שליטי רוסיה
זוהי רשימה של כל השליטים בהיסטוריה של רוסיה. הרשימה כוללת את נסיכי נובגורוד, הנסיכים הגדולים של קייב, הנסיכים הגדולים של ולדימיר, הנסיכים הגדולים של מוסקבה, קיסרי רוסיה, שליטי ברית המועצות ונשיאי הפדרציה הרוסית. הרשימה מתחילה בנסיך החצי-אגדי של נובגורוד - רוריק, בערך באמצע המאה ה-9 (862) וסופה בימינו אלה.
הפטריארך של מוסקבה, שהוא ראש הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, שימש גם כמנהיג רוסיה מעת לעת, בדרך כלל בתקופות של תהפוכות פוליטיות, כמו בתקופת הכיבוש הפולני והאינטררגנום של 1610-1613.
נסיכי רוס, 862 - 1547
- ערך מורחב – היסטוריה של רוסיה: רוסיה בתקופה הטרום נוצרית
- ערך מורחב – רוס של קייב
- ערך מורחב – רוסיה בעת הכיבוש המונגולי
האדמה הידועה כיום כרוסיה הייתה מאוכלסת על ידי עמים מזרח סלאביים שונים לפני המאה התשיעית. המדינות הראשונות שהפעילו הגמוניה באזור היו אלה של אנשי רוס, נורדים ורנגים שעברו לאזור שהיום נקרא רוסיה בזמן כלשהו במאה התשיעית, והקימו מספר מדינות שבראשן רוס בסביבות 830. מעט ידוע על נסיכות רוס מעבר לקיומה, כולל היקף שטחה או כל רשימה מהימנה של חאגאנים (שליטים). באופן מסורתי, המדינה הרוסית קשורה לרוריק, מנהיג רוס של הולמגרד (מאוחר יותר נקראה בשם נובגורוד). יורשו של רוריק - אולג העביר את בירתו לקייב, והוא מייסד רוס של קייב. במהלך המאות הבאות, המשרות החשובות ביותר היו הנסיך הגדול של קייב והנסיך הגדול של נובגורוד אשר מחזיקן (לעיתים קרובות אותו אדם) יכול היה לטעון להגמוניה. בתחילת המאה ה-11 הייתה מדינת רוס מקוטעת לסדרה של נסיכויות קטנות אשר נלחמו זו בזו ללא הרף. בשנת 1097, המועצה של ליובך ייסדה רשמית את האופי הפדרלי של רוסיה. במאה ה-12, הדוכסות הגדולה של ולדימיר הפכה לנסיכות הדומיננטית, והוסיפה את שמה לאלה של נובגורוד וקייב, והגיעה לשיאה עם שלטונו של אלכסנדר נבסקי. אחרי אלכסנדר נבסקי, פוצל שוב האזור למדינות קטנות, אם כי הדוכסות הגדולה של מוסקבה, שנוסדה על ידי בנו הצעיר של אלכסנדר נבסקי, דניאל, החלה לגבש את השליטה על כל השטח הרוסי. לאחר כיבושי המונגולים של המאה ה-13, כל הנסיכויות הרוסיות היו מעין וסאליות של האימפריה המונגולית. הרוסים החלו לדרוש ולהשיג את עצמאותם מן המונגולים, בתהליך שהגיע לשיאו כשאיוון הגדול של מוסקבה מכריז למעשה על עצמאותה של נסיכותו. הנסיך הגדול האחרון של מוסקבה - איוון האיום ייסד את התפקיד צאר של כל הרוסים בשנת 1547.
נסיכי נובוגרוד
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
רוריק | Рюрик | 830 - 879 | 862 | 879 | מייסדה של רוס - נחשב לאבי האומה הרוסית. במקור ורנג. | שושלת רוריק | |
אולג | Олег | 855 - 912 | 879 | 912 | קרוב משפחתו של רוריק, עוצר בנו של רוריק, איגור. | שושלת רוריק |
הנסיכים הגדולים של קייב
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
אסקולד ודיר | Haskuldr and Dýri | המאה ה-9 | 842 או 862 | 882 | מפקדי צבאו של רוריק, אסקולד היה צאצא של שושלת קיי, ששלטה באזור לפני רוריק. | שושלת קיי
(אסקולד) |
|
אולג | Олег | 855 - 912 | 879 | 912 | יורשם של אסקולד ודיר, כעוצר בנו של רוריק. | שושלת רוריק | |
איגור | Игорь | 878 - 945 | 913 | סתיו
945 |
בנו של רוריק. הנסיך הרוסי הראשון שמוזכר גם בכתבים הביזנטיים והיוונים מהתקופה. | שושלת רוריק | |
אולגה | Ольга | 890 - 969 | 945 | 962 | אשתו של איגור, שלטה תחילה כעוצרת לבנה ומשנת 962 כנסיכה. השליטה הראשונה ברוסיה שקיבלה על עצמה את הנצרות. | שושלת רוריק | |
סוויאטוסלאב הראשון | Святослав | 942 - 972 | סתיו
945 |
מרץ
972 |
בנו של איגור ונכדו של רוריק. נהרג בקרב מול פצ'נגים על נהר הדנייפר. | שושלת רוריק | |
יארופולק הראשון | Ярополк I Святославич | 950 - 980 | מרץ
972 |
11 ביוני
980 |
בנו של סוויאטוסלאב הראשון. | שושלת רוריק | |
ולדימיר הראשון "הקדוש" | Володимѣръ Свѧтославичь | 958 - 1015 | 11 ביוני
980 |
15 ביולי
1015 |
הפך את הנצרות לדת הרשמית ברוסיה. | שושלת רוריק | |
סוויאטופולק הראשון | Свѧтоплъкъ | 980 - 1019 | 15 ביולי
1015 |
סתיו
1016 |
בנו של יארופולק הראשון, במהלך שלטונו נכבשה רוס של קייב בידי פולין. | שושלת רוריק | |
