גטצ'ינה
| |||
מראה אל ארמון גטצ'ינה | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
אובלסטי | מחוז לנינגרד | ||
ראש העיר | ויטאלי פילוננקו | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 1500 | ||
שטח | 28.75 קמ"ר | ||
גובה | 100 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 95,623 (2016) | ||
‑ צפיפות | 3,326.02 נפש לקמ"ר (2016) | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
Gatchina-Meria.ru | |||
גטצ'ינה (ברוסית: Га́тчина, בפינית: Hatsina) היא עיר במחוז לנינגרד, ברוסיה, המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז המוניציפלי של גטצ'ינה. העיר נחשבת לעיר הגדולה והמאוכלסת ביותר במחוז לנינגרד וממוקמת בחלקו הדרום-מערבי של המחוז; אוכלוסיית העיר מונה 95,623 תושבים (נכון לשנת 2016). שוכנת במרחק 42 קילומטרים ממרכז העיר סנקט פטרבורג.
גטצ'ינה נמצאת בתוככי שמורת-מוזיאון גטצ'ינה ונמצאת ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בשל היותה חלק מהמרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים. גטצ'ינה מהווה למרכז התרבותי, המדעי והתעשייתי של מחוז לנינגרד וישנן תוכניות אף להפוך את העיר לבירת מחוז לנינגרד ולהפוך אותה למרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז עד שנת 2022[1].
היסטוריה
העיר גטצ'ינה הוקמה מתוך כפר ששכן על אדמות העיר בעבר בשם חוטצ'ינו והייתה חלק ממחלוקות טריטוריאליות בין שוודיה לרוסיה. אוזכרה לראשונה בשנת 1500 ככפר הטצ'ינו ואוזכרה שוב ככפר הוטזינו מרישומי השוודים מהשנים 1618–1623. במהלך מלחמת הצפון, הכפר נכבש באוגוסט 1702 על ידי רוסיה והחל להיקרא גטצ'ינה.
בשנת 1765 יקטרינה הגדולה העניקה את הכפר כשי לרוזן גריגורי אורלוב. בקיץ 1766 החלה בנייתו של ארמון גטצ'ינה הגדול, על פי פרויקט של האדריכל האיטלקי אנטוניו רינאלדי. לאחר מותו של אורלוב ב-1783 הכפר עבר לידי הנסיך הגדול פאבל פטרוביץ' ולאדריכל ראשי מונה וינצ'נצו ברנה שקידם בניית גנים ופארקים רבים וב-1795 בוצע שיפוץ בארמון. בנובמבר 1769 גטצ'ינה הפכה לעיר.
ב-1798 האדריכל ניקולאי לבוב קידם את בניית ארמון פריאורה שהפך לאחד מסמלי העיר גטצ'ינה. לאחר רצח פאבל הראשון במרץ 1801 העיר עברה לשליטת אלמנתו מריה פיודורובנה, לאחר מכן לידי בנה ניקולאי הראשון ויורשיו: אלכסנדר השני ואלכסנדר השלישי.
בשנת 1853 נחנכה מסילת ברזל בעיר וב-1881 הופיעו פנסי רחוב חשמליים בעיר. בשנת 1910 נחנך שדה תעופה צבאי בגטצ'ינה ולצדו בית ספר לטיס הראשון מסוגו באימפריה הרוסית.
ב-1 במרץ 1917 גדוד האוויר המערבי פתח במרד שהביא לפירוק המינהל הקיסרי והוחלף בוועדה אזורית. באוקטובר אותה שנה העיר עברה לשליטת ועדת מהפכנים צבאית, על רקע מלחמת האזרחים ברוסיה והיוותה מוקד קרבות בין צבאו של יודניץ לצבא האדום. ב-1923 העיר שינתה שמה לטרוצק על שם לב טרוצקי. ב-1929 שינתה את שמה לקראסנוגווארדייסק וב-13 בספטמבר 1941 נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ושמה שונה ללינדמאנשטט (Lindemannstadt) על שמו של מפקד הארמייה ה-18 של הוורמאכט, גאורג לינדמאן. ב-23 בינואר 1944, לאחר ששוחררה העיר מידי הנאצים, הוחזר לה שמה היסטורי "גטצ'ינה".
לאחר מלחמת העולם השנייה גטצ'ינה שוקמה הופיעו שיכונים חדשים, נחנכו מפעלי תעשייה ומכון לפיזיקה גרעינית.
עד ל-2010 גטצ'ינה החזיקה במעמד כיישוב היסטורי. ב-2015 הוענק לה תואר "עיר תהילה צבאית" בשל שחרורה מעול הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה.
ב-2017 מושל מחוז לנינגרד הודיע על תוכניות ממשלת המחוז להעברת המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז מהעיר סנקט פטרבורג אל העיר גטצ'ינה ולהעברת משרדי ממשלת המחוז אל גטצ'ינה[1].
אתרים ראויים לציון
הקהילה היהודית
ערים תאומות
לגטצ'ינה חמש ערים תאומות:
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גטצ'ינה |
הערות שוליים
מחוז לנינגרד | ||
---|---|---|
מרכז אדמיניסטרטיבי | גטצ'ינה | |
ערים | אוטראדנויה • איוואנגורוד • בוקסיטוגורסק • גטצ'ינה • וולוסובו • וולחוב • ויבורג • ויסוצק • וסוולוז'סק • טוסנו • טיחווין • לוגה • לודיינויה פולה • לומונוסוב • ליובאן • מורינו •נוביה לדוגה • ניקולסקויה • סבטוגורסק • סוסנובי בור • סיאסטרוי • סלאנצי • סרטולובו • פודפורוז'יה • פיקאליובו • פריאוזרסק • פרימורסק • קאמנוגורסק • קומונר • קינגיספ • קