפועל עבודות הסלילה בקו החדש-ישן התעכבו בשל מחלוקות על הכדאיות הכלכלית של הקו ובשל עדיפויות קודמות לתקציב[7][8].
בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על הקמתה של מסילת העמק, כחלק ממיזם "נתיבי ישראל", שנועד לקצר זמני נסיעה בין מרכז המדינה לפריפריה. החלטת ממשלה קבעה שמימוש המיזם, בנוסף לסלילתה של מסילת עכו - כרמיאל יתחיל במהלך שנת 2011 ויבוצע על ידי נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, שעד אז עסקה בהקמת רשת הכבישים הבינעירונית בלבד, ולא על ידי רכבת ישראל, כפי שהיה עד אז. במרץ 2016 הסתיימה הנחת פסי המסילה[9]. כלל העבודות של קו הרכבת הושלמו עד קיץ 2016 והקו החל לפעול באוקטובר 2016, בדיוק 111 שנים לאחר חנוכת רכבת העמק המקורית.
המסילה נבנתה על ידי שותפות סולל בונה, לסיכו ובאנבאו.
לקראת הקצה המערבי של מסילת העמק נמצאת תחנת הרכבת מרכזית המפרץ (שתחילה כונתה "לב המפרץ מזרח") והייתה באחריות חברת יפה נוף החלה להבנות באיחור, ונפתחה לאחר כמה דחיות ב-3 ביולי 2018. רציף 3 ב"מרכזית המפרץ", בו עוברת הרכבת במסילת העמק נקרא "קו העמק".
יעדי הקו
ל"רכבת העמק" נקבעו חמישה יעדים:
- מסילת רכבת לנוסעים ולמשא, לחיבור העמקים (עפולה, בית שאן) לנמל חיפה ולמרכז הארץ.
- קיצור זמני הנסיעה עבור תושבי העמקים המבקשים להגיע לאזורי תעסוקה בחיפה ובמרכז הארץ.
- הקטנת נפח תנועת המשאיות בכבישים.
- חיבור יבשתי בין מסילת רכבת העמק הישראלית ומסילת הרכבת בירדן לאירביד – וחיבורה לנמל חיפה, כפי שתוכנן בין ישראל לירדן[10]. חיבור זה יאפשר שימוש ירדני בנמל חיפה לייבוא ולייצוא סחורות, צורך שחשיבותו גברה לאור מלחמת האזרחים בסוריה החל מ־2011, שהקשתה מאוד ואף מנעה שימוש בנמלים על החוף הסורי והלבנוני לשימושה של ירדן. [11]
- שמירת אופציה לתוואי מסילתי עתידי מהעמק לגשר שייח' חוסיין, צמח – חמת גדר וסוריה.
מסלול הקו
מסילת העמק המודרנית פועלת במסלול בן 60 קילומטר בין חיפה לבית שאן דרך אזור יקנעם, עפולה ועמק יזרעאל ויש בה 5 תחנות נוסעים מרכזית המפרץ, כפר יהושע-יקנעם, מגדל העמק – כפר ברוך, עפולה ובית שאן. המסלול מיועד להפעלת קווי נוסעים וקווי משא במהירות של עד 160 קילומטר לשעה. משיקולים של תחזית לשיעור נוסעים נמוך וחסכון תקציבי נבנתה המסילה כמסילה בודדת ועקב כך קיימת מגבלה תפעולית למעבר של רכבות (נוסעים ומשא) בשני הכיוונים ולכן נדרש מפגש רכבות בתחנות הרכבת או בתחנות תפעוליות לאורך הקו ותדירות הרכבות בקו אינה גבוהה.
המסילה נבנתה עם הכנה תשתיתית להכפלתה, נשמר מקום בתוואי למסילה נוספת וגשרים במסלולה נבנו ברוחב המתאים למסילה בודדת (אך עם אפשרות להרחבה).