יארוסלאב הראשון | Ꙗрославъ Володимировичъ Мѫдрꙑи | 978 - 1054 | סתיו
1016 |
קיץ
1018 |
בנו של ולדימיר הראשון. | שושלת רוריק | |
סוויאטופולק הראשון | Свѧтоплъкъ | 980 - 1019 | 14 באוגוסט
1018 |
27 ביולי
1019 |
כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
יארוסלאב הראשון | Ꙗрославъ Володимировичъ Мѫдрꙑи | 978 - 1054 | 27 ביולי 1019 | 20 בפברואר 1054 | כהונה שנייה | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב הראשון | Ізяслав I Ярославич | 1024 - 1078 | 20 בפברואר 1054 | 15 בספטמבר 1068 | בנו של יארוסלאב הראשון. | שושלת רוריק | |
וסלאב | Всеслав Брячиславич | 1039 - 1101 | 15 בספטמבר 1068 | 29 באפריל 1069 | מרד באיזיאסלאב ונטל ממנו את השלטון. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב הראשון | Ізяслав I Ярославич | 1024 - 1078 | 2 במאי 1069 | 22 במרס 1073 | נטל לעצמו את השלטון מחדש בעזרת הפולנים, אחיו מרד בו ונטל ממנו את השלטון. | שושלת רוריק | |
סוויאטוסלאב השני | Святослав Ярославович | 1027 - 1076 | 22 במרס 1073 | 27 בדצמבר 1076 | נטל מאחיו את השלטון. | שושלת רוריק | |
וסבולוד הראשון | Всеволод I Ярославич | 1030 - 1093 | 1 בינואר 1077 | 15 ביולי 1077 | ירש מאחיו את השלטון לאחר שמת. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב הראשון | Ізяслав I Ярославич | 1024 - 1078 | 15 ביולי 1077 | 3 באוקטובר 1078 | נטל מחדש את השלטון, אך משפחתו קמה עליו והרגה אותו. | שושלת רוריק | |
וסבולוד הראשון | Всеволод I Ярославич | 1030 - 1093 | 3 באוקטובר 1078 | 13 באפריל 1093 | ירש מאחיו את השלטון לאחר שנרצח. | שושלת רוריק | |
סוויאטופולק השני | Святополк Ізяславич | 1050 - 1113 | 24 באפריל 1093 | 16 באפריל 1113 | בנו של איזיאסלאב הראשון. | שושלת רוריק | |
ולדימיר השני | Володимѣръ Мономахъ | 1053 - 1125 | 20 באפריל 1113 | 19 במאי 1125 | בנו של וסבולוד הראשון. | שושלת רוריק | |
מסטיסלאב הראשון | Мстислав Володимирович Великий | 1076 - 1132 | 20 במאי 1125 | 15 באפריל 1132 | בנו של ולדימיר השני. | שושלת רוריק | |
יארופולק השני | Ярополк II Владимирович | 1082 - 1139 | 17 באפריל 1132 | 18 בפברואר 1139 | אחיו של מטיסלאב השני. | שושלת רוריק | |
ויאצ'סלב הראשון | Вячеслав Владимирович | 1083 - 1154 | 22 בפברואר 1139 | 4 במרס 1139 | אחיו של מטיסלאב השני ויארופולק השני. | שושלת רוריק | |
ווסוולוד השני | Всеволод II Ольгович | 1084 - 1146 | 5 במרס 1139 | 30 ביולי 1146 | נכדו של סוויאטוסלאב השני. | שושלת רוריק | |
איגור השני | Игорь II Ольгович | 1096 - 1146 | 1 באוגוסט 1146 | 13 באוגוסט 1146 | נכדו של סוויאטוסלאב השני. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב השני | Ізяслав Мстиславич | 1097 - 1154 | 13 באוגוסט 1146 | 23 באוגוסט 1149 | בנו של מסטיסלאב הראשון. | שושלת רוריק | |
יורי הראשון | Юрий Владимирович | 1099 - 1157 | 28 באוגוסט 1149 | קיץ 1150 | בנו של ולדימיר השני. | שושלת רוריק | |
ויאצ'סלב הראשון | Вячеслав Владимирович | 1083 - 1154 | קיץ 1150 | קיץ 1150 | אחיו של מטיסלאב השני, יארופולק השני ויורי הראשון; כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב השני | Ізяслав Мстиславич | 1097 - 1154 | קיץ 1150 | קיץ 1150 | בנו של מסטיסלאב הראשון, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
יורי הראשון | Юрий Владимирович | 1099 - 1157 | אוגוסט 1150 | חורף 1151 | בנו של ולדימיר השני, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב השני | Ізяслав Мстиславич | 1097 - 1154 | חורף 1151 | 13 בנובמבר 1154 | בנו של מסטיסלאב הראשון, כהונה שלישית. | שושלת רוריק | |
ויאצ'סלב הראשון | Вячеслав Владимирович | 1083 - 1154 | אביב 1151 | 6 בפברואר 1154 | אחיו של מטיסלאב השני, יארופולק השני ויורי הראשון, כהונה שלישית. | שושלת רוריק | |
רוסטיסלאב הראשון | Ростислав Мстиславич | 1110 - 1167 | 1154 | ינואר 1155 | בנו של מסטיסלאב הראשון. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב השלישי | Изяслав III Давидович | המאה ה-12 | ינואר 1155 | 1155 | נכדו של סוויאטוסלאב השני. | שושלת רוריק | |
