ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה | |||||||||
לידה |
6 ביולי 1796 צרסקוייה סלו, האימפריה הרוסית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 במרץ 1855 (בגיל 58) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית | ||||||||
שם מלא | ניקולאי פאבלוביץ' רומנוב | ||||||||
מדינה | רוסיה | ||||||||
מקום קבורה | מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג | ||||||||
בת זוג | אלכסנדרה פיודורובנה | ||||||||
שושלת בית רומנוב | |||||||||
| |||||||||
|
ניקולאי הראשון (ברוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 6 ביולי 1796 – 2 במרץ 1855), היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.
ביוגרפיה
בצעירותו
ניקולאי נולד בגטצ'ינה ב-6 ביולי 1796, לפאבל הראשון, קיסר רוסיה וסופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, בתם של פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג ופרדריקה דורותיאה מברנדנבורג-שוודט. בשנת 1801 מת אביו פאבל הראשון, קיסר רוסיה, ואחיו אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו. בשנים 1814–1815 טייל ניקולאי במסגרת הטיול הגדול בכמה מדינות באירופה, וב-13 ביולי 1817 התחתן ניקולאי עם שרלוטה, נסיכת פרוסיה, בתם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ.
עלייתו לשלטון
כשמת אלכסנדר הראשון מטיפוס הבהרות, לא היה ברור מי מבין אחיו יירש את כיסאו, ניקולאי או קונסטנטין פבלוביץ'. אי הוודאות הסתיימה כאשר קונסטנטין, שהיה בוורשה באותו זמן, הודיע כי הוא מסרב לקחת את השלטון. ניקולאי הפיץ מנשר שבו הכריז על עצמו כצאר. עלייתו לשלטון עוררה תסיסה בציבור, והועלתה טענה שהודעת הוויתור של קונסטנטין מזויפת. תסיסה זו הובילה למרד הדקבריסטים שבו כמעט איבד ניקולאי את חייו, אך בסופו של דבר הוא הצליח לדכאו.
שלטונו
ניקולאי הראשון, שכונה צאר הברזל, נודע כשליט עריץ ואכזר. הוא החזיק בדעה שהמשטר האבסולוטי הוא המשטר הטוב ביותר. בייחוד ידועה אכזריותו כלפי היהודים, שבהם ראה זרים. ב-30 שנות שלטונו פורסמו כ-600 גזרות (שנקראו בשם "תיקון היהודים") שמטרתן הייתה למנוע את הפעילות של היהודים בכלכלה, לבולל אותם באוכלוסייה המקומית, לערער את הקהילה היהודית ולהקטין את מספרם על ידי המרת דתם.
הגזרה הקשה ביותר הייתה חוק גיוס החובה לצבא הרוסי בשנת 1827, הידועה בשם "גזרת הקנטוניסטים". החוק בוצע באלימות בדרך של חטיפת ילדים ובוגרים והמרתם לנצרות בכוח.
רבים התנגדו למינויו כצאר, אך הוא דיכא את ההתנגדות באכזריות. ססמתו הייתה: "צאר אחד, עם אחד ודת אחת", ובה באים לידי ביטוי הכוחניות, ריכוזיות היתר והקנאות הדתית שאפיינו את ימי שלטונו.
זמן קצר לאחר עלותו לשלטון פלשו כוחות האימפריה הפרסית לשטחי האימפריה הרוסית בקווקז, אולם לבסוף הובסו, וב-2 בפברואר 1828 נחתם הסכם טורקמנצ'אי, ועל פיו הועברו לרוסיה שטחים במזרח ארמניה.
המלחמה העות'מאנית-רוסית
- ערך מורחב – המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829)
בשנת 1828 פרצה מלחמה עם הטורקים, שהוצתה על ידי קרב נאווארינו ומאבק היוונים לעצמאות, ובמהלכה כוחות רוסיים התקדמו לעבר בולגריה, לאזור הקווקז, ולצפון-מזרח אסיה הקטנה, בטרם הטורקים תבעו הסכם שלום. בעקבותיו נחתם הסכם אדריאנופול ב-14 בספטמבר 1829, שנתן לרוסים את מרבית החוף המזרחי של הים השחור ואת פתח נהר הדנובה. האימפריה העות'מאנית גם הכירה בריבונות הרוסית על גאורגיה ועל שטחים בארמניה של היום. לסרביה ניתנה אוטונומיה ורוסיה הורשתה לכבוש את נסיכות מולדובה וולאכיה (בנוטלם על עצמם אחריות על שגשוגן של הנסיכויות והבטחה לחופש סחר מוחלט להן) עד אשר הטורקים ישלמו להם פיצויים נרחבים.
בשנת 1833 נחתם חוזה הונקאר איסקלסי עם האימפריה העות'מאנית, ובו הובטחה ערבות הדדית בין הצדדים למקרה שיותקפו בידי כוח זר. סעיף סודי בחוזה פטר את הטורקים משליחת כוחות צבא לעזרת הרוסים. במקום זאת, הם התחייבו לסגור את מיצרי הים השחור בפני אוניות זרות, במקרה של מלחמה.