המסילה מתחברת למסילת החוף בסמוך לגשר פז. מאפייני החיבור מאפשרים חיבור בין חלקה הדרומי של מסילת החוף, אך לא עם חלקה הצפוני, מה שיכול לאפשר בעתיד הפעלת רכבות מכיוון בית שאן לכיוון מרכז הארץ אך לא לכיוון צפון. נוסעים אשר מעוניינים להמשיך צפונה לתחנות בקריות, עכו, נהריה ולכיוון כרמיאל יחליפו רכבת במרכזית המפרץ או בתחנת חיפה מרכז. מרכזית המפרץ הוא מרכז תחבורתי גדול המקשר את הקו עם קווי רכבת נוספים, קווי אוטובוס רבים ובעתיד אף עם רכבל לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה.
ביחס למסלול ההיסטורי של המסילה, בחלקה המערבי בין גשר פז למחלף יגור עוברת המסילה מעט מצפון לתוואי המקורי (שעבר דרך צומת הצ'ק פוסט). בין מחלף יגור לצומת העמקים עוברת המסילה בתוואי כמעט זהה לתוואי המקורי. בין צומת העמקים לקריית חרושת עוברת המסילה החדשה בתוואי דרומי יותר, וחוצה את כביש 70 ונחל קישון על גבי גשר ממזרח לקריית חרושת (המסילה ההיסטורית חצתה את הכביש והנחל בצומת העמקים). ממזרח לקריית חרושת ממשיכה המסילה בסמוך לתוואי ההיסטורי מרחק קצר, ועוקפת מדרום את התוואי ההיסטורי, תחנת כפר יהושע הישנה ובסיס רמת דוד (היושב על המסילה ההיסטורית) עד כפר ברוך. מכפר ברוך ממשיכה המסילה על התוואי ההיסטורי עד מבואות עפולה, שם היא עוקפת את העיר והתוואי ההיסטורי מצפון. ממזרח לעפולה ועד בית שאן עוברת המסילה על התוואי ההיסטורי.
תוכניות עתידיות
מסילת משא בינלאומית לירדן
מעבר לתחום הסעת נוסעים, למסילת העמק ישנה אפשרות לשימוש כקו רכבות מטען. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה חל קושי ניכר בהעברת סחורות מנמלי החוף הסורי והלבנוני דרך סוריה לירדן, והוחל ביבוא ויצוא בשיעור מצומצם דרך מעבר נהר הירדן ונמל חיפה, באמצעות משאיות שעשו שימוש בכבישים המחברים בין השניים דרך עמק יזרעאל. מסילת העמק תוכל להחליף את תנועת המשאיות בין נמל חיפה ובית שאן, ובסמוך לתחנת בית שאן נבנה מסוף מטענים קטן.
לפי תכנון עתידי המסילה תמשיך ותחצה את הגבול לירדן על גשר שייח' חוסיין ותתחבר לרשת הרכבות הירדנית כקו מטענים, ותשמש ליבוא ויצוא מירדן לאירופה בהיקפים גדולים, ובשלב מאוחר יותר תשמש אף את מדינות המפרץ ליבוא ויצוא סחורות מאירופה[9]. עם זאת, תוכנית זו תלויה במדיניות חוץ ובסכסוך הישראלי-ערבי, וב-2017 הוצגה על ידי ישראל כץ כחלק ממיזם מסילות לשלום אזורי[12].
רוחב מסילת העמק הוא רוחב תקני (143 ס"מ) לעומת רוחב המסילות הנוכחי בירדן שהוא קצר יותר. לכן במידה ויוקם חיבור רכבתי לטובת העברת רכבות משא הוא יאפשר העברת מכולות בין 2 רכבות שיחכו במסוף מטענים משותף בגבול.
חיבור למסילה המזרחית דרך מסילת מנשה
ערך מורחב – מסילת מנשה
קיים תכנון לחיבור מסילת העמק לכיוון מרכז הארץ באמצעות סלילת מסילה נוספת מאזור עפולה לאזור אחיטוב ומשם דרך המסילה המזרחית שתחודש לרשת הרכבות הארצית.