יורי הראשון | Юрий Владимирович | 1099 - 1157 | 20 במרץ 1155 | 15 במאי 1157 | בנו של ולדימיר השני, כהונה שלישית. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב השלישי | Изяслав III Давидович | המאה ה-12 | 19 במאי 1157 | דצמבר 1158 | נכדו של סוויאטוסלאב השני, כהונה שנייה | שושלת רוריק | |
מסטיסלאב השני | Мстислав Изяславич | 1125 - 1170 | 22 בדצמבר 1158 | אביב 1159 | בנו של איזיאסלאב השלישי. | שושלת רוריק | |
רוסטיסלאב הראשון | Ростислав Мстиславич | 1110 - 1167 | 12 באפריל 1159 | 8 בפברואר 1161 | בנו של מסטיסלאב הראשון, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
איזיאסלאב השלישי | Изяслав III Давидович | המאה ה-12 | 12 בפברואר 1161 | 6 במרץ 1161 | נכדו של סוויאטוסלאב השני, כהונה שלישית. | שושלת רוריק | |
רוסטיסלאב הראשון | Ростислав Мстиславич | 1110 - 1167 | מרץ 1161 | 14 במרץ 1167 | בנו של מסטיסלאב הראשון, כהונה שלישית. | שושלת רוריק | |
ולדימיר השלישי | Владимир III Мстиславич | 1132 - 1173 | אביב 1167 | אביב 1167 | בנו של מסטיסלאב הראשון. | שושלת רוריק | |
מסטיסלאב השני | Мстислав Изяславич | 1125 - 1170 | 19 במאי 1167 | 12 במרס 1169 | בנו של איזיאסלאב השלישי, כהונה שנייה. | שושלת רוריק |
הנסיכים הגדולים של ולדימיר
מדינת ולדימיר-סוזדל הפכה לדומיננטית בין הנסיכויות הקטנות שנוצרו מן הפירוק של רוס של קייב. כתר של הנסיך הגדול של ולדימיר הפך לאחד משלושת הכתרים (יחד עם קייב ונובגורוד) שהיו בידי השליטים החשובים ביותר בקרב האצולה הרוסית. בעוד ולדימיר נהנית מהגמוניה לזמן מה, גם היא התפוררה לסדרה של מדינות קטנות. החשובה שבהם הפכה לדוכסות הגדולה של מוסקבה, שהתפתחה בסופו של דבר לצארות של רוסיה.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
אנדרי בוגולובסקי | Андрей Боголюбский | 1110 - 1174 | 15 במאי 1157 | 29 ביוני 1174 | בנו של יורי הראשון, השליט הראשון של נסיכות ולדימיר. העביר את מרכז השלטון הרוסי לולדימיר מקייב. | שושלת רוריק | |
מיכאל הראשון | Михаил | המאה ה-12 | 1174 | ספטמבר 1174 | בנו של יורי הראשון. | שושלת רוריק | |
יארופולק השלישי | Ярополк Ростиславич | המאה ה-12 | 1174 | 15 ביוני 1175 | נכדו של ולדימיר השני. | שושלת רוריק | |
מיכאל הראשון | Михаил | המאה ה-12 | 15 ביוני 1175 | 20 ביוני 1176 | בנו של יורי הראשון, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
וסבולד השלישי | Все́волод III | 1154 - 1212 | יוני 1176 | 15 באפריל 1212 | בנו של יורי הראשון. | שושלת רוריק | |
יורי השני | Ю́рий II | 1189 - 1238 | 1212 | 27 באפריל 1216 | בנו של וסבולד השלישי. | שושלת רוריק | |
קונסטנטין מרוסטוב | Константи́н Все́володович | 1186 - 1218 | אביב 1216 | 2 בפברואר 1218 | נטל את השלטון מאחיו. | שושלת רוריק | |
יורי השני | Ю́рий II | 1189 - 1238 | פברואר 1218 | 4 במרס 1238 | בנו של וסבולד השלישי, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
יארוסלאב השני | Яросла́в II Все́володович | 1191 - 1246 | 1238 | 30 בספטמבר 1246 | בנו של וסבולד השלישי, בתקופתו נכבשה רוסיה על ידי האימפריה המונגולית. | שושלת רוריק | |
סוויאטוסלאב השלישי | Святослав III Всеволодович | 1196 - 1252 | 1246 | 1248 | בנו של וסבולד השלישי, הורד מהשלטון בידי אחיינו, מיכאל חורובריט. | שושלת רוריק | |
מיכאל חורובריט | Михайл Ярославич Хоробрит | 1229 - 1248 | 1248 | 15 בינואר 1248 | בנו של יארוסלאב השני. נהרג בקרב זמן קצר לאחר שתפס את השלטון מדודו סוויאטוסלאב. המנהיג הרוסי האחרון שנהרג בקרב. | שושלת רוריק | |
סוויאטוסלאב השלישי | Святослав III Всеволодович | 1196 - 1252 | 1248 | 1249 | בנו של וסבולד השלישי, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
אנדרי השני | Андрей Ярославич | 1221 - 1264 | דצמבר 1249 | 24 ביולי 1252 | בנו של יארוסלאב השני. | שושלת רוריק | |
אלכסנדר נבסקי | Алекса́ндр Яросла́вич Не́вский | 1220 - 1263 | 1252 | 14 בנובמבר 1263 | בנו של יארוסלאב השני. | שושלת רוריק | |
יארוסלאב השלישי | Ярослав Ярославич | 1230 - 1272 | 1264 | 1271 | בנו של יארוסלאב השני. | שושלת רוריק | |
