סוואנתי

סוואנתי עילית

אתר מורשת עולמית

מגדל הגנה בסוואנתי
מגדל הגנה בסוואנתי
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 4, 5
מדינה
סוואנתי עילית

סוואנֶתי (בגאורגית: სვანეთი) הוא חבל היסטורי במערב גאורגיה, במורדות הדרומיים של הרי הקווקז הגדול. גבולותיו: הרי הקווקז הגדול מצפון, רצ'ה ממזרח, לצ'חומי מדרום-מזרח, סמגרלו מדרום ואבחזיה ממערב. בחלוקה הממודרנית למחוזות מחולקת סוואנתי לשתיים, חלקה הצפוני, נקרא גם סוואנתי עילית נכלל בסמגרלו וסוואנתי עילית וחלקה הדרומי (נפת לנטחי) נכלל בתחומי רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית.

גאוגרפיה

בחבל ההררי עמקים רבים; החשובים ביותר הם העמקים העליונים של הנהרות אנגורי וצחניסצקאלי. החבל מוקף בהרים, שגובה פסגותיהם נע בין 3,000 ל-5,000 מטרים. ביניהם ההר הגבוה ביותר בגאורגיה, שחארה, המתנשא לגובה של 5,201 מטר. סוואנתי נחשבת לאזור המאוכלס הגבוה ביותר באירופה. ארבע מהפסגות הגבוהות ביותר בקווקז נמצאים בסוואנתי. היא ממוקמת במרכז שני ערוצי הנהר ההרריים האנגורי וצחניסצקאלי. היסטורית כוללת סוואנתי את עמק קודורי, הגובל במחוז הבדלני אבחזיה, וחלק מעמקי הנהרות קובן ובקסן שברוסיה.

הבתים באזור מצטיינים באדריכלות מיוחדת, שכן בזמנים עברו הם שימשו גם כמבצרים נגד פולשים זרים ושוחרי נקמת-דם (מכת החבל לפני התבססות השלטון הסובייטי). הבתים-המגדלים האלה מימי-הביניים, שמשתלבים בנופים הציוריים של החבל ההררי, זיכו את חלקו הצפוני - סוואנתי עילית - בכניסה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

בחלוקה האדמיניסטרטיבית של גאורגיה אחרי עצמאותה ב-1991, סוואנתי חולק לשני אזורים, שצורפו למחוזות נפרדים; סוואנתי עליון אוחד עם חבל סמגרלו ליצירת המחוז סמגרלו וסוואנתי עילית, ואילו סוואנתי תחתון אוחד עם חבל רצ'ה שממזרחו ועם אזור לצ'חומי שבצפון סמגרלו ליצירת המחוז רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית.

תוואי הנוף

הרי סוואנתי
שם ההר	גובה
שחארה	5,201
תתנולד	4,974
רוסתוולי	4,860
אושבה	4,710
אליאמה	4,525

תוואי הנוף של סוואנתי כולל בעיקר הרים המופרדים בערוצים עמוקים. רוב המחוז, המתנשא לגובה הנמוך מ-1800 מטר מעל פני הים, מכוסה ביערות מחטניים ומעורבים. אזור היערות מורכב מזני עצים כמו, אשוחית (עץ מחט), אשוח נורדי, אשור אוריינטלי, אלון ואלה לבנה. זנים אחרים הנפוצים פחות אבל עדיין מופיעים באזורים מסוימים כוללים, ערמון, שדר, אדר, אורן סקוטי ותאשור.

האזור המשתרע בגובה שמעל ל-1800 מטר ועד לגובה 3000 מטר מעל פני הים, מכיל אדמת מרעה הררית וערבה. האזור שמעל לגובה 3000 מטר מעל פני הים כוסה שלג נצחי וקרחונים. האזור ידוע בקרחוניו הציוריים על פסגות ההרים במחוז. הפיסגה המרשימה ביותר היא כנראה של הר אושבה המתנשאת מעל לערוץ נהר האנגורי, וניתן לראותו ממקומות רבים באזור.

