מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל

מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל (ברוסית: Государственный космический научно-производственный центр имени М. В. Хруничева) הוא חברה רוסית לייצור משגרי חלל והיצרנית העיקרית של משגרי הפרוטון

היסטוריה

החברה מאגדת תחת קורת גג אחת את כל החברות העוסקות בפיתוח וייצור משגרים ברוסיה ומחזיקה סניף מחקר בקוסמודרום בייקונור. חרוניצ'ב חברה בהתאחדות הבינלאומית למשתתפים בפעילות חללית (IAoSAP).

החברה התפתחה מתוך מפעל 2 של חברת רוסו־באלט משנת 1916, בשנת 1921 הוקם המפעל הממלכתי לייצור כלי רכב משוריינים ושנה לאחר מכן יוצרו 5 רכבי פרומברון של מפעלי רוסו־באלט.

בשנת 1925 החלה החברה בייצור מטוסים וייצרה מספר מטוסי ביון סובייטיים. בשנת 1941 הועברו המפעלים ממוסקבה לקאזאן ואולם בהמשך השנה חזרו למוסקבה.

בשנת 1960 הוקם משרד התכנון מס' 23 לייצור משגרי חלל ופעל בשיתוף פעולה עם משרד התכנון מס' 52. בשנת 1961 המפעל החל להיקרא מפעל בניית המכונות על שם מיכאיל חרוניצ'ב, השר לענייני תעשייה אווירית.

בשנות ה־70 הוקם בשיתוף פעולה עם משרד התכנון 52, משרד התכנון סאליוט ובשנים 1981–1988 היה חלק מתאגיד הטילים והחלל אנרגיה עד שהפך לחברה עצמאית.

ביוני 1993 הוקם המרכז הממלכתי למחקר חלל על שם חרוניצ'ב. מאז 1995, החברה שיתפה פעולה עם חברת לוקהיד מרטין במיזמי שירותי שיגור בינלאומיים כחלק מהמיזם המשותף לוקהיד־חרוניצ'ב־אנרגיה. החברה שיתפה פעולה עם חברות זרות כדי להבטיח תזרים מזומנים איתן לקופותיה. ב־15 באפריל 1993 חרוניצ'ב יצרה את מיזם לוקהיד־חרוניצ'ב־אנרגיה, שהיה מיזם משותף עם חברת לוקהיד מרטין האמריקנית. בשנת 1995, בעקבות המיזוג של לוקהיד מרטין ומרייטה, המיזם הפך לשירותי שיגור בינלאומיים (ILS). המיזם משותף היה אחראי על שיגורי טילי הפרוטון וטילי האטלס האמריקניים. ארצות הברית אפשרה את שיגורו והפצתו של טיל הפרוטון בשוק הבינלאומי, אף שהציגה מכסה מוגבלת על מנת להגן על שוק השיגורים "מהצפת השוק במוצרי חלל רוסיים". למרות זאת, הפרוטון, שנבנה על ידי חרוניצ'ב, היה מוצלח מאוד ועד סוף שנת 2000 הרוויח חוזים בשווי של מעל 1.5 מיליארד דולר.

מאז 2006 החברה משתפת פעולה עם קוריאה הדרומית בבניית מרכז החלל נרו, נרו 1 ומשגר הטילים הדרום קוריאני KSLV.