וסילי הראשון | Василий Ярославич | 1241 - 1276 | 1272 | 1281 | בנו של יארוסלאב השני. | שושלת רוריק | |
דמיטרי | Дмитрий Александрович | 1250 - 1294 | 1277 | 1281 | בנו של אלכסנדר נבסקי. | שושלת רוריק | |
אנדרי השלישי | Андрей Александрович | 1255 - 1304 | 1281 | דצמבר 1283 | בנו של אלכסנדר נבסקי. | שושלת רוריק | |
דמיטרי | Дмитрий Александрович | 1250 - 1294 | דצמבר 1283 | 1293 | בנו של אלכסנדר נבסקי, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
אנדרי השלישי | Андрей Александрович | 1255 - 1304 | 1293 | 1304 | בנו של אלכסנדר נבסקי, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
מיכאיל | Михаил Ярославич | 1271 - 1318 | סתיו 1304 | 22 בנובמבר 1318 | בנו של יארוסלאב השלישי. | שושלת רוריק | |
יורי השלישי | Юрий Данилович | 1281 - 1325 | 1318 | 2 בנובמבר 1322 | נכדו של אלכסנדר נבסקי. | שושלת רוריק | |
דמיטרי | Дми́трий Миха́йлович Тверcко́й | 1299 - 1326 | 1322 | 15 בספטמבר 1326 | בנו של מיכאיל. | שושלת רוריק | |
אלכסנדר | Александр Михайлович Тверской | 1281 - 1339 | 1326 | 1327 | בנו של מיכאיל. | שושלת רוריק | |
אלכסנדר מסוזדל | Александр Суздале | המאה ה-14 | 1328 | 1331 | נכדו של אנדרי השלישי. | שושלת רוריק | |
איוואן הראשון | Ива́н I Дании́лович Калита́ | 1288 - 1340 | 1332 | 31 במרס 1340 | נכדו של אלכסנדר נבסקי. | שושלת רוריק |
הנסיכים הגדולים של מוסקבה
- ערך מורחב – נסיכות מוסקבה
אלכסנדר נייבסקי, הנסיך הגדול של ולדימיר, הטיל על בנו דניאל את האחריות על השטח שמסביב למוסקבה ולהקים את מדינת מוסקבה, שהייתה מדינה וסאלית של נסיכות ולדימיר-סוזדאל. בנו של דניאל, איוואן, הקים את הנסיכות כמדינה הבכירה בין המדינות הרוסיות. שליטים מאוחרים יותר של מוסקבה צברו כוח, שהגיע לשיאו עם איוואן השלישי שפרק את העול המונגולי מעל רוסיה וכבש את רוב המדינות הרוסיות האחרות. בנו וסילי השלישי השלים את המשימה ואיחד את כל רוסיה על ידי חיסול המדינות העצמאיות האחרונות בשנות ה-20. בנו של וסילי, איוון האיום איחד סופית את רוסיה, והפך לצאר של כל הרוסים בשנת 1547.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
דניאל ממוסקבה | Даниил Александрович | 1261 - 1303 | 1283 | 4 במרס 1303 | בנו של אלכסנדר נבסקי. | שושלת רוריק | |
יורי ממוסקבה | Юрий Данилович | 1281 - 1325 | 4 במרס 1303 | 21 בנובמבר 1325 | בנו של דניאל ממוסקבה. | שושלת רוריק | |
איוואן הראשון | Ива́н I Дании́лович Калита́ | 1288 - 1340 | 1332 | 31 במרס 1340 | יורשו של אלכסנדר מסוזדל כנסיך ולדימיר ויורשו של יורי כנסיך מוסקבה. | שושלת רוריק | |
סימאון ממוסקבה | Семён Иванович Гордый | 1316 - 1353 | 31 במרס 1340 | 27 באפריל 1353 | בנו של איוואן הראשון. | שושלת רוריק | |
איוואן השני | Иван II Иванович Красный | 1326 - 1359 | 27 באפריל 1353 | 13 בנובמבר 1359 | בנו של איוואן הראשון. | שושלת רוריק | |
דמיטרי דונסקוי | Дми́трий Ива́нович Донско́й | 1350 - 1389 | 13 בנובמבר 1359 | 19 במאי 1389 | בנו של איוואן השני. | שושלת רוריק | |
וסילי הראשון | Василий I Дмитриевич | 1371 - 1425 | 19 במאי 1389 | 27 בפברואר 1425 | בנו של דמיטרי. | שושלת רוריק | |
וסילי השני | Василий II Васильевич Тёмный | 1415 - 1462 | 27 בפברואר 1425 | 30 במרס 1434 | בנו של וסילי הראשון. | שושלת רוריק | |
יורי דמיטרייביץ' | Ю́рий Дми́триевич | 1347 - 1434 | 31 במרס 1434 | 5 ביוני 1434 | בן דודו של וסילי השני, מרד בו ונטל ממנו את השלטון. | שושלת רוריק | |
וסילי | Василий Юрьевич Косой | 1421 - 1435 | 5 ביוני 1434 | 1435 | בנו של יורי. | שושלת רוריק | |
וסילי השני | Василий II Васильевич Тёмный | 1415 - 1462 | 1434 | 1446 | בנו של וסילי הראשון, כהונה שנייה. | שושלת רוריק | |
דמיטרי שמיאקה | Дмитрий Юрьевич Шемяка | המאה ה-15 | 1446 | 26 במרס 1447 | בנו של יורי. | שושלת רוריק | |
וסילי השני | Василий II Васильевич Тёмный | 1415 - 1462 | 27 בפברואר 1447 | 27 במרס 1462 | בנו של וסילי הראשון, כהונה שלישית. | שושלת רוריק | |
