בית הכנסת הגדול (חיפה)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת הגדול
עיטור בצורת מגן דויד על קיר בית הכנסת הגדול של חיפה

בית הכנסת הגדול של חיפה הוקם במזרח שכונת הדר הכרמל בשנת 1937 ונפתח לתפילה בערב ראש השנה שנת תרצ"ט (ספטמבר 1938). בית הכנסת היה פעיל ביותר עד שנות ה-80 של המאה ה-20, עת התדלדלה האוכלוסייה הדתית בשכונה. תקופה מסוימת היה בית הכנסת סגור עד שהופעל מחדש על ידי מניינים חרדיים.

הקמה

כבר בתחילת שנות ה-30 עלה צורך בבניית מבנה גדול יותר עבור בית הכנסת המרכזי של הדר הכרמל[1]. בשנת 1935 התקיימה תחרות בין אדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול. בתחרות השתתפו 67 תוכניות, וזכה אדריכל מקס לב ועוזרו אדריכל מאיר בן אורי[2]. בפברואר 1937 הוצא מכרז לבחירת קבלן בנייה[3]. בשלב ראשון הוקם על אולם בית הכנסת תקרה זמנית בגובה של תשעה מטרים. בהמשך הורחב מבנה בית הכנסת. בית הכנסת נפתח לתפילה באולם הגדול בערב ראש השנה שנת תרצ"ט בספטמבר 1938[4][5][6]. ביולי 1939 סויד וטויח האולם הגדול[7]. עם זאת, לא נמצא תקציב לסיום בניית המבנה והוא עמד חצי גמור עד שהעירייה דרשה לסוגרו אם לא יפתח לו פתח נוסף וחלונות נוספים וייבנו לצידו מבנה של שירותים[8][9]. במצבו זה לא משך בית הכנסת מתפללים והוא סבל מעזובה[10]. פרוץ מלחמת העולם השנייה סתם את הגולל על תקוות לסיום הבנייה ובימים נוראים של תחילת שנת תש"א לא התקיימו בבית הכנסת תפילות בהוראת הג"א בהיעדר מקלט[11]. אפ על פי שלא הושלם, היה בית הכנסת למרכז לכינוסים ציבוריים גדולים בימי שמחה ואבל, בהיותו מהאולמות הגדולים ביותר בחיפה[12]. עם זאת, ועד בית הכנסת התקשה לממן את פעילותו השוטפת ולא הצליח לממן את החובות שנוצרו במהלך הבנייה. בשנת 1943 אף נעשה ניסיון למכור את ריהוט בית הכנסת כדי לכסות את החובות[13]. באביב 1944 חלה התעוררות להשלמת מבנה בית הכנסת. נדבן הבטיח לתרום לצורך הבנייה 10,000 לא"י אם הקהילה תתרום גם כסכום הזה[14]. הקהילה הטילה לצורך כך מס על צרכני המים[15]. בנוסף, הושג רישיון לקבלת חומרי בנייה[16]. הבנייה החלה במרץ 1945[17][18] אולם כללה רק את השלמת הכניסה הראשית לבית הכנסת וחדר המדרגות מכיוון מערב[19]. בית הכנסת נותר במצבו החצי גמור, עם רצפת בטון לא מרוצף וגג עץ זמני, במשך שנים רבות[20]. הקומה התחתונה, הפונה לרחוב הרצל לא הושלם והיה לאתר פסולת[21].

