פורטל:עולם הספר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
P building.png
הפורטל נמצא בבנייה
מכיוון שהפורטל בנוי ממספר דפים, אין מניעה לערוך את דפי המשנה שלו, אך רצוי להתייעץ קודם בדף השיחה עם העוסקים בבנייתו.
הפורטל נמצא בבנייה
מכיוון שהפורטל בנוי ממספר דפים, אין מניעה לערוך את דפי המשנה שלו, אך רצוי להתייעץ קודם בדף השיחה עם העוסקים בבנייתו.
פורטל עולם הספר
- פורטל זה מוגש בחסות מכון תוצאות וכולל תוכן מקודם -
תוצאות2.png
P literature.svg

עולם הספר וההוצאה לאור הוא יותר מאשר סתם עולם של מילים מסודרות על דף. זהו עולם מרתק שמשתרע מהעמקים של היצירה התורנית ומעניק לנו את הכלים להביע ולשתף חידושי תורה מאמרים ורעיונות.

ההוצאה לאור היא הקרן שמאירה על הספר, זו העבודה הקפדנית שהופכת את הטקסט מספרים ומילים לעובדה מציאותית. ההוצאה לאור הוא גם תהליך שמקדם, שמעודד ושמקיים את היצירה, מאחורי הקלעים של עולם הספר.

ההוצאה לאור גם משפרת את העיצוב החזותי של הספר, מתן לו זהות ייחודית ומאפשרת לקורא להתרכז בחוויית הקריאה. עיצוב, פורמט, גרפיקה וכריכה - כל אלו הם חלק מהאמצעים שמקדמים את הספר כפריט ייחודי. עם כל דף שנפתח, הקורא מתמקד בעולם משובץ שנבע מהפסקאות והמילים שנוצרו על ידי המחבר. כשהספר יצא לאור, זה כמו לשחרר את היצירה ממסגרת הפרטית של המחבר ולהפוך אותה למקום פומבי בו יכולים כולם לראות ולחוות.

בסופו של דבר, עולם הספר וההוצאה לאור קשורים זה בזה בקשר בל ינתק, שמזמינים את הקורא למסע מופלא שבו המילה והדפוס משתלבים ליצור יצירה מופלאה שתמשיך לרוץ בין כותלי בתי המדרש והיכלי התורה.

כשם שאי אפשר לתבן בלא בר… מכירים את המשפט הזה?

אין כמעט ספר או מאמר או אפילו ידיעה בעיתון שיוצא ללא הגהה, הגהה שלנו, של העורך ולפעמים עוד אנשים ועם זאת כמעט תמיד נמצא שגיאות כתיב, תיקוני פיסוק ודקדוק, לכן אחד מהשלבים הכי חשובים בהוצאת ספר היא ההגהה המקצועית.

אבל הגהה היא לא רק תיקון שגיאות כתיב ותיקוני דקדוק ופיסוק, הגהה לשונית דורשת מקצועיות והבנה מעמיקה של הטקסט, תשומת לב לפרטים הקטנים והבנה מעמיקה ברזי השפה.

כאשר מדובר בספרי קודש האתגר גדול הרבה יותר, אם בעברית כללי הדקדוק ברורים מאוד, בלשון הקודש זה הרבה יותר מורכב, כאן כבר צריך מישהו שמבין את הניואנסים, הכללים והשפה הכל כך שונה, לעתים משפטים שנראים לנו לא תקינים בעין רגילה, כתובים דווקא בדיוק כמו שצריך ותיקון שלהם עלול לשבש את המשמעות ולעתים את ההלכה.

מיהו הזעצער?

איור של מכונת הסטנסיל משנת 1918

חידושי תורה משמו של רבי חיים סולובייצ'יק, מייסד שיטת בריסק יצאו בצורת סטנסיל, ולאחר מכן במהדורות צילום של מהדורת הסטנסיל, ולכן הם קרויים עד היום בעולם הישיבות "חידושי ר' חיים סטנסיל".

מכון תוצאות הוא מכון המתמחה בסריקה חכמה והוצאה לאור של ספרי קודש וטקסטים הלכתיים.

