פורטל:הספרייה הלאומית/ספר נבחר/גלריה
גלריית ספרים נבחרים של פורטל הספרייה הלאומית
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
ירושלים, ירושלים (באנגלית: !O Jerusalem - או ירושלים) הוא ספר שנכתב על ידי לארי קולינס ודומיניק לאפייר ומתאר את האירועים והקרבות שהתרחשו בירושלים ובסביבתה הקרובה בתקופת מלחמת העצמאות ואת האישים הקשורים לאירועים אלו. לצורך כתיבת הספר נעזרו המחברים במחקר שערכו במשך חמש שנים שכלל, בין השאר, כמה אלפי ראיונות, ובדיקה של מסמכים הזמינים לציבור וחומר רלוונטי אחר. כל אלה היוו את הבסיס להצגת ממד ממלחמת העצמאות והשנה הראשונה של מדינת ישראל. המחברים השתדלו להציג ב-ירושלים, ירושלים אירועים המתארים את שלושת הצדדים שהשתתפו בעימות ובאירועים: היהודים, מהחייל הפשוט ועד למפקדים כגון דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, הערבים, והבריטים אשר שלטו בארץ בזמן המנדט הבריטי. הספר תורגם לעברית על ידי אהרון אמיר ב-1972 ויצא לאור בהוצאת מעריב.
2
ספר הישר הוא ספרו של רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, המכיל שני חלקים: הראשון הוא חידושים לתלמוד הבבלי, והשני הוא שאלות ותשובות. הספר נכתב בשנת 1149, ונערך בידי תלמידיו של רבנו תם, ביניהם רבי אליעזר ממץ ותלמיד נוסף בשם רבי פטר. נראה כי הייתה מעורבות של תלמידי רבנו תם גם בכתיבת הספר, מהחיבור הגהות אשרי, שכותב "ופירוש רבי פטר בספר הישר".
בשנת תקע"א (1811) הספר יצא לאור בווינה מתוך כתב יד, על ידי הרב דניאל פרוסטיץ וביוזמתו של מנחם מנדל טעבין. בשנת תקנ"ח 1898) יצאה לאור בברלין מהדורה מתוקנת על ידי הרב שרגא פייש רוזנטל.
3
חוות יאיר הוא ספר שאלות ותשובות, החשוב והמוכר מכארבעים ספרים בתחום ההלכה, שנתחברו על ידי רבי יאיר חיים בכרך. הספר יצא לאור לראשונה בשנת ה'תכ"ט בסיועו של הרב שמשון ורטהיימר עמו היה רבי יאיר חיים בקשרי נישואין. בספר יש רל"ח סימנים והוא עוסק בתחומים שונים, כך למשל הסימן הראשון הוא המחלוקת עם בעל הנחלת שבעה בשיעור מטבעות בהלכה בזמן הזה והסימן האחרון עוסק בפיוטים. הספר הוא מחשובי ספרי הפסיקה האחרונים ומוזכר בין היתר בפתחי תשובה על השולחן ערוך.
בין הנושאים הנידונים בספר: הלכה למשה מסיני, דרך הלימוד, התייחסות ללימוד קבלה, אסטרונומיה ופינוי קברים.
4
"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל. הקבוצה, המכונה בסיפור "הנלבבים" או "אנשי שלומנו", מתארגנת בבוצץ (היא בוצ'אץ', מקום הולדתו של ש"י עגנון), עיירה יהודית בגליציה, לשם עלייה לארץ ישראל. אל הקבוצה מצטרף חנניה, שהגיע לבית מדרשם אחרי שעבר לשם כך דרך ארוכה ורבת תלאות. בקבוצה עשרה גברים ושבע נשים, מהן הנשואות לגברים שבקבוצה, ומהן שהצטרפו בגפן. לאחר שהגיע האביב ועבר הפסח, יצאו הנלבבים לדרך, בשני קרונות רתומים לסוסים; קרון אחד לגברים והאחר לנשים. מסעם בקרונות הסתיים בגאלאץ, שממנה הפליגו בספינה בנהר הדנובה אל וילקוף שלחוף הים השחור. את הים השחור הם חצו בעזרת ספינה גדולה יותר שהביאה אותם לקושטא רבתי, ממנה עלו לספינה גדולה, שהפליגה לארץ ישראל.
בדרכם נעלם חנניה, אולם בדרך נס הגיע גם הוא לארץ ישראל ופגש את הנלבבים בירושלים. לֶיְבּוּש הקצב חזר לבוצץ, ונימוקו: "ראיתם ארץ שאין מוצאים בה אלא בשר כבשים". שתיים מנשות החבורה מתו בטרם עת, ואילו חנניה ויתר הנלבבים חיו בירושלים.
הסיפור ראה אור לראשונה בשנת תרצ"ד–1934 ב"ספר ביאליק". בשנת תרצ"ה–1935 הופיע ככותר עצמאי בהוצאת שוקן,[1] ובמהדורה החדשה של כל סיפוריו של עגנון (1953) הוא חותם את הכרך "אלו ואלו".
הסיפור זיכה את מחברו בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תרצ"ד. במכתב ששלח עגנון לשלמה זלמן שוקן בשנת 1931 (טרם פרסום הסיפור), כתב: "סיפור זה הוא ממיטב סיפורי".
- ^ ש"י עגנון, בלבב ימים: סיפור אגדה, ברלין: שוקן, תרצ"ה.