איוואן השלישי | Иван III Васильевич | 1440 - 1505 | 4 באפריל 1462 | 6 בנובמבר 1505 | בנו של וסילי השני. איחד את מירב הנסיכויות הקטנות סביב מוסקבה ולמעשה הקים את ממלכת רוסיה. שחרר סופית את השטחים מהחאנים. החל בבניית הקרמלין, על שום פועלו ותקופת שלטונו הארוכה מכונה "איוואן הגדול". | שושלת רוריק | |
וסילי השלישי | Василий III Иванович | 1479 - 1533 | 6 בנובמבר 1505 | 13 בדצמבר 1533 | בנו של איוואן השלישי, הראשון להיקרא אימפרטור - קיסר. | שושלת רוריק | |
איוואן הרביעי | Ива́н Васи́льевич | 1530 - 1584 | 13 בדצמבר 1533 | 28 במרס 1584 | בנו הבכור של וסילי השלישי. בזמנו נעשו רפורמות רבות בתחום השירות הצבאי, החוקים והמשפטים. בתקופתו שטחה של האימפריה הרוסית כמעט הכפיל את עצמו. לקראת סוף חייו גודלה של רוסיה היה רב יותר מאירופה כולה. משך מלכותו הרשמי היה הכי ארוך בין כל השליטים בהיסטוריה הרוסית, 50 שנים ו-105 ימים, מכונה "איוואן האיום". | שושלת רוריק |
צארים של רוסיה, 1547 - 1721
בשלטון איוואן השלישי הפכה הדוכסות הגדולה של מוסקבה למדינה הרוסית הדומיננטית, איחדה את כל המנהלים הרוסיים שנותרו תחת כיבושה, וכבשה אדמות הרחק מהעיר מוסקבה. בעוד איוואן השלישי הפך לשליט על כל רוסיה, המצב לא הוכר רשמית עד שנכדו איוון הרביעי ייסד את התואר "צאר" ב-1547.
- ערך מורחב – רוסיה הצארית
התאריכים המצוינים כאן הם לפי הלוח היוליאני, אשר שימש ברוסיה עד המהפכה.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
איוואן הרביעי | Ива́н Васи́льевич | 1530 - 1584 | כצאר:
26 בינואר 1547 |
28 במרס 1584 | בנו הבכור של וסילי השלישי. בזמנו נעשו רפורמות רבות בתחום השירות הצבאי, החוקים והמשפטים. בתקופתו שטחה של האימפריה הרוסית כמעט הכפיל את עצמו. לקראת סוף חייו גודלה של רוסיה היה רב יותר מאירופה כולה. משך מלכותו הרשמי היה הכי ארוך בין כל השליטים בהיסטוריה הרוסית, 50 שנים ו-105 ימים, מכונה "איוואן האיום". | שושלת רוריק | |
סימאון בקבולטוביץ' | Симеон Бекбулатович | המאה ה-16 - המאה ה-17 | 1575 | 1576 | כבש את רוס של קייב. | שושלת קאסים | |
פיודור הראשון | Фёдор I Иванович | 1557 - 1598 | 28 במרס 1584 | 17 בינואר 1598 | בנון של איוואן הרביעי, האחרון לשושלת רוריק. הוא ואשתו לא הביאו בנים זכרים ולא נמצא יורש. | שושלת רוריק |
תקופת הצרות
לאחר מותו של פיודור הראשון, האחרון לשושלת רוריק, נפלה רוסיה למשבר רצוף המכונה "תקופת הצרות". כיוון שפיודור לא השאיר יורשים זכרים, הפרלמנט הפיאודלי בחר את גיסו בוריס גודונוב להיות צאר. עקב רעב כבד, התדרדר השלטון לכדי אנרכיה. שורה של מתחזים, הידועים כ"דמיטרים כוזבים", טענו כל אחד כי הוא אחיו הצעיר של פיודור, עם זאת, רק המתחזה הראשון אי פעם החזיק את התואר "צאר". דודן רחוק של פיודור, ואסילי שויסקי, שלט גם במשך זמן מה. בתקופה זו היו הכוחות הזרים מעורבים עמוקות בפוליטיקה הרוסית, בהנהגתם של מלכי ואזה בשוודיה ובפולין-ליטא. זמן הצרות נגמר בבחירתו של מיכאל רומנוב לכס, שהקים את שושלת רומנוב שתשלוט ברוסיה עד המהפכה הרוסית של 1917.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
בוריס גודונוב | Бори́с Фёдорович Годуно́в | 1551 - 1605 | 21 בפברואר 1598 | 13 באפריל 1605 | נבחר כיורש העצר על ידי הפרלמנט הפאודלי, כיוון שלפיודור הראשון לא היו בנים זכרים. | שושלת גודונוב | |
פיודור השני | Фёдор II Борисович | 1589 - 1605 | 13 באפריל 1605 | 10 ביוני 1605 | נרצח כחצי שנה בלבד מהכתרתו בגיל 16. האחרון למלוך משושלת גודונוב. | שושלת גודונוב | |
דמיטרי הכוזב | Дмитрий Иванович | 1581 - 1606 | 10 ביוני 1605 | 17 במאי 1606 | עלה לשלטון תוך הפצת שקרים בדבר היותו בנו של איוואן האיום, נרצח. | שושלת רוריק
(שקר) |
|
וסילי הרביעי | Василий IV Иванович Шуйский | 1552 - 1612 | 19 במאי 1606 | 17 ביולי 1610 | הורד מהשלטון על ידי האיחוד הפולני-ליטאי בשנת 1610 ונשבה בפולין עד למותו. | שושלת רוריק | |
ולדיסלאב הרביעי ואזה | Władysław IV Waza | 1598 - 1648 | 6 בספטמבר 1610 | נובמבר 1612 | מלך פולין, כבש את רוסיה. | שושלת ואזה |
בשנת 1610 כבש האיחוד הפולני-ליטאי את רוסיה, כיבוש שנמשך עד שנת 1613 ובמהלכו שלט מלך פולין כצאר רוסיה.