לאחר הקמת המדינה, באמצע 1949, החליט ועד הקמת בית הכנסת להשכיר את הקומה התחתונה לצורך גיוס כסף להשלמת בית הכנסת, אם לא תמצא דרך אחרת[22]. לבסוף, בנובמבר 1949 לקחת על עצמה עיריית חיפה להשלים את הבניין[23]. לצורך כך העניקה הכנסת לעיריית חיפה מלווה של 85 אלף לירות[24]. בשנת 1953 הוחל בבניית בית הכנסת בשלושה שלבים. שלב ראשון נועד להשלים את הקומה התחתונה כאולם שמחות, שלב שני נועד להשלים את המבנה החיצוני ושלב שלישי לגימור הפנימי[25]. השלב הראשון היה לקראת סיום באוגוסט 1953[26]. במאי 1955 הושלם השלב השני[27], וביוני 1955 החליטה העירייה על הקצבה להשלמת השלב השלישי[28]. ביוני 1956 הוחל בשלב השלישי להשלמת בית הכנסת[29] והעבודות נמשכו מספר שנים[30]. בסוף שנת 1956 נערכה תחרות בין אמנים לקישוט חזית בית הכנסת בתבליט אבן בגודל 4 מטר גובה ו-10 מטר רוחב. בתחרות זכה האמן ישראל רובינשטיין. נושא התבליט היה " אתחלתא דגאולה", ובו מופיעים אליהו הנביא איש הכרמל, במרכבה ובה סמלי השבטים[31].

מבנה בית הכנסת

מבנה בית הכנסת הגדול של חיפה

מבנה בית הכנסת כולל שלוש קומות. שטח האולם המרכזי של בית הכנסת הוא כ-1,000 מטרים רבועים והוא מכיל כ-1,100 מקומות ישיבה. גובה האולם הגיע ל-16 מטר, כשבחלקו הייתה תקרה בגובה של 4.5 מטר שהיווה רצפה של עזרת נשים. מבחוץ, גובה הבניין מרחוב הרצל היה כ-23 מטר ועל הבניין הוצבה כיפה[4].

פעילות

בשנים הראשונות נרשמו רק מעט מתפללים קבועים ובשנת תש"ב עמד מספרם על 286. תוך ארבע שנים עלה מספר המתפללים לכ-1,200[32]. בשנת 1944 החל יצחק מן לכהן כחזן בית הכנסת[33]. בשנים 1946–1947 היה אברהם ברון חזן בית הכנסת.

סביב בית הכנסת הגדול בין הרחובות הרצוג והרצל הוקמו מספר מוסדות עזרה וישיבות, וקטעי רחובות באזור זה נסגרים בשבת לתנועת כלי רכב.

מצב תחזוקתו של בית הכנסת לא היה מן המשופרים ובשנת 1984 ביקש יונה יהב, אז חבר מועצת עיריית חיפה, מראש העיר, אריה גוראל, לשפץ את המבנה[34].

עם השינוי בדמוגרפיה של שכונת הדר הכרמל נזנח בית הכנסת ונותר ריק. הקרן לחיפה בקשה לחדש את בית הכנסת במסגרת תוכנית להפוך את חלקו למרכז מורשת[35]. בשנת 2006 ביקש הרב שאר ישוב הכהן מחסידות חב"ד להפעיל את בית הכנסת. לאחר זמן קצר ביקשה העירייה שאנשי חב"ד יפנו את המבנה באופן זמני לצורך שיפוצים כדי להכניס לתוכו את משרדי המועצה הדתית. בתום השיפוצים נכנסו אנשי חסידות בעלז למבנה, מתוקף הרשאה של עמותת בית הכנסת. לאחר מכן נכנסו גם חסידי גור למבנה ולאחר מאבקים הושג הסדר על פיו חסידות בעלז קיבלה את האולם הגדול בעוד חסידי גור התפללו באחד החדרים בקומה התחתונה. באוקטובר 2012 פסק בית המשפט, לבקשת חב"ד, שסמכות ההחלטה על השימוש במבנה הוא בידי עיריית חיפה[36]. במהלך שנת 2013 נכנס מניין ליטאי להתפלל באולם הספרייה התורנית בקומה הראשונה, שנותר ריק. בעקבות זאת, הם פונו בידי המשטרה[37].

