אורית קוטב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורית קוטב היא עורכת דין ישראלית. החל מ-2016 מכהנת כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים.

ביוגרפיה

אורית קוטב נולדה בחיפה וגדלה בירושלים. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת מחזור 2017 של תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר.[1]

פרקליטות המדינה

בשנת 1994 החלה קוטב לעבוד במחוז ירושלים של פרקליטות המדינה. תחילה טיפלה בתיקים פליליים, אזרחיים ומינהליים, אולם בהמשך החלה לעסוק בעיקר בתיקים אזרחיים. לדבריה, הגיוון וההשפעה הציבורית בתחום זה מרובה יותר מאשר בתחום הפלילי.

התחום האזרחי נושק לכל תחומי החיים שלנו. בתפקיד שלנו אתה נותן מעטפת כוללת לציבור האזרחים בתחומים שמלווים את האזרח ביום יום [...] נכון שבסופו של דבר הפרשיות הפליליות מצטלמות טוב יותר... אבל [...] האזרח הנורמטיבי פוגש את התחום האזרחי בחייו - בין אם זה כדי להרחיב את ביתו, או כשבונים לצידו שכונה חדשה, או סוללים מול ביתו כביש. אנחנו נותנים לו את המענה בקטע הזה. מבחינתי, הבחירה בתחום הזה היא מובנת מאליה.

הפרקליטה שתובעת את דומרני ואת ניב אסרף, באתר MYNET באר שבע, 1 במרץ 2016

באוקטובר 2007 מונתה לעמוד בראש יחידת התביעות ומיקור חוץ, שהייתה באותה עת בהקמה ושולבה בפרקליטות.[2] במסגרת תפקידה הפריטה בשנים הבאות תחומים שונים בעבודת הפרקליטות, שהועברו למשרדי עריכת דין פרטיים.[3]

ב-2008 הקימה את היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ושימשה המנהלת הראשונה של היחידה לאורך שבע שנים.[4] שימשה כנציגת שר המשפטים בהנהלת רשות מקרקעי ישראל והייתה חברת בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. במקביל מכהנת כעשור כיו"ר ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה.[5][6][7]

פרקליטת מחוז דרום

באפריל 2014 נבחרה לכהן כפרקליטת מחוז דרום (אזרחי). במסגרת תפקידה עסקה בסוגיית הבנייה הבלתי חוקית, הפלישה לאדמות מדינה במגזר הבדואי והסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. כן ניהלה את תביעת החוב ודרישה להשבת קרקע במסגרת הליכי הקפאת הליכים נגד חברת "סיליקה דימונה", תביעה כנגד העבריין שלום דומרני על בניה בלתי חוקית שביצע,[8] תביעה בת יותר מ-17 מיליון שקל כנגד גנבי פגזים ממחסני תחמושת של צה"ל, תביעה כנגד ניב אסרף וערן נגאוקר שדיווחו על חטיפת שווא, ועוד.

המשנה לפרקליט המדינה

ביולי 2016 נבחרה לכהן כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים.[9] במסגרת תפקידה השלימה הליך בוררות בסופו נקבע כי מפעלי ים המלח יעבירו למדינה כ-1.2 מיליארד ש"ח.[10] המחלקה האזרחית בראשותה מייצגת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבית המשפט העליון בעשרות סוגיות. כך, למשל, במאי 2017 ייצגה את עמדתו, בסוגיה תקדימית ובעלת השלכות רוחב רבות, אשר קבעה אם ניתן לתבוע את חברת פייסבוק בבית משפט ישראלי. כן קוטב אחראית על המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה, העוסקת בייצוג המדינה בבית המשפט העליון בתיקי מס אזרחיים ופליליים, ובעתירות לבג"ץ בתחום המיסוי.

בדצמבר 2019, במסגרת המאבק בין שר המשפטים אמיר אוחנה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אודות מינוי ממלא מקום לתפקיד פרקליט המדינה, הציע האחרון בין השאר את קוטב כראויה לתפקיד, זאת בשים לב, לדבריו, לניסיונה בתחום הפלילי.[11] מנגד נטען כי לקוטב אין די ניסיון פלילי לתפקיד וכי ההצעה הייתה חסרת סיכוי.[12]

במהלך משבר קורונה, לצד ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), הנחתה קוטב את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לתעד את כל פעולותיהם באופן יוצא דופן, ולהכין את החומרים לקראת ועדת חקירה אשר תיפתח בנושא הטיפול במשבר.[13]

חיים אישיים

נשואה לכתב כאן גיא קוטב ולהם שלושה ילדים. מתגוררת במבשרת ציון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר.
  2. ^ נועם שרביט, אורית סון מונתה למשנה לפרקליט המדינה; אורית קוטב תנהל את יחידת התביעות ומיקור חוץ, באתר גלובס, ‏14.10.2007
  3. ^ נועם שרביט, הפרטת הפרקליטות: אושרו 36 משרדי עו"ד שייצגו את המדינה, באתר גלובס, ‏21.07.2009
  4. ^ סבב מינויים בפרקליטות המדינה האזרחית, באתר משרד המשפטים.
  5. ^ אורי חודי, המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה שאין לבטל אזור תעשייה לטובת מגורים בנהריה, באתר גלובס, ‏22.05.2017
  6. ^ מיטל ליאור-גוטמן, נדחה הערר של עיריית הרצליה על תכנית ההרחבה הענקית של מלון דן אכדיה, באתר צומת השרון-הרצליה, ‏1.5.19
  7. ^ יובל ניסני, המאבק סביב קניון הבאר בראשל"צ: "לא מצאנו לנכון להתערב באישור התוכנית", באתר מרכז הנדל"ן, ‏02.03.20
  8. ^ אלמוג בוקר, הצצה ראשונה: אחוזת הפאר של דומראני לפני ההריסה על רקע משפטי, באתר חדשות 13, ‏17/09/2015
  9. ^ עו"ד אורית קוטב תהיה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, באתר כלכליסט, ‏20.07.16
  10. ^ במסגרת הליך בוררות מפעלי ים המלח יעבירו למדינה כ-1.2 מיליארד ש"ח, באתר המחדש, ‏29/04/2019
  11. ^ יאיר אלטמן, מנדלבליט לשר אוחנה: לשקול מועמדותה של ליאת בן-ארי, באתר ישראל היום, ‏22.12.2019
  12. ^ ציוץ של עמית סגל ברשת טוויטר, 18 בדצמבר 2019.
  13. ^ אלי ציפורי, למרות הביקורת, צעדי החילוץ עומדים בסטנדרט האירופאי, באתר מעריב, ‏04/04/2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31872859אורית קוטב