בית רומנוב
תקופת הצרות הסתיימה עם בחירתו של מיכאיל רומנוב כצאר בשנת 1613. מיכאיל שימש כצאר, אף על פי שאביו, הפטריארך פילארט (נפטר ב-1633) החזיק בפועל את השלטון. עם זאת, צאצאיו של מיכאיל ישלטו ברוסיה, תחילה כצארים ולאחר מכן כקיסרים, עד המהפכה הרוסית של 1917. פיוטר הגדול, נכדו של מיכאיל רומנוב, ארגן מחדש את המדינה הרוסית בקווים מערביים יותר, והקים את האימפריה הרוסית בשנת 1721.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
מיכאיל הראשון | Михаи́л Фёдорович Рома́нов | 1596 - 1645 | 26 ביולי 1613 | 12 ביולי 1645 | אחיינו מדרגה שנייה של פיודור הראשון. חתם על הסכמי שלום עם השוודים שהחזירו שטחים נרחבים לרוסיה. הסכמי שלום עם הלטבים והפולנים תוך איבודי שטחים. הגדיל ותפס את כל השטח של סיביר ויקוטיה עד לאוקיינוס השקט. | שושלת רומנוב | |
אלכסיי הראשון | Алексе́й Миха́йлович | 1629 - 1676 | 12 ביולי 1645 | 29 בינואר 1679 | בנו מאשתו השנייה של מיכאיל הראשון. איחד את רוסיה עם אוקראינה בשנת 1654. | שושלת רומנוב | |
פיודור השלישי | Фёдор III Алексеевич | 1661 - 1682 | 29 בינואר 1679 | 7 במאי 1682 | בנו הבכור של אלכסיי. נפטר בגיל 20 בלבד בלי להוליד צאצאים. אחרי מותו עלו לשלטון שני אחיו הצעירים. | שושלת רומנוב | |
סופיה אלכסייבנה | Со́фья Алексе́евна | 1657 - 1704 | 17 במאי 1682 | 27 באוגוסט 1689 | בתו של אלכסיי הראשון, שימשה כעוצרת במשך 7 שנים. | שושלת רומנוב | |
איוואן החמישי | Иван V Алексеевич | 1666 - 1696 | 2 ביוני 1682 | 8 בפברואר 1696 | בנו של אלכסיי הראשון, שלט במשותף עם אחיו הצעיר פיוטר עד למותו. כל חייו היה חולה מסיבות תורשתיות ונפטר בגיל 30 בלבד. | שושלת רומנוב | |
פיוטר הראשון | Пётр Вели́кий | 1672 - 1725 | כצאר:
2 ביוני 1682 |
כצאר:
2 בנובמבר 1721 |
שלט למחצה עם אחיו איוואן החמישי עד 1696. נחשב לאחד הצארים הטובים והחזקים ברוסיה, מייסד הקיסרות הרוסית. הצאר הראשון שביצע מסע ארוך באירופה המערבית. כבש את השטחים הצפוניים מידי שוודיה ופתח יציאה לים הבלטי לקיסרות הרוסית. כמו כן ניהל קרבות מוצלחים מול הפרסים על הים הכספי ומול האימפריה העות'מאנית בסביבות הים השחור. הקים את העיר סנקט פטרבורג. על שום פועלו הוא מכונה "פיוטר הגדול". | שושלת רומנוב |
קיסרי רוסיה, 1721 - 1917
- ערך מורחב – האימפריה הרוסית
הקיסרות הרוסית הוכרזה על ידי פיוטר הגדול בשנת 1721. באופן רשמי, רוסיה תשלט על ידי שושלת רומנוב עד המהפכה הרוסית של 1917. עם זאת, הצאצא הזכר הישיר האחרון של מיכאיל רומנוב סיים את שלטונו בשנת 1730, עם מותו של פיוטר השני, נכדו של פיוטר הגדול. הכס עבר לאנה, אחייניתו של פיוטר הגדול, ואחרי שלטון קצר של בנה התינוק איוואן השישי, נכבש הכתר בידי יליזבטה, בתו של פיוטר הגדול. יליזבטה תהיה הצאצאית הישירה האחרונה של בית רומנוב שתשלוט ברוסיה. יליזבטה הכריזה על אחיינה, פיוטר, להיות יורשה. פיוטר (ששלט תחת השם פיוטר השלישי) דיבר מעט מאד רוסית, כיוון שהיה נסיך גרמני של בית הולשטיין-גוטורפ לפני שהגיע לרוסיה כדי לקבל את התואר הקיסרי. הוא ואשתו הגרמניה סופיה שינו את שמם לרומנוב לאחר שירשו את כס המלוכה. פיוטר היה שנוא, והוא נרצח בתוך שישה חודשים מיום שעלה על כס המלוכה, בהפיכה שאורגנה על ידי אשתו, שהפכה לקיסרית בזכות עצמה ושלטה כיקטרינה הגדולה (הן פיוטר והן יקטרינה היו צאצאי בית רוריק). בעקבות רצף מבלבל של צאצאיו של פיוטר הגדול, בנה של יקטרינה פאוול הראשון חוקק חוקי ירושה ברורים אשר הכתיבו את סדר הירושה לכתר הרוסי עד נפילת האימפריה בשנת 1917.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | שושלת | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
פיוטר הראשון | Пётр Вели́кий | 1672 - 1725 | כקיסר:
2 בנובמבר 1721 |
כקיסר:
8 בפברואר 1725 |
שלט למחצה עם אחיו איוואן החמישי עד 1696. נחשב לאחד הצארים הטובים והחזקים ברוסיה, מייסד הקיסרות הרוסית. הצאר הראשון שביצע מסע ארוך באירופה המערבית. כבש את השטחים הצפוניים מידי שוודיה ופתח יציאה לים הבלטי לקיסרות הרוסית. כמו כן ניהל קרבות מוצלחים מול הפרסים על הים הכספי ומול האימפריה העות'מאנית בסביבות הים השחור. הקים את העיר סנקט פטרבורג. על שום פועלו הוא מכונה "פיוטר הגדול". | שושלת רומנוב | |