אקלים

האקלים בסוואנתי לח בגלל קרבתו לים השחור והחורפים בחבל מושלגים מאוד; בחלק מן האזורים השלג יכול להיערם עד לגובה של חמישה מטרים, מה שיכול לגרום למפולות שלגים, שבעשורים האחרונים נוטות להיות קטלניות יותר. הטמפרטורה הממוצעת והמשקעים מושפעים מאד מהרמה.

כמות המקעים השנתית נעה בין 1000 ל-3200 מ"מ, הרמה הגבוה ביותר של המשקעים בהרי הקווקז הגדול. החלק הדרומי של סוואנתי, סוואנתי תחתית, המתנשא לגובה של 800-1200 מטר מעל פני הים, מאופיין בקיץ חמים וחורץ קר ומושלג יחסית. האזור הגבוהיותר, בגבהים 1200-1800 מעל פני הים, מאופיין בקיצים חמים יחסית וחורפים קרים יחסית. תושבי האזורים הגבוהים יותר, מעל 2000 מטר מעל פני הים, מאופיין בקיץ קצר וקריר יחסית (הנמשכים כשלושה חודשים) וחורף ארוך וקר מאוד. חלק גדול מסוואנתי מתנשא לגובה שמעל ל-3000 מטר מעל פני הים, באזור זה אין כלל קיץ.

היסטוריה

סוואנתי תחתית

מראה בסוואנתי

בעת העתיקה וראשית ימי-הביניים סוואנתי הייתה חלק מממלכת אגריסי שבמערב גאורגיה. במאה השישית הייתה יריבות גדולה בין האימפריה הביזנטית לאימפריה הפרסית על השליטה בחבל, כי מעברי ההרים שבתחומו שימשו לפשיטות הדדיות; בעקבות מלחמות או בריתות עם אחד מן הצדדים, השליטים הזרים של החבל התחלפו בתקופה זו מספר פעמים. בעקבות ההשתלטות הערבית על החבלים המישוריים של גאורגיה במאה השביעית, סוואנתי זכתה בעצמאות, אך המשיכה להתקיים כחברה שבטית. במאות הבאות באזורים הדרומיים של החבל החל להתפתח פיאודליזם, או לפחות ריכוז סמכויות בידי משפחות רמי-מעלה, שייסדו דוכסות. בשנת 786 נכבשה סוואנתי, כמו כל מערב גאורגיה, על ידי נסיכות אבחזיה, שבעקבות כך שינתה את שמה לממלכת האבחזים. ממלכה זו, ודוכסות סוואנתי בתוכה, הצטרפה בשנת 975 לממלכה הגאורגית המאוחדת. במסגרת הממלכה הזאת, הצליחה הדוכסות להכפיף למרותה את לצ'חומי במשך תקופה מסוימת. במאה השלוש עשרה החבל הבלתי-נגיש שימש כמקלט לגאורגים שנרדפו על ידי הכובשים המונגולים וכמקום מסתור של אוצרות האמנות מחבלים מישוריים של גאורגיה.

עם התמוטטותה הסופית של הממלכה הגאורגית במאה החמש עשרה סוואנתי התפצל לשלושה אזורי שליטה: חלקו הצפוני והמבודד יותר, סוואנתי עילית, זכה בעצמאות גמורה והתנהל מאז כחברה שבטית ללא שיעבוד פיאודלי; חלקו המרכזי הפך לנחלתה הבלעדית של שושלת דאדשכליאני המקומית, שיסדה את נסיכות סוואנתי; חלקו הדרומי צורף לדוכסות סמגרלו, שפרשה אף היא מן הממלכה המאוחדת. נסיכות סוואנתי שתחת שלטונם של דאדשכליאנים חתמה בשנת 1833 על הסכם, שהפך אותה לבת-חסותה של האימפריה הרוסית. למרות זאת, שמרה הנסיכות על מידה רבה של עצמאות עד שנת 1857, שבה הרוסים ניצלו סכסוכים במשפחת האצולה כדי לנשלה מסמכויותיה.

