עין עקוב
 | |
| מבט מן האוויר אל מצוקי און ויער מבוא חמה שניטע בידי קק"ל סביב עין עקוב. בתחתית התמונה תל קציר ומשמאל "הדרך הלבנה" המעפילה אל המצוק מקיבוץ האון | |
| שם נוסף | עין עוקב וכן עין תאופיק או ען אל-עקבה |
|---|---|
| מיקום המעיין | |
| מדינה | ישראל |
| מחוז | רמת הגולן |
| אזור | דרום רמת הגולן |
| קואורדינטות | 32°42′11″N 35°38′50″E / 32.70306°N 35.64722°E |
| נתוני המעיין | |
| סוג זרימה | מעיין איתן |
| גישה למעיין | |
| נגישות לציבור | פתוח לציבור |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   עין עקוב | |
.jpg)
עין עקוב, ולעיתים עין עוקב וכן עין תאופיק או ען אל-עקבה, הוא מעיין הנובע ביער מבוא חמה בדרומה של רמת הגולן, ולצידו חניון לילה. מאז חנוכתו של שביל הגולן בשנת 2007, משמש המקום כנקודת הקצה הדרומית של השביל.
האתר
האתר שוכן בגובה של 200 מטרים מעל פני הים על שפת מצוקי און התלולים, ומשקיף מערבה אל הכנרת מגובה של כ-400 מטרים. במקום ניצב מבנה אבן, שממנו זורמים פלגי מים אל בריכות אבן קטנות הערוכות בצורת קשת גאומטרית. היער ניטע על ידי קרן קיימת לישראל בשנות ה-70 וה-80 והוא משתרע על פני שטח של 1,200 דונם. במקום נטעו עצי אורן, ברוש, אקליפטוס, אלה ושיטה, המצטרפים לצמחייה הטבעית הכוללת צמחי פטל קדוש, עצי אשל ושיחי רותם ומלוח. במורד הזרם עוברים מי המעין ליד שרידי הכפר הסורי תאופיק.
היסטוריה
במקום שרידים של חאן המתוארך לתקופה הרומית, ולפי ממצאים ארכאולוגיים ניצב באתר יישוב קדום בשם חאן אל-עקבה, שישב על נתיב הסחר בין נמל עכו לדמשק ולבשן[1]. שמו הערבי של המקום, עין תאופיק, בא משמו של הכפר שקם באתר מאוחר יותר ואשר נחלק לשני חלקים - תאופיק התחתונה (תאופיק א-תחתה) ותאופיק העליונה (תאופיק אל-פוקא) שכונתה גם חאן אל-אחמר, היינו החאן האדום.
במאה ה-19, החוקר יהוסף שוורץ הציע לזהות את העיירה התלמודית "כפר עקביה"[2] עם אתר זה[3], כאשר "כפר עקביה" נזכרת גם בפסיפס בית הכנסת בחמת גדר.
בשנת 1941 הקימו הבריטים פילבוקס הצופה אל עמק הירדן, כחלק ממאמציהם לסכל פלישה של כוחות צרפתיים מצפון. המבנה שימש את כוחות הצבא הסורי כעמדת ירי על קיבוץ תל קציר השוכן מתחתיו. עד שנת 1967 ניצב בתאופיק העליונה מוצב סורי שמקורו במוצב שהקימו הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה. משני הכפרים הומטרה מפעם לפעם אש לעבר יישובי עמק הירדן; תאופיק התחתונה נהרסה בפעולת תגמול של צה"ל בלילה שבין 31 בינואר ו-1 בפברואר 1960 (מבצע "חרגול"), ותאופיק העליונה ננטשה במהלך מלחמת ששת הימים. הפילבוקס נכבש במלחמת ששת הימים ללא קרב בידי כוח משולב של חטיבת הצנחנים ושריון, שעלו לרמת הגולן בתוואי הדרך הלבנה העולה מקיבוץ האון.
בתקופת המרדפים הקים צה"ל בונקר בטון גדול במוצב, והציב בו תותחים אשר כוונו דרומה לעבר הגלעד[4]. המילואימניקים ששירתו במקום העניקו לו את השם "מוצב תותחי נברון", על-שמו של סרט המלחמה מ-1961 תותחי נברון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המקום באתר התיירות של הגולן
- המקום באתר התיירות של המועצה האזורית עמק הירדן
- ספי בן יוסף, המעיין של 'מוצב תותחי נברון', באתר ynet, 22 באוגוסט 2002
- חוה בראון, עולים ברמה: אל יער מבוא חמה, באתר ynet, 18 ביוני 2008
הערות שוליים
- ^ עפר כהן, אכסניה לרוחות רעות, "טבע וארץ" מרץ 1992, חוברת מס' 248.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ט', הלכה ג'.
- ^ תבואות הארץ, פרק ד', עמ' רס"ט.
- ^ שביל הגולן, המדריך, יעקב שקולניק ושלמה אשד, 2010, מסת"ב 9789659150908, עמ' 114.
.jpg)