יקטרינה הראשונה | Екатери́на I Алексе́евна | 1684 - 1727 | 8 בפברואר 1725 | 17 במאי 1727 | אשתו של פיוטר הראשון. | שושלת רומנוב | |
פיוטר השני | Пётр II Алексеевич | 1715 - 1730 | 18 במאי 1727 | 30 בינואר 1730 | נכדו של פיוטר הראשון. החל את מלוכתו בגיל 11 עקב מותה של יקטרינה הראשונה. מת בגיל 14 מאבעבועות שחורות. | שושלת רומנוב | |
אנה | Анна Иоанновна | 1693 - 1740 | 13 בפברואר 1730 | 28 באוקטובר 1740 | בתו של איוואן החמישי. | שושלת רומנוב | |
איוואן השישי | Иван VI | 1740 - 1764 | 28 באוקטובר 1740 | 6 בדצמבר 1741 | נינו של איוואן החמישי. לא מלך למעשה כיוון שהיה בן מספר חודשים בעת המלכתו. במשך כל חייו היה כלוא בהוראת יליזבטה שהדיחה אותו מהשלטון. נרצח בגיל 23 על ידי שומרי המצודה בה הוחזק כשנודע שזמם לברוח מכלאו. | שושלת רומנוב | |
יליזבטה | Елизаве́та | 1709 - 1762 | 6 בדצמבר 1741 | 5 בינואר 1762 | בתם של פיוטר הראשון ויקטרינה הראשונה. נולדה מחוץ לנישואיהם (הוריה התחתנו באופן רשמי כמה שנים אחרי היוולדה). | שושלת רומנוב | |
פיוטר השלישי | Пётр III Фëдорович | 1728 - 1762 | 9 בינואר 1762 | 9 ביולי 1762 | נכדו של פיוטר הראשון. הורד בכוח מהשלטון כחצי שנה לאחר עלייתו. במקומו הושיבו את אשתו יקטרינה השנייה. | שושלת רומנוב | |
יקטרינה השנייה | Екатерина Алексеевна | 1729 - 1796 | 9 ביולי 1762 | 17 בנובמבר 1796 | אשתו של פיוטר השלישי, נולדה לדוכס פרוסי. הדיחה בכוח את בעלה מהשלטון אשר היה שנוא על ידי העם. הרחיבה את גבולות רוסיה למערב תוך תפיסת חלקים מפולין ולדרום תוך תפיסת האזורים אשר היום נמצאים באוקראינה מידי הטורקים. | שושלת רומנוב | |
פאוול הראשון | Па́вел I Петро́вич | 1754 - 1801 | 17 בנובמבר 1796 | 23 במרס 1801 | בנו של פיוטר השלישי. נרצח תוך כדי הפיכה על ידי קצינים מהצבא הרוסי בהוראת בניו של פאוול. | שושלת רומנוב | |
אלכסנדר הראשון | Александр Павлович | 1777 - 1825 | 23 במרס 1801 | 1 בדצמבר 1825 | נלחם בנפוליאון במלחמה הגדולה של 1812. | שושלת רומנוב | |
קונסטנטין פאבלוביץ' | Константи́н Па́влович | 1779 - 1831 | 1 בדצמבר 1825 | 26 בדצמבר 1826 | בנו של פאוול הראשון, ויתר על הכס. | שושלת רומנוב | |
ניקולאי הראשון | Николай I Павлович | 1796- 1855 | 1 בדצמבר 1825 | 2 במרס 1855 | אחיו של אלכסנדר הראשון. הקים אוניברסיטאות רבות ברחבי האימפריה ובנה את מסילות הרכבת הראשונות. | שושלת רומנוב | |
אלכסנדר השני | Алекса́ндр II Никола́евич | 1818 - 1881 | 2 במרס 1855 | 13 במרס 1881 | נודע כרפורמטור גדול ברוב תחומי החיים של אזרחי האימפריה. אהוד ביותר על הרוסים. שמרנים רוסים ניסו להתנקש בו מספר פעמים לאורך שנותיו. ב-1881 נרצח בפעולת טרור במהלכה נזרקה פצצה לרגליו על גדת נהר. | שושלת רומנוב | |
אלכסנדר השלישי | Алекса́ндр III | 1845 - 1894 | 13 במרס 1881 | 1 בנובמבר 1894 | בתקופת כהונתו האימפריה הרוסית לא השתתפה באף מלחמה, לכן זכה לכינוי "עושה השלום". חתם על הברית הצרפתית-רוסית. | שושלת רומנוב | |
ניקולאי השני | Николай II | 1868 - 1918 | 1 בנובמבר 1894 | 15 במרס 1917 | הקיסר האחרון מבית רומנוב בפרט ושל האימפריה הרוסית בכלל. בתקופתו התפתחה הכלכלה הרוסית מאוד. נלחם במלחמת העולם הראשונה לצד בעלות הברית ועל כך זכה לשבחים רבים מממשלות בריטניה, ארצות הברית וצרפת. הורד מהשלטון במהפכת פברואר בשנת 1917. נרצח יחד עם משפחתו על ידי הבולשביקים ביולי 1918. | שושלת רומנוב |
ראשי ממשלת הרפובליקה הרוסית, 1917
- ערך מורחב – הרפובליקה הרוסית
כתוצאה ממהפכת פברואר ויתר ניקולאי השני על כסאו וקמה הרפובליקה הרוסית. קמה ממשלת מעבר זמנית עד שתכונן חוקה. בנובמבר 1917 חוללו הקומוניסטים מהפכה, שהביאה להקמת ברית המועצות.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | מפלגה | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
גאורגי לבוב | Георгий Евгеньевич Львов | 1861 - 1925 | 15 במרס 1917 | 21 ביולי 1917 | נבחר להיות ראש ממשלת המעבר של המפלגה הסוציאליסטית לאחר הפלת הקיסרות הרוסית. פרש מתפקידו עקב פרוץ מלחמת האזרחים הרוסית. נעצר ב-1918 על ידי המפלגה הקומוניסטית וברח לארצות הברית כדי לבקש עזרה כנגד הבולשביקים. הגיע לפריז ב-1920 ונשאר שם עד מותו. | המפלגה הדמוקרטית החוקתית | |
