פתן שחור מצוי
 פתן שחור מצוי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| תת־מערכה: | בעלי חוליות |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | פתניים |
| סוג: | פתן שחור |
| מין: | פתן שחור מצוי |
| שם מדעי | |
 Walterinnesia aegyptia
| |
פתן שחור מצוי (שם מדעי Walterinnesia aegyptia) הוא מין של נחש ארסי ביותר החי במדבריות ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. בעבר הוא היה המין היחיד בסוג פתן שחור, אך המין פתן שחור מזרחי (Walterinnesia morgani) הופרד ממנו.
תיאור
נחש זה הוא באורך בינוני המגיע לאורך מקסימלי של 1.3 מ' ומשקלו עד 1.035 גרם[1]. הוא בעל גוף שחור ומבריק, זנב קצר וראש צר, שטוח ועבה הנבדל מן הצוואר. העיניים קטנות וכהות בעלות ראייה חלשה[1].
תפוצה ואזור מחיה
הפתן השחור נפוץ במזרח התיכון, במדינות: מצרים, ישראל, לבנון, ירדן, ערב הסעודית, עיראק, כווית, ומערב איראן.
בישראל מצוי בנגב (מאילת ועד צפון הנגב) בערבה ובבקעת הירדן עד 50 ק"מ צפונה ליריחו, ובמורדות המזרחיים של מדבר יהודה כולל מישור אדומים[1].
פתן שחור יימצא באזורים ערבתיים, במדבריות, בחולות ובאזורים סלעיים. אזורים בעלי לחות ומים מהווים גורם משיכה עבור הנחש, וכך גם אזורים מיושבים בתחום תפוצתו.
התנהגות ותזונה
במשך היום הוא שוהה לרוב מתחת לפני האדמה, במערות ונקיקים ומקומות מסתור אחרים. הוא משתמש בראשו דמוי היתד על מנת להתחפר מתחת לקרקע. הפתן השחור פעיל בלילה, וסובל טמפרטורות נמוכות מרוב הזוחלים באזור ועשוי להיות פעיל גם בטמפרטורות של 8 מעלות[1].
תזונתו מורכבת בעיקר ממכרסמים, ציפורים, ולטאות וקרפדות, והוא ניזון גם מנבלות. חוש ריחו המפותח הוא חושו המרכזי ומשמש אותו כדי לאתר ולצוד את טרפו. לאחר איתור הטרף הוא מכיש אותו הכשה ארוכה מבלי להרפות עד למותו, ולאחר מכן הוא בולע אותו באיטיות בשלמותו.
רבייה
בין החודשים יולי-אוגוסט הנקבה מטילה 10 עד 17 ביצים המהווים כשליש ממשקלה הכולל, והיא שומרת עליהן במשך חודשיים עד לבקיעתן. ברגע בקיעתם מגיעים הנחשים לאורך של 25 סנטימטרים וצבעם שחור. כעבור 3 שנים עשויים לגדול לאורך 80 ס"מ וכעבור חמש שנים לגודל של מטר ויותר.
ארס
ערך מורחב – ארס
הכשת הפתן השחור היא למעשה נשיכה ממושכת והזרקה אטית יחסית של הארס, אופן הכשה זה מבדיל אותו מהנחשים הארסיים האחרים בישראל[2]. רוב הכשות הפתן השחור אינן חמורות, ומאופיינות בתופעות מקומיות כגון נפיחות, אדמומיות וכאב. לעיתים ילווה בחום, סחרחורות וכאבי ראש[2].
עם זאת, על פי מדד LD50 עוצמת הארס של מין זה היא 0.4 מ"ג\ק"ג[3]. לשם השוואה עוצמת הארס של קוברה הודית לפי מדד זה עומדת על 0.80 מ"ג\ק"ג, ואילו לקוברת הכף עוצמה של 0.72 מ"ג\ק"ג כלומר עוצמת הארס של הפתן השחור חזקה משל שניהם, אולם כמות הארס של הפתן השחור נמוכה משמעותית[3]. כאשר ארס הפתן השחור הוזרק במהלך ניסוי לארנב, נצפו תופעות של היפוגליקמיה והיפוקסיה[4]
ארס הפתן השחור הוא נוירוטוקסי מאד (פועל על מערכת העצבים) והמורגיני (גורם לשטפי דם), והשפעה פרוטאוליטית (פירוק חלבונים בגוף)[5]. השפעתו גורמת לשיתוק שרירים ושיתוק מערכת הנשימה תוך זמן קצר יחסית מחדירת הארס לקורבן כמו גם להשפעות נוספות ונרחבות אשר עדיין נלמדות בשל מחסור במידע ומחקרים על נחש זה[5].
נסיוב
בשנות ה-90 פותח נסיוב נגד הארס של הנחש על ידי חוקרים מאוניברסיטת ת"א[6].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 פתן שחור, באתר מדרשת שדה בוקר
- ^ 2.0 2.1 הכשת נחש באזורים מדבריים בישראל: תיאור מקרה וסקירה. מאתר חיל הרפואה של צה"ל
- ^ 3.0 3.1 LD50 of venomous snakes מאתר SnakeDataBase
- ^ Effect of black snake (Walterinnesia aegyptia) venom on the respiratory activity of some tissues of the rabbit
- ^ 5.0 5.1 The Effect of Walterinnesia aegyptia Venom Proteins באתר BioMed Research International
- ^ ארסי, רעיל או מסוכן? מאתר סנונית
