נפתלי הרשטיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפתלי הרשטיק
לידה 1947
שלגוטריאן הונגריההונגריה
פטירה 1 בספטמבר 2024 (בגיל 77 בערך)
כ"ח באב ה'תשפ"ד
מוקד פעילות מכון תל אביב לחזנות, בית הכנסת הגדול (ירושלים)
מקום לימודים ישיבת היישוב החדש, ישיבת כפר חסידים, אוניברסיטת חיפה, הקולג' המלכותי למוזיקה
כלי נגינה פסנטר
בית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן נפתלי הרשטיק כחזן ראשי במשך 30 שנה.
בית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן נפתלי הרשטיק כחזן ראשי במשך 30 שנה.
מכון ברודט לאמנות יהודית - המקום בו פועל מכון תל אביב לחזנות, בניהולו של הרשטיק
מכון ברודט לאמנות יהודית - המקום בו פועל מכון תל אביב לחזנות (TACI), בניהולו של הרשטיק

נפתלי הרץ הרשטיק (19471 בספטמבר 2024) היה חזן, מלחין ומנצח, החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בירושלים והמנהל האמנותי של מכון תל אביב לחזנות.

ביוגרפיה

נולד בשלגוטריאן שבהונגריה, ובגיל חמש עלה עם משפחתו לישראל. בן למשפחת חזנים שהצמיחה בין השאר את אחיו חיים אליעזר הרשטיק ונתן, ואת בניו ואחייניו שרגא, נתנאל וישראל (שרוליק) הרשטיק. אביו משה מנחם הרשטיק שימש כחזן בבית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט, ולאחר עלייתו לארץ ישראל בבית הכנסת הגדול בהרצליה וכן בבית הכנסת הגדול בתל אביב.

הרשטיק היה בעל השכלה תורנית, מוזיקלית וכללית. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, בישיבת תפארת נתניה, בישיבת כפר חסידים, באוניברסיטת חיפה ובקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון. למד חזנות אצל אביו ואצל החזנים משה קוסביצקי, לייב גלנץ ושלמה רביץ.

מילדות הוכר כילד פלא, ומגיל שש היה מופיע בקונצרטים רבים. מגיל 13 החל לשמש בחזנות במקומות רבים ברחבי העולם, ובגיל 16 כבר הוכר כחזן ידוע, ובנוסף שימש כמנצח על מקהלת אביו. מגיל 21 החל להופיע בבתי האופרה ולשיר אריות אופראיות בשפות שונות כגון: איטלקית, צרפתית, ספרדית ועוד.

היה החזן הראשי בבית הכנסת הגדול של עכו (עוד בתקופת לימודו בישיבת כפר חסידים), בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל בחיפה, בבית הכנסת של רובע פינצ'לי בלונדון, בבית הכנסת בהיכל שלמה, ובבית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן כחזן ראשי מיום הקמתו (1982) במשך שלושים שנה עד פרישתו (2008).

לאחר פרישתו מבית הכנסת הגדול, עמד נפתלי הרשטיק בראש "מכון תל אביב לחזנות" (TACI), מכון להכשרת חזנים, שתלמידיו מכהנים בקהילות נכבדות בארץ ובתפוצות. בנוסף לכך, נפתלי הרשטיק שימש בחזנות בימים נוראים בבית הכנסת הכוראלי במוסקבה מאז פרישתו מבית הכנסת הגדול בירושלים.

הופיע בקונצרטים רבים במקומות נחשבים ברחבי העולם, כגון בית האופרה של סידני, ובמקומות רבים נוספים. עבד עם מקהלת רינת והוציא אתה שלושה אלבומים ("מסורת קניגסברג", "מסורת דנציג" ו"הימים הנוראים").

נפטר בחודש אב ה'תשפ"ד (1 בספטמבר 2024).[1]

תיאור

קול הטנור הדרמטי המלא והאיכותי של נפתלי הרשטיק יחד עם תרבות השירה הקלאסית ויכולת הביצוע שלו הפכו אותו לאמן ייחודי. הקלטותיו המגוונות הן בסגנון המזרח-אירופאי והן המערב-אירופאי מבוצעות בדייקנות מוזיקלית ואינטרפרטציה בעלת עומק והשראה.

במשך תקופת כהונתו בבית הכנסת הגדול בירושלים הלחין ועיבד עשרות מנגינות ורצ'יטטיבים לתפילות שנערכו שם (בשיתוף פעולה עם ריימונד גולדשטיין) למקהלת בית הכנסתניצוחו של אלי יפה) והתווה סגנון תפילה ייחודי המשלב את החזנות המסורתית על כל גווניה עם כיווני מוזיקה עדכניים, תוך הקפדה על פרשנות מדויקת ונאמנות למילה הכתובה ולנוסח התפילה. עד היום מקהלת בית הכנסת משתמשת במרבית ההלחנות והעיבודים של הרשטיק וגולדשטיין.

תחום מוזיקלי נוסף של הרשטיק הוא הניצוח. אחד ההישגים שלו הוא מקהלת המכון בהדרכתו ובניצוחו. המקהלה התפרסמה בזכות הצליל המיוחד שהוא מפיק ממנה והפרשנות המוזיקלית הניתנת למגוון היצירות הרחב המבוצע על ידה. איכות המקהלה על שלל סולניה הפך אותה למבוקשת והיא יוצאת תכופות לקונצרטים ברחבי תבל.

משפחתו

הרשטיק היה נשוי לאלקה לבית קליין ואב לשני בנים ושלוש בנות. התגורר בשכונת רחביה בירושלים. שרגא הרשטיק, בנו הבכור של נפתלי, מלמד במכון תל אביב לחזנות בניהול אביו, ובנו הצעיר, המתגורר בניו-ג'רזי, הוא החזן נתנאל הרשטיק, חזן בית הכנסת של המפטון (לונג איילנד, ניו יורק). הרשטיק הוא קרוב משפחה של הרב שלמה דיכובסקי.

נכדו, שלמה זיכל, השתתף בעונה השנייה של תוכנית הריאליטי "בית ספר למוסיקה". הופיע עם סבו בעולם בתי הכנסת שבו שימש כחזן בימים הנוראים. שלמה אף השתתף בתוכנית שירה "הכוכבים של צה"ל" בהובלת עידן רייכל בעת שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת כפיר.

אחיו הוא החזן חיים אליעזר הרשטיק מבני ברק.

מתלמידיו

בין תלמידיו של נפתלי הרשטיק נמנים החזנים:

ועוד חזנים רבים וידועי שם המשמשים בחזנות במקומות רבים ברחבי העולם.

דיסקוגרפיה

מבין התקליטים והדיסקים של נפתלי הרשטיק:

שמע ישראל (1975), סליחות (1984), תפילות מירושלים (1985), מסורת דנציג (1987), מסורת קניגסברג (1987), סליחות (1990), נפתלי הרשטיק - המיטב (1994), מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים (1997), קול תפילה (1997), ירושלים של תפילה (1997), המיטב בהופעה (2000), משפחה אחת (2003), שירי יוסל'ה (2003), דער חזן (2015), ועוד תקליטים רבים, בהם הוטבע קולו של נפתלי הרשטיק.

ספר בעריכתו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפתלי הרשטיק בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39504866נפתלי הרשטיק