אלכסנדר קרנסקי | Александр Фёдорович Керенский | 1881 - 1970 | 21 ביולי 1917 | 7 בנובמבר 1917 | החליף את לבוב כראש ממשלת המעבר הרוסית. ברח מפני הבולשביקים תחילה ללונדון, אחר כך פריז ולאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לארצות הברית. | המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית |
מנהיגי ברית המועצות, 1917 - 1991
- ערך מורחב – ברית המועצות
מהפכת אוקטובר הביאה להקמתה של ברית המועצות - פדרציה קומוניסטית חד-מפלגתית. אחרי מלחמת העולם השנייה, הפכה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות העל, לצד ארצות הברית. כחלק מאירועי סתיו העמים, התפרקה לבסוף ברית המועצות וקמה הפדרציה הרוסית.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | מפלגה | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
ולדימיר איליץ' לנין | Влади́мир Ильи́ч Улья́нов | 1870 - 1924 | 7 בנובמבר 1917 | 21 בינואר 1924 | ראש המהפכה הבולשביקית ומנהיג הקומוניסטים במלחמת האזרחים הרוסית. | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | |
יוסיף סטלין | Иосиф Сталин | 1878 - 1953 | 21 בינואר 1924 | 5 במרס 1953 | הנהיג שלטון רודני אכזר, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים, כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים ופולחן אישיות קיצוני. שיטות אכזריות אלה היוו כלי עבורו לזירוז תהליך התיעוש של ברית המועצות והפיכתה למעצמת-על. חתם עם גרמניה על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, אך עם תחילת מבצע ברברוסה, נלחם לצד בעלות הברית. | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | |
גאורגי מלנקוב | Гео́ргий Маленко́в | 1902 - 1988 | 5 במרס 1953 | 8 בפברואר 1955 | שימש כרה"מ זמן קצר החל ממותו של סטלין ועד עלייתו לשלטון של חרושצ'וב | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | |
ניקיטה חרושצ'וב | Ники́та Хрущёв | 1894 - 1971 | 8 בפברואר 1955 | 14 באוקטובר 1964 | חיסל את פולחן האישיות של סטלין ונאם את "הנאום הסודי". | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | |
ליאוניד ברז'נייב | Леони́д Бре́жнев | 1906 - 1982 | 14 באוקטובר 1964 | 10 באוקטובר 1982 | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | ||
יורי אנדרופוב | Ю́рий Андро́пов | 1914 - 1984 | 12 בנובמבר 1982 | 9 בפברואר 1984 | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | ||
קונסטנטין צ'רניינקו | Константин Черненко | 1911 - 1985 | 13 בפברואר 1984 | 10 במרס 1985 | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | קובץ:ConstantineChernenko.png | |
מיכאיל גורבצ'וב | Михаил Горбачёв | 1931 - | 11 במרס 1985 | 25 בדצמבר 1991 | הנהיג רפורמות גדולות דוגמת הפרסטרויקה והגלאסנוסט, בתקופתו החל גל הלאומיות ברפובליקות ברית המועצות, שהתפרקה בסוף שנת 1991. | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
נשיאי הפדרציה הרוסית, 1991 - היום
- ערך מורחב – רוסיה
ברית המועצות התפרקה בסוף שנת 1991, כל רפובליקה סובייטית הפכה למדינה עצמאית, רוסיה ירשה את מקומה של ברית המועצות באו"ם ובארגוניו. רוסיה כעת היא פדרציה המורכבת מרפובליקות בעלות ממשל עצמי כזה או אחר. בראש הפדרציה עומד הנשיא.
שם | תקופת חיים | תקופת שלטון | הערות | מפלגה | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
עברית | רוסית | התחלה | סיום | ||||
בוריס ילצין | Бори́с Е́льцин | 1931 - 2007 | 10 ביולי 1991 (כראש ססס"ר רוסיה) | 31 בדצמבר 1999 | הקים את הפדרציה הרוסית | עצמאי | |
ולדימיר פוטין | Владимир Путин | 1952 - | 31 בדצמבר 1999 | 7 במאי 2008 | עצמאי | ||
דמיטרי מדבדב | Дмитрий Медведев | 1965 - | 7 במאי 2008 | 7 במאי 2012 | רוסיה המאוחדת | קובץ:Dmitry Medvedev 2016.jpg | |
ולדימיר פוטין | Владимир Путин | 1952 - | 7 במאי 2012 | מכהן | רוסיה המאוחדת |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הנשיא הרוסי הבא, באתר "סיקור ממוקד"