ספרייה תורנית

בשנת 1949 הוקם בבית הכנסת ספרייה תורנית[38]. בשנת 1956 עברה הספרייה לקומה התחתונה[39].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בחיפה, בית הכנסת המרכזי, דואר היום, 1 בינואר 1934
  2. הארץ, 13 בנובמבר 1935
  3. לבניין בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל, דבר, 21 בפברואר 1937
  4. 4.0 4.1 בניין בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל, דבר, 13 באוקטובר 1938
  5. חיפה, בניין ביהכנ"ס מתקרב לגמר, הצופה, 13 בספטמבר 1938
  6. הבניין החדש של ביהכנ"ס לקראת הגמרו, הצופה, 21 בספטמבר 1938
  7. קבלת פני הראשון לציון בחיפה, הצופה, 25 ביולי 1939
  8. להסיר את החרפה מעל הציבור העברי בחיפה, הצופה, 12 בפברואר 1940
  9. חיפה, מתי ייגמר בניין בית הכנסת?, הצופה, 4 באפריל 1940
  10. חיפה, כ' הרבנים בבית הכנסת המרכזי, הצופה, 18 בנובמבר 1940
  11. ענייני בית הכנסת המרכזי בסימן עלייה, הצופה, 11 בפברואר 1941
  12. יחדל הזלזול בבית הכנסת המרכזי בחיפה, הצופה, 26 במרץ 1943
  13. תיק מספר 190/41, הצופה, 10 במרץ 1943
    מכתבים למערכת, הצופה, 5 באפריל 1943
  14. דרישה להשלמת בניין בית הכנסת המרכזי, הצופה, 6 ביולי 1944
  15. בניין בית הכנסת, הצופה, 29 באוקטובר 1944
  16. חיפה, חמרי בניין לבית הכנסת, המשקיף, 18 במאי 1944
    חיפה, רשיון לבניין בית הכנסת, המשקיף, 13 ביולי 1944
  17. החלה בנית בית הכנסת המרכזי בחיפה, המשקיף, 7 במרץ 1945
  18. להשלמת ביהכנ"ס המרכזי בחיפה, הצופה, 6 במאי 1945
  19. מה יהיה על בניין בית הכנסת, חרות, 19 ביוני 1949
  20. בית הכנסת המרכזי, חרות, 9 במאי 1951
  21. מכרז קבלני להשלמת ביהכ"נ המרכזי בחיפה, הצופה, 20 באוגוסט 1952
  22. לקידום בניית בית הכנסת המרכזי בחיפה, הצופה, 5 ביולי 1949
  23. עיריית חיפה תשלים את בניין בית הכנסת המרכזי, הצופה, 10 בנובמבר 1949
  24. חיפה, דבר, 12 ביולי 1950
  25. ביהכ"נ בחיפה בבניינו, הצופה, 10 במרץ 1953
  26. צפוייה הפסקה לבניית ביהכ"נ המרכזי בחיפה, הצופה, 13 באוגוסט 1953
  27. תמורות בנוף הבנוי, הצופה, 8 במאי 1955
  28. עיריית חיפה אישרה מלווה, הצופה, 28 ביוני 1955
  29. החל שלב בנייה להשלמת בית הכנסת המרכזי, הצופה, 12 ביוני 1956
  30. 9 מגרשי משחקים יתוספו בחיפה, דבר, 26 במרץ 1959
  31. מ. בן אורי, תבליט "אתחלתא דגאולה" בחזית ביהכ"נ המרכזי בחיפה, הצופה, 18 בדצמבר 1956
  32. חיפה, ‏בית הכנסת המרכזי במזל עליה, בית הכנסת, שבט תש"ז, באתר HebrewBooks
  33. חיפה - בביהכנ"ס המרכזי, דבר, 26 בספטמבר 1944.
  34. חיפה לפני 28 שנה: יהב מבקש לשפץ את בית הכנסת הגדול, אתר לדעת, אלול תשע"ב
  35. שמואל קופר, תחקיר: למי שייך בית הכנסת המרכזי של חיפה?, אתר צופר, 18 במרץ 2010
  36. יקי אדמקר, תבוסה לבעלזא - תפונה מבית הכנסת הגדול בחיפה, באתר בחדרי חרדים, ספטמבר 2012
  37. ישראל כהן, ‏חיפה: פקחים פשטו על בית הכנסת ופינו את המתפללים, באתר כיכר השבת, 30 בספטמבר 2013
  38. עם הספרייה תורנית מדעית, הצופה, 14 בינואר 1951
  39. הספרייה התורנית למשכן קבע, הצופה, 8 באפריל 1956
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0