בתקופת העצמאות הקצרה של גאורגיה בשנים 1921-1918, סוואנתי היה חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, ולאחר מכן חלק מהרפובליקה הסוציאל פדרטיווית הסובייטית של עבר הקווקז והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה. אחרי התפרקות ברית המועצות ב-1991, סוואנתי הוא חלק מן הרפובליקה של גאורגיה. השנים שאחרי העצמאות היו קשים במיוחד עבור סוואנתי: החבל סבל מקרבתו לאזורי הקרבות במלחמת האזרחים שהתנהלה באבחזיה, והיה ליעד הראשון של הפליטים הגאורגים שנעקרו ממנה; ההינתקות מן הכלכלה הסובייטית הריכוזית שללה מן הסוואנים את ההכנסות הצנועות מביקושים מלאכותיים של חלק מתוצרתם; תקופת המעבר השלטונית התאפיינה בחולשה כללית של רשויות האכיפה, שהפכה את החבל המבודד למקלט עבור פושעים נמלטים; אסונות טבע, בדמותם של מפולות שלג ובוץ, שהחלו להתרגש על החבל בתכיפות הולכת וגוברת מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, גרמו לקורבנות בנפש והותירו רבים חסרי-בית. כל הגורמים האלה יצרו גלי הגירה של סוואנים ממולדתם לחבלים המישוריים של גאורגיה.

אוכלוסייה

הסוואנים הם אחת מן הקבוצות האתניות שמרכיבות את העם הגאורגי ודוברים בשפה משלהם, הסוואנית, בנוסף לגאורגית. עד לשנות השלושים נכללו המגרלים והסוואנים כקבוצה אחת במפקדי האוכלוסייה שנערכו. לאחר מכן נכללו יחד עם הגאורגים.

הסוואנים הם נוצרים ומשתייכים לכנסייה הגאורגית האורתודוקסית אפוסטלית, שהתנצרו בין המאה הרביעית למאה השישית. יחד עם זאת, שרידים של הפגניזם הישן עדיין קיימים. גיאורגי ה"קדוש", המכונה ג'גֶראֶג בפי המקומיים, הקדוש המגן של גאורגיה, הוא הקדוש המכובד ביותר. הסוואנים שמרו על הרבה ממסורותיהם הישנות, ובכללם נקמת דם. משפחות הסוואנים קטנות, והבעל הוא ראש המשפחה. הסוואנים מאד מכבדים את הנשים הזקנות במשפחה.

הסוואנים הם דו-לשוניים המתמשים בגאורגית ובסוואנית, השפה המקומית שנקראת על שמם. לכתיבה הם משתמשים באלפבית הגאורגי כיוון שלא נשתמר אלפבית סוואני. הסוואנית יחד עם הגאורגית, המגרלית והלאזית נקראים משפחת השפות הכרתווליות או שפות דרום קווקזיות. הסוונית עצמה היא שפה שהולכת ונכחדת ומוחלפת על ידי הגאורגית.

ראו גם

• סוואנים
• סוואנית
• נסיכות סוואנתי
• מרד סוואנתי
• סוואנתי עילית
• סוואנתי תחתית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוואנתי בוויקישיתוף

• ספי בן יוסף, סוואנטי, הקווקאז הגבוה / קדרות ועצב בקולכיס האגדית, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2001
• סוואנתי
• רונלד טופצ'יבישווילי, סוואנתי ותושביה:מחקרים אתנו-היסטוריים, באתר ספריית הפרלמנט הלאומית של גאורגיה, (באנגלית)
• סרטון טיול בסואנתי, נורית רבינוביץ', אקו טיולים, יוטיוב

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0