מחוזות גאורגיה
|
לחצו כדי להקטין חזרה 
| |||||
| מס. | מחוז | עיר בירה | שטח (קמ"ר) |
אוכלוסייה (2002) |
קוד ISO |
| 1 | אבחזיה | סוחומי | 8,700 | 250,000 | GE-AB |
| 2 | סמגרלו וסוואנתי עילית | זוגדידי | 7,441 | 466,000 | GE-SZ |
| 3 | גוריה | אוזורגתי | 2,033 | 143,000 | GE-GU |
| 4 | אג'ריה | בתומי | 2,900 | 392,432 | GE-AJ |
| 5 | רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית |
אמברולאורי | 4,954 | 50,969 | GE-RL |
| 6 | אימרתי | כותאיסי | 6,552 | 700,000 | GE-IM |
| 7 | סאמצחה-ג'אוואחתי | אחלציחה | 6,413 | 208,000 | GE-SJ |
| 8 | כארתלי הפנימית | גורי | 6,200 | 314,000 | GE-SK |
| 9 | מצחתה מתיאנתי | מצחתה | 6,785 | 125,000 | GE-MM |
| 10 | כארתלי תחתית | רוסתווי | 6,528 | 497,000 | GE-KK |
| 11 | קאחתי | תלאווי | 11,310 | 407,000 | GE-KA |
| 12 | טביליסי רבתי | טביליסי | 450 | 1,093,000 | GE-TB |
גאורגיה מחולקת בחלוקה ראשית למחוזות גאורגיה (בגאורגית: საქართველოს ტერიტორიული მოწყობა) הכוללים שתי רפובליקות אוטונומיות ועשרה מחוזות שנקראות מחרה (בגאורגית: მხარე, מחַרֶה). ובחלוקה משנית ל-73 נפות או תת-מחוזות כאשר מתוכן 13 נפות הן בשטח שתי הרפובליקות האוטונומיות (6 באג'ריה ו-7 באבחזיה). נפות אלה נקראות ראיוני (რაიონი, ראיוֹני).
כיום, לאחר הפלישה הרוסית לגאורגיה, השתנה מבנה המחוזות באזורים של אבחזיה ודרום אוסטיה.
הרפובליקות האוטונומיות
הרפובליקות האוטונומיות אבחזיה ואג'ריה, נוסדו בתקופת השלטון הסובייטי, ומוכרות כרפובליקות אוטונומיות בחוקה הגאורגית.
הרפובליקה האוטונומית של אבחזיה, היא רפובליקה בדלנית השולטת בפועל, בכל שטח מחוז אבחזיה. הרפובליקה הבדלנית מוכרת על ידי רוסיה וניקרגואה ואינה מוכרת על ידי יתר מדינות העולם. הגוף המוכר בינלאומית הוא הממשל דה יורה של אבחזיה, שגורש לאחר הפלישה הרוסית לגאורגיה מאבחזיה עילית, החלק היחיד מאבחזיה שהיה בשליטת טביליסי.
אבחזיה הבדלנית חילקה את שטחה בחלוקה למחוזות הדומה לחלוקת נפות אבחזיה שנעשתה על ידי גאורגיה, להוציא מחוז חדש שנמצא בדרום-מזרח אבחזיה.
הרפובליקה האוטוננומית אג'ריה, הנשלטת על ידי יושב ראש קבינט השרים, נאמנה לחלוטין לשלטון המרכזי בטביליסי. בשנת 2004, גורש המנהיג הבדלני של הרפובליקה, אסלן אבשידזה, ללא שפיכות דמים.
המחוזות הוקמו על פי צווים נשיאותים בשנים 1994-1996 על בסיס זמני, עד שהסכסוכים הבדלניים באבחזיה ובדרום אוסטיה ייושבו. בראש כל מחוז עומד מושל, הממונה ישירות על ידי נשיא גאורגיה כנציג המדינה (სახელმწიფო რწმუნებული, סאחֶלמציפּוֹ רצמוּנֶבּוּלי).
בפרובינציה האוטונומית של דרום אוסטיה, שולטת הממשלה הבדלנית של דרום אוסטיה, בראשות נשיא. נוסדה כמחוז אוטונומי בתקופת השלטון הסובייטי. באזור בו נמצאת הרפובליקה, חלק הצפוני של כארתלי הפנימית עם חלקים קטנים במחזות השכנים, היה ידוע גם כסמאצ'בלו.
מחוזות היסטוריים של גאורגיה
הממלכה הגאורגית המאוחדת
המחוזות ההיסטוריים של גאורגיה בתקופת הממלכה הגאורגית המאוחדת השתנו במהלך שלטון הממלכה בגודלן, במעמדן ובעצם קיומם. הממלכה התאחדה בתחילה משתי ממלכות, ממלכת כארתלי וממלכת אבחזיה וכללה את המחוזות: דוכסות אבחזיה/אבסגיה, אגריסי/סמגרלו, אימרתי, סוואנתי, רצ'ה, לצ'חומי, גוריה, אג'ריה, נסיכות כארתלי, טאו, קלארג'תי, שוושתי, מסחתי וג'אוואחתי. ממלכת קאחתי ששלטה בקאחתי והרתי הייתה לסירוגין חלק מהממלכה.
בסכסוך שנתגלע על אזור טאו, כבשו הביזנטים את האזור והפכו אותו למחוז ביזנטי בשם: התמה של איבריה.
בשנת 1243, לאחר שהפלישה המונגולית לגאורגיה הנחילה תבוסה לממלכה הגאורגית, שנאלצה להכיר בחאן הגדול, יצרו המונגולים את הוילאיאט (ولاية) של גורג'יסטן (פרובינציית גורג'יסטן), שכלל את גאורגיה וכל עבר הקווקז, כאשר הם שלטו באזור בצורה עקיפה בעזרת המלוכה הגאורגית. עם מותה של רוסודן, מלכת גאורגיה, בשנת 1245, ניצלו המונגולים את תקופת המעבר בין שתי תקופות שלטון, וחילקו את הקווקז לשמונה דומנים (מחוזות). בשנת 1248 הם אישרו את המלכת דוד השביעי אולו ודוד השישי נארין כמלכים משותפים לממלכה כאשר האחרון מונה לשליט ממלכת אימרתי שמאוחר יותר הפכה לממלכה עצמאית.
בין האזורים ניתן למנות את:
האימפריה הרוסית
| מחוזות גאורגיה בתקופת האימפריה הרוסית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| מקרא | |||||
| מס. | פלך | עיר בירה | שטח[3] (ורסטה) |
אוכלוסייה | |
| 1 | פלך טביליסי | טביליסי | 44,607 | 1,040,943 | |
| 2 | פלך כותאיסי | כותאיסי | 25,942 | 914,000 | |
חוזה גאורגייבסק שנחתם בשנת 1783 הפך את ממלכת כארתלי-קאחתי לממלכת חסות של האימפריה הרוסית, ובשנת 1801 היא סופחה ישירות לאימפריה הרוסית, ואלכסנדר הראשון קיסר רוסיה הכריז על הקמת מלכות המשנה של הקווקז. בנפה זו נכללו שטחי כארתלי-קאחתי (ממלכת כארתלי-קאחתי) ושטחים באזרבייג'ן). זו הייתה דריסת הרגל הראשונה של הרוסים בקווקז. יחד עם סיפוח גאורגיה, הרחיבה רוסיה, בשנת 1805 את שליטתה בארמניה, אזור נוצרי שהיה חלק מהאימפריה הפרסית. גם מלך ממלכת אימרתי, סולומון השני ביקש את חסותה של רוסיה כמו שליטים אחרים באזור, שחשו מהאימפריה הפרסית והאימפריה העות'מאנית, ובהמשך כפתה רוסיה את חסותה על נסיכויות נוספות באזור.
הסכם גוליסטן, משנת 1813, שנחתם בין האימפריה הרוסית לאימפריה הפרסית (سلسله قاجاریه), נבע ממלחמת רוסיה-פרס, 1804-1813, שהיה בעיקרו ניסיון כושל של הצבא הפרסי לחסום את ההתקדמות הרוסית בקווקז, והביא, בסופו של דבר, לתוצאה ההפוכה של מיסוד השליטה הרוסית בגאורגיה, ארמניה וחלקים מאזרבייג'ן. החלקים בגאורגיה שהוכרו על ידי הפרסים כחלק מהאימפריה הרוסית היו: אימרתי, גוריה, מגרליה ואבחזיה.
האימפריה הרוסית חילקה את גאורגיה לשני פלכים ("גוברניה" ברוסית) אדמיניסטרטיביים: פלך טביליסי (הגוברניה של טביליסי), ופלך כותאיסי (הגוברניה של כותאיסי).
ממלחמת העולם הראשונה ועד התייצבות המשטר הסובייטי
בתקופת הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז (פברואר 1918 - מאי 1918) וכן בתקופת הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז ( 1922 - 1936) אוחדו גאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן למדינה אחת. החלוקה הפנימית של מחוזות גאורגיה לא השתנתה באותה תקופה.
בתקופת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה (1918–1921) ויתרה גאורגיה על חבל בתומי, בהתחלה לטובת האימפריה העות'מאנית ואחר כך לטובת הבריטים, אבחזיה הוכרה כרפובליקה אוטונומית ולגאורגיה נוספו לזמן קצר מחוזות שלא היו בשליטתה בעבר.
תקופת השלטון הסובייטי
השלטון הסובייטי עיצב את הגבולות על פי עקרון של יחידות פדרטיביות. חלוקה זו לא התייחסה כלל להבדלים האתניים בין הקבוצות השונות בגאורגיה. יחד עם היחידות הפדרטיביות הוקמו אוטונומיות למיעוטים שונים, החלוקה הסובייטית היא הבסיס לחלוקה הנוכחית של מחוזות גאורגיה.
משנת 1986 השתנה המבנה הפדרטיבי בצורה ניכרת, והוחל בהעברת סמכויות שלטוניות רבות יותר לגופי השלטון המקומיים. מה שהביא בסופו של דבר להתפרקות ברית המועצות ולייצוב החלוקה הנוכחית למחוזות.
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות מחוזות גאורגיה |
הערות שוליים
| מחוזות גאורגיה | ||
|---|---|---|
| רפובליקות אוטונומיות | אבחזיה • אג'ריה | 
|
| מחוזות | גוריה • אימרתי • קאחתי • כארתלי תחתית • מצחתה מתיאנתי • רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית • סמגרלו וסוואנתי עילית • סאמצחה-ג'אוואחתי • כארתלי הפנימית | |
| עיר בעלת מעמד מיוחד | טביליסי רבתי | |
| מחוזות היסטוריים של גאורגיה | ||
|---|---|---|
|
| חלוקה מנהלית של מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
|