גזירת הלבוש
- ערך מורחב – גזירת הלבוש (רוסיה)
בשנת 1844 (תר"ד) עם יסוד בתי הספר לקטנים ניסתה הממשלה ביזמת המשכילים לשנות גם את מהותם של המבוגרים – לקצץ בבגדיהם הארוכים ולקצוץ את הפאות והזקן. החלטה זו נקראה בשם גזירת הלבוש, הביצוע נעשה בידי השוטרים בצורה גסה ביותר, אולם גזירה זו בוטלה לאחר שנים בודדות. כשהגיעה גזירת הלבוש לפולין עוררה גם שם סערת רוחות כמו ברוסיה – קצצו גם כאן ליהודים את בגדיהם ברחוב, וגזזו את זקניהם ופיאותיהם. המשטרה אף אסרה את ראש המתנגדים בוורשה, האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור – החידושי הרי"ם, אולם לאחר הפגנה אדירה של כל שכבות האוכלוסייה היהודית בוורשה, שוחרר הרבי מיד והמושל הרוסי שחשש מהתפתחות בלתי נעימה הצטדק שהמאסר נעשה בלי ידיעתו. כעבור זמן הגיעו לידי פשרה ולפיה נתנו ליהודים לבחור או להתלבש בלבוש קצר ולגלח את הזקן כמנהג המשכילים במערב, או להתלבש בלבוש ארוך עם כובע רוסי, מצחייה ומכנסיים בתוך הגרביים ולגדל זקן כמנהג רוסיה המזרחית [ביגוד חסידי גור עד היום]. החסידים בחרו באפשרות השנייה עם שינויים קלים.
מלחמת קרים והשלכותיה
- ערך מורחב – מלחמת קרים
בשנת 1853 פרצה מלחמת קרים, בעקבות כוונת בריטניה וצרפת לחסום את התפשטות האימפריה הרוסית על חשבון האימפריה העות'מאנית, וכן בעקבות סכסוכים על השליטה בארץ הקודש. המלחמה נמשכה זמן רב, ונוהלה בשלומיאליות גמורה של שני הצדדים. עם תחילת המלחמה הטילו כוחות בריטניה וצרפת מצור על העיר סבסטופול, אולם מגיני העיר לחמו בגבורה, והעיר נפלה רק ב-9 בספטמבר 1855. המלחמה השפיעה מאוד על ניקולאי, וכתוצאה מכך מצבו התדרדר, וב-2 במרץ 1855 מת ניקולאי, ובנו אלכסנדר השני, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו.
משפחתו
ב-13 ביולי 1817 התחתן ניקולאי עם שרלוטה, נסיכת פרוסיה, בתם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ, ממנה נולדו לו 10 ילדים, מתוכם שניים מתו בלידה. שמונת ילדיהם הנותרים היו:
- אלכסנדר (1818–1881) - ירש את אביו בתפקיד הקיסר תחת השם אלכסנדר השני. נישא למריה, נסיכת הסן, ולאחר מותה נישא בנישואים מורגנטיים לפילגשו, הנסיכה יקטרינה דולגורוקובה.
- מריה (1819–1876) - נישאה למקסימיליאן, דוכס לוכטנברג, נכדו של מקסימיליאן הראשון, מלך בוואריה וכן נכדה של ז'וזפין דה בוארנה, רעייתו של נפוליאון בונפרטה.
- אולגה (1822–1892) - נישאה לקרל הראשון, מלך וירטמברג.
- אלכסנדרה (1825–1844) - נישאה לפרידריך וילהלם, נסיך הסן-קאסל ומתה במהלך לידתו של בנה הבכור.
- יליזבטה (1826–1829) - מתה בגיל צעיר.
- קונסטנטין (1827–1892) - אדמירל בצי הרוסי והמשנה לקיסר בפולין. נישא לאלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג. אחד מניניו היה פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של המלכה אליזבת השנייה.
- ניקולאי (1831–1891) - מפקד הכוחות הרוסיים באזור הדנובה במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה. נישא לאלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג, נינתו של הצאר הרוסי פאבל הראשון.
- מיכאיל (1832–1909) - כיהן בתפקיד המושל הכללי של קווקז במשך עשרים שנה. נישא לצציליה, נסיכת באדן, נכדתו של גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
- הדסה אסולין, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, כך הלשין הסבא רבא המומר של לנין על היהודים, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 22.01.2019
- מידע על ניקולאי הראשון בקטלוג הספרייה הלאומית
- ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה בית רומנוב נולד:6 ביולי 1796 מת:2 במרץ 1855 | ||
אלכסנדר הראשון | האימפריה הרוסית הדוכסות הגדולה של פינלנד 1825–1855 |
אלכסנדר השני |
ממלכת פולין 1825–1830 1831–1855 |
מרד נובמבר | |
מרד נובמבר | אלכסנדר השני |
33987547ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
- קיסרי רוסיה
- אבירי מסדר גיזת הזהב
- האימפריה הרוסית: פוליטיקאים
- שושלת רומנוב
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים
- מקבלי עיטור אנדריי ה"קדוש"
- מקבלי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
- מקבלי עיטור גיאורגי ה"קדוש"
- אבירי מסדר העיט השחור
- אישים במלחמת קרים
- אביב העמים: אישים
- מנהיגי רוסיה שמתו במהלך כהונתם
- ילידי 1796
- רוסים שנפטרו ב-1855