חיבור מסילתי לטבריה
- ערך מורחב – מסילת עפולה-טבריה
ביולי 2016 אישר שר התחבורה ישראל כ"ץ תוכנית לקישור מסילת העמק באזור עפולה עם טבריה עילית באמצעות מסילת רכבת כפולה.
הקמת תחנות רכבת נוספות
הכפלת מסילת הרכבת
כחלק מהתוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040 מתוכננת הכפלת מסילת העמק לכל אורכה ובניית מחלף רכבתי בקרבת גשר פז במפגש של מסילת העמק עם מסילת החוף.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
.jpg)
- מסילת העמק - מערב ומסילת העמק - מזרח, באתר של החברה הלאומית לדרכים
- סמואל נטף, תיעוד מהיר מהקטר של נסיעה מתחנת בית שאן ועד לב המפרץ-מזרח, קיץ 2016, אתר יוטיוב
טוביה ריבנר, שיר: נוֹסַעַת רַכֶּבֶת הָעֶמֶק אַחֲרֵי מְנוּחַת שִׁבְעִים שָׁנָה, כֻּלָּה חְדָשָה לְמְהַדְּרִין, באתר הארץ, 14 באפריל 2017
בניית המסילה
- נסים זמיר, רכבת העמק מבית שאן לחיפה תובא לאישור הממשלה בחודש הבא, 4 בפברואר 2010
- אבי חיים, רכבת העמק יוצאת היום לדרך, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2012
- מיכאל יעקובסון, רכבת העמק חוזרת: המסילה שתחבר מחדש את ישראל וירדן, באתר Xnet, 23 באוקטובר 2012
- אדם רויטר, רכבת העמק: הפרויקט הכלכלי המטופש ביותר, באתר ynet, 24 במרץ 2013
- מיכאל יעקובסון, התחנות של רכבת העמק מוכנות, אבל הנוסעים ימלאו את הקרונות?, באתר ynet, 24 באוגוסט 2016
- מירב מורן, יותר מ-4 מיליארד שקל: רכבת העמק תעלה לנו ביוקר, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
- רועי צ'יקי ארד, מסע ברכבת העמק בדרך לשומקום, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2016
הערות שוליים
- ^ רכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק שתחבר בין חיפה לבקעת בית שאן באתר Port2Port, בתאריך 29 באוקטובר 2002
- ^ הוחל בתכנון מסילת רכבת העמק, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2002
- ^ מוטי בסוק, שר האוצר עסוק - בפריימריס, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002
- ^ דוד חיון, הות"ל אישרה עקרונית תוכנית לחידוש פעילות רכבת העמק, באתר גלובס, 18 במרץ 2004
- ^ רכבת ישראל תחדש את פעילות "מסילת העמק" ההיסטורית בפרויקט מיוחד בהשקעה של כ-1 מיליארד ש"ח באתר Port2Port, בתאריך 22 בדצמבר 2004
- ^ ורד לוי-ברזילי, הרכבת חוזרת לעמק, באתר הארץ, 23 במרץ 2005
- ^ דיווח על תוכנית העבודה והפיתוח של רכבת ישראל - 14 בנובמבר 2006
- ^ [1] דיווח רכבת ישראל - 16 ביולי 2007
- ^ 9.0 9.1 אורן דורי, הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה, באתר TheMarker, 9 במרץ 2016
- ^ תת"ל 13 / א
- ^ עופר פטרסבורג, ועדת התשתיות מקדמת את חיבור רכבת העמק לירדן, באתר ynet, 20 בינואר 2019
- ^ "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ". נבדק ב-2018-08-05.
| קו הרכבת בית שאן — עתלית (קו העמק) עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • יקנעם – כפר יהושע • מגדל העמק – כפר ברוך • עפולה • בית שאן |
27902816מסילת העמק