מועדים באסלאם

תפלת יום שישי בחודש הרמדאן בהר הבית, 1996. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

המועדים באסלאם הן בדרך כלל ימים המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי מיסד האסלאם מוחמד. שני המועדים העיקריים באסלאם הם עיד אל-פיטר ועיד אל-אדחא (חג הקורבן). המוסלמים מציינים את החגאות והמועדים בצורה שונה באזורים שונים, והתנהלותם משתנה גם היא בין זרמים ואסכולות באסלאם. המועדים המוסלמיים נקבעים על פי לוח שנה ירחי ועל כן תאריכם משתנה וזוחל לאחור בתאריכי לוח השנה היהודי והלועזי.

יום שישי

עבור המוסלמים,יום שישי הוא היום המקודש בשבוע, יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה (ח'טבה). לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה" (جمعة), כלומר "יום ההתכנסות". עם זאת, יום שישי אינו יום מנוחה (בדומה לשבת ביהדות).

היום נקבע למועד בשל בריאת אדם באותו היום. בקוראן הוא נזכר כך:

הוי המאמינים, בהישמע הקריאה לתפילה ביום השישי, מהרו אל (מקום) הזכרת שם אלוקים, והניחו את המקח והממכר. בזאת ייטב לכם, אם יודעים אתם. ועם תום התפילה התפזרו בארץ ובקשו לכם פרנסה מעם אלוקים, והרבו להזכיר את שם אלוקים למען תעשו חיל.

— הקוראן, תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת תל אביב בקוראן

חודש הרמדאן

במהלך חודש הרמד'אן (رمضان) צמים המוסלמים מדי יום מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום נאסר גם עישון ופעולות תענוג נוספות, על המוסלמים להקפיד במיוחד שלא לרכל, להמר ולבצע חטאים מוסריים במהלך חודש הרמד'אן. מטרת הצום על פי הקוראן, היא להפוך את המוסלמים למאמינים אדוקים יותר.

לילת אל-קדר

לילת אל-קדר (لیلة القدر) חל בסוף חודש הרמדאן באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (לפי המסורת המקומית). המוסלמים מאמינים כי ביום זה התגלה ה'מלאך ג'יבריל' (המזוהה עם המלאך גבריאל במסורת היהודית-נוצרית) למוחמד לראשונה. לפי אמונתם, בלילה זה הוכתבו למוחמד חלקים מהקוראן. על לילת אל-קדר נכתב ש"הוא טוב יותר מאלף חודשים" . בנוסף, מאמינים המוסלמים כי לילה זה הינו יום הדין בו נחרץ גורלם של הברואים לשנה הבאה.

עיד אל-פיטר

עיד אל-פיטר (عيد الفطر) הוא המועד המציין את סיומו של חודש הרמדאן, חודש הצום המוסלמי, ומצוין לפיכך בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, החודש העשירי בלוח המוסלמי. עיד אל-פיטר הוא אחד משני המועדים העיקריים באסלאם, הוא מכונה "החג הקטן" כיוון שהוא קצר ביום אחד מעיד אל-אצ'חא. בעיד אל-פיטר קמים המוסלמים מוקדם בבוקר ונוהגים ללבוש בגדים חגיגיים, רצוי חדשים. לאחר מכן עורכים צלאה - תפלות מיוחדות לרגל החג, אשר נערכות בקהל גדול. אחרי התפלה מתחילות החגיגות עצמן, במסגדים מחולקים דברי מתיקה ומשקאות קלים. מנהגים נוספים של יום זה כוללים נתינת מתנות לנשים ולילדים.

חג הקורבן

עיד אל-אדחא (عيد الأضحى) הוא המכונה "החג הגדול", נחגג למוסלמים החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה, החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים, התאריך מציין גם את תקופת החג'. ביום זה חוגגים המוסלמים את אדיקותו של הנביא אברהים שנכון היה להקריב את בנו לאלוקים, אשר על פי הקוראן היה דווקא ישמעאל. לכבוד יום זה שוחטים המוסלמים בעל חיים כהודיה לאלוקים על שהציל את ישמעאל.

ראש השנה המוסלמית

היום הראשון בחודש מוחרם הוא ראש השנה בלוח המוסלמי. יום זה אינו נחשב למועד באסלאם, אולם ברבות מהארצות המוסלמיות נהוג לציין אותו ביום חופשה ובחגיגות. בישראל יום זה נחשב כיום מנוחה וכיום חגיגי המסמל את השנה החדשה למוסלמים בבתי הספר של המגזר הערבי וברשויות מקומיות ערביות.

עשוראא'

עשוראא' (عاشوراء) הוא הינו היום העשירי בחודש מוחרם, ההחודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות. בקרב הסונים הוא ידוע כיום צום שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית ("ס'יאם א-תטווע" صيام التطوّع). הצום נמשך מן הזריחה עד השקיעה. בקרב השיעים הוא ידוע כיום אבל על מותו של האימאם חוסיין בן עלי.

מוולד א-נבי

במוולד א-נבי (مولد، مولد النبي، ميلاد النبي - לידת הנביא מוחמד) חוגגים המוסלמים ב-12 בחודש רביע אל-אוול את לידת מוחמד. המועד לא היה קיים בתקופה העתיקה של האסלאם, ולכן לא כל הקהילות המוסלמיות מציינות אותו כמועד. במקומות בהן הוא כן מצוין, נערכות חגיגות, קריאת שירי שבח והלל לאללה ולמוחמד. יש מחכמי דת המוסלמים, בייחוד הוהאבים שבהם, הרואים בחגיגות אלו חידוש לא רצוי (בִדְעה) וסטייה מדרך התנהלות הנביא ומלוויו.

לילת אל-מעראג'

לילת אל-מעראג' (لیلة المعراج) חל ב-27 בחודש רג'ב, בתאריך זה מאמינים המוסלמים שמוחמד ביצע את מסעו הלילי השמימה, (אל-אסראא ואל-מעראג - ألاسراء والمعراج), וזאת בעודו רוכב על גבי בהמה פלאית אל-בוראק. חגיגות היום מתמקדות בסיפור המסע הפלאי לילדים, המכונסים במסגדים.

עיד ע'דיר ח'ם

השיעים חוגגים ב-18 בד'ו אל-חיג'ה את עיד ע'דיר ח'ם (عيد غدير خم) בו על פי חדית' מינה מוחמד את עלי בן אבי טאלב ליורשו תוך דרשה ליד המעיין ח'ם, במילים "מי שסר למרותי יסור למרותו של עלי" (مـَن أنا مـَوْلاهُ فعليّ موْلاهُ). הסונים מצידם שוללים את הפרשנות השיעית למסורת הזאת, וטוענים כי מוחמד רק שיבח את עלי כחברו הקרוב, אך לא כיורשו (את המילה הערבית مولى אפשר לפרש כ"בעל סמכות" או כ"ידיד", כך שאפשר לפרש את המשפט גם כ"מי שאני ידידו גם עלי ידידו").

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועדים באסלאם בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חגים ומועדים באסלאם35912197Q6484291