חג הקורבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עיד אל-אדחא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חג הקורבן
חג הקורבן בפקיסטן
חג הקורבן בפקיסטן
שמות נוספים עיד אל-אדחא, חג הקורבן, החג הגדול, תקופת החג'
סוג מוסלמי דתי
סיבה מצוות עלייה לרגל למכה, עקידת ישמעאל בידי אברהם
חגיגות עלייה לרגל למכה, שחיטת כבש או טלה, חגיגות משפחתיות, תפילות במסגדים וקניית מתנות ובגדים חדשים
מתקשר עם צום אל-ערפה, חג'
מועד המוסלמי דתי
תאריך התחלה היום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה
תאריך סיום ביום הארבעה עשר בחודש ד'ו אל-חג'ה
תפילות חג הקורבן בבנגלדש, 2011

חג הקורבן, או בערבית: עיד אל-אדחא (ערבית: عيد الأضحى, תעתיק מדויק: עִיד אלְאַצְ'חא), המכונה גם "החג הגדול", הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל למכה. הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה (החודש האחרון בלוח המוסלמי) וממשיך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים.

גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן בתאריך זהה לחג המקביל אצל המוסלמים, אם כי מנהגי החג אצל הדרוזים שונים[1]. זה החג החשוב ביותר לבני העדה הדרוזית.

סיפור העקדה

מקובל לקשר חג זה לסיפור "עקדת ישמעאל", שמבוסס על סיפור "עקדת יצחק" המופיע בתורה (בקוראן עצמו מסופר על עקדת אברהם את בנו. הפרשנות המוסלמית גורסת כי אותו הבן היה ישמעאל). שם החג, "חג הקורבן", נובע גם הוא מן הקשר לסיפור העקידה בקוראן ובמסורת המוסלמית. בקוראן מסופר כי הנביא אברהם, המאמין באלוקים, חלם חלום בו הוא שוחט את בנו (ישמעאל, לפי המסורת המוסלמית) ומעלה אותו כקורבן לאלוקים. הוא סיפר לבנו על החלום, והבן השיב לאביו שעליו לראות בחלומו ציווי אלוקי, ולהקריב אותו לעולה. הנביא אברהם מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת וביקש לשחוט את בנו כדי להוכיח את חוזק אמונתו באלוקים. אלוקים ראה זאת ושלח לו כבש, אותו שחט אברהם במקום את בנו.

מנהגי החג

  • עלייה לרגל למכה, בה התרחש סיפור העקידה לפי המתואר בקוראן.
  • צום ביום שלפני החג (שנקרא "יום ערפה" או "וקפת ערפה").
  • תפילת חג ביומו הראשון של החג.
  • קניית בגדים חדשים לכל המשפחה וחגיגות משפחתיות וקהילתיות.
  • קריאת פסוקים מהקוראן בבתי הקברות.
  • שחיטת כבש (או בהמה אחרת) והכנת בשרו למאכל בחג. לפי הדת יש לחלק את הקורבן לשלושה חלקים: חלק למקריב, חלק למשפחתו, וחלק לעניים.

רוב המוסלמים נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות בו ממתקים, כמו עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת וכו'.

בישראל

עוגיות תוצרת בית לרגל חג הקורבן, מע'אר, 2012

חג הקורבן נחגג על ידי מוסלמים, ודרוזים בישראל. על פי חוקי העבודה בישראל, עובדים החוגגים את חג הקורבן זכאים להיעדר ממקום עבודתם בימי החג בלא שייפגע שכרם[2].

בשל מאפייני לוחות השנה המוסלמי והיהודי, מדי כ־33 שנים, ולמשך 2-3 שנים בכל פעם, חל יומו הראשון של חג הקורבן במקביל ליום הכיפורים היהודי. בישראל, מפגש זה יוצר מתיחות בין יהודים למוסלמים, בייחוד במקומות יישוב מעורבים. על מנת למנוע התנגשויות, הציבה משטרת ישראל בשנת 2014 מחסומים בערים המעורבות ותגברה את כוחותיה באזורים רגישים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חג הקורבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על מנהגי החג אצל הדרוזים: http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7348
  2. ^ חג הקורבן באתר כל זכות


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0