מכון תוצאות נוסד בירושלים בשנת תשס"ו (2006) על ידי הרב משה ברנסדופר שהיה הראשון שזיהה את הפוטנציאל ואת החסר שקיים בשוק, במהלך השנים העביר הרב ברנדסדופר את סודותיו לרבים אחרים ונתן להם לצאת לשוק ולהתחרות בו עצמו, עם זאת, עדיין אין אף מכון שמתחרה ביכולותיו הפנומנליות והכישרון הייחודי. מכון תוצאות הוא מהראשונים שהכניס את תחום הסריקה לספרי הקודש, מעל 18 שנות ניסיון מובילות אותו יחד עם הצוות בהמרת טקסטים בסגנון מיוחד ומעורר השתאות, אלפי ספרים שנמצאים בכל ארון ספרים יהודי בעולם הם התוצאות והם מדברות בעד עצמם.

מכון תוצאות הוא כמעט המכון היחיד שעוסק אך ורק בהמרת ספרי קודש לטקסט איכותי ללא שגיאות המצויות בתוכנות הסטנדרטיות, בשונה משאר המכונים שמתבססים על תוכנות מוכרות בשוק, הרב ברנדסדופר פיתח בעצמו את התוכנה בשילוב OCR שיודעת לזהות את השפה הייחודית של ספרי הקודש ולסרוק את הטקסט בהתאם.

גדולי המכונים ומהדירי הספרים המובילים כמו הוצאת ש"ס וילנה החדש, חברת וגשל זיכרון אהרון ועוד הוצאות נמנים בין לקוחות מכון תוצאות.

38 אנשי צוות, תלמידי חכמים מומחים ומהירים במלאכתם כאשר בנוסף לידיעותיהם העצומות בש"ס ופוסקים בכלל ובספרי הקודש בפרט, הם גם מומחים באומנות הסריקה, לאחר שנים של ניסיון עם אלפי טקסטים, מלווים את הלקוח ביד אמן לאורך כל התהליך, הם עומדים על הסריקה ומוודאים שהיא נעשית כתיקנה ללא שגיאות, מגיהים ועוברים על החומר שוב ושוב, עד לתוצאה הסופית והמושלמת והמעבר לשלב העימוד והוצאה לאור.


מוסד הרב קוק, הוותיק מבין מכוני העריכה התורנית הפעילים

עריכה תורנית הוא מקצוע העוסק במילה התורנית הכתובה אשר נכללים בה מאמרים, כתבי עת, ספרים ועוד, העריכה כוללת בתוכה מגוון רחב של עבודות, כתיבה, עריכה לשונית, הגהה, פיענוח כתבי יד ועוד. העריכה התורנית היא חלק ממכלול מקצועות העריכה ובעלת מאפיינים ייחודים.

כבשאר תחומי העריכה הספרותית, גם בעריכה התורנית ישנם מגיהי לשון, מבקרי תוכן ונקדנים. לרוב אנשי מקצוע אלה תחומים לעריכה התורנית. מבקרי התוכן, מפאת שעליהם להיות בעלי ידע וגישה לחומר התורני. המגיהים, מפני ששיטות הפיסוק של הספרות התורנית אינן תואמות את של הספרות הכללית ואינן מוכתבות על ידי כללי האקדמיה ללשון העברית.

סגנון העריכה התורנית שונה מהעריכה הספרותית, בדיאלקט השונה, שיטת פיסוק שונה, מבני משפט שונים, צורה אחרת של הבאת מקורות ביבליוגרפים מזו המקובלת בכתיבה האקדמית ועוד.

ההדרת ספרי קודש

הספרים העתיקים מאופיינים בטקסט כמעט בלתי קריא על גיליונות נייר ישנים, מוכתמים ומקומטים, בנוסף – בספרי קודש נדרשת סריקה חכמה במיוחדת המזהה את השפה הייחודית של ספרי הקודש ושלא תתקן את השפה לעברית הנהוגה היום, לשם כך פותחה תוכנה מיוחדת הסורקת את ספרי הקודש והופכת אותם לטקסט מותאם ללשון הקודש לאחר מכן צוות יר"ש עובר על התוצאה ומנפה את החומר ניפוי אחר ניפוי עד לקבלת סולת נקייה תוך כדי בדיקה כי אכן הספר נסרק כהלכה, לאחר הגהה הספר עובר עריכה והשוואה בין גרסאות לפי הצורך והעניין ואז כל שנותר הוא לעמד עימוד מקצועי ומאיר עיניים שיקל על הלימוד בספר ויהפוך אותו לנוח ונהיר, עתה נשאר אך להדפיס את הספר ולברך על המוגמר, כעת יוכל המהדיר ליטול חלק בזכות לימוד התורה של כלל הלומדים החשובים שעתה יכולים לעסוק בחיבור נאה ומתוקן הראוי לעלות על שולחן מלכים.