קרוסין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרוסין או קרוסן, הקרוי בלשון העם ובתחנות הדלק בישראל "נפט", הוא נוזל דליק חסר צבע שמתקבל מזיקוק נפט בטמפרטורות של 150 °C ו-275 °C. הקרוסין מורכב בעיקר מפחמימנים בעלי 12 עד 15 אטומי פחמן, אשר נפרדים מהנפט בערך בטמפרטורות אלו. בעבר היה שימוש רב בארץ בקרוסין כדלק להסקה ולעששיות נפט אולם כיום הוא משמש בעיקר כדלק למנועי סילון ולמנועים רקטיים. השם "קרוסין" מגיע מהמלה היוונית "קרוס" (κερωσ, שפירושה "שעווה").

בדרך כלל זיקוק קרוסין ישירות מנפט גולמי מצריך טיפול ביחידת Merox או ב-hydrotreater כדי להוריד את רמת הגופרית שבו ואת פוטנציאל האיכול שלו. ניתן לזקק קרוסין גם על ידי שימוש ב-hydrocracker, שבו "משדרגים" את המרכיבים של הנפט הגולמי שאחרת היו טובים רק לדלק.

שימוש בקרוסין לבישול נעשה רק בתנורים ניידים ובמדינות מתפתחות, שם הוא בדרך כלל גם מזוקק ברמה נמוכה יותר. יש המשתמשים בו גם כדי לפלות כינים מהשיער, אך זהו טיפול מכאיב שעלול לגרום נזק לעור.

דלק מטוסי סילון, המכונה גם "דלק סילוני" (דס"ל), הוא קרוסין שעומד בתקנים מחמירים יותר, בעיקר ב"נקודת העשן" וטמפרטורת הקפיאה.

בתעשייה, הקרוסין משמש חומר גלם להפקת אתילן, פרופילן ופחמימנים ארומטיים. כמו כן הוא משמש כדלק בתעשיית הקרמיקה והזכוכית וכממס - בסינתזה של PVC, למשל.

פרטי גילוי הקרוסין לוטים בערפל ואין ודאות לגבי זהות מגלהו. על תואר זה מתחרים אנשים משלוש מדינות שונות - הרוסים טוענים כי מזקקי הקרוסין הראשונים היו האחים דובינין, אשר החלו בזיקוקו עוד בשנת 1823; הפולנים טוענים, כי מגלה הקרוסין הוא איגנצי לוקאשביץ', ואילו האמריקאים טוענים שמגלה הקרוסין הוא הרופא הקנדי אברהם גסנר, שגילה אותו בשנות ה-40 של המאה ה-19.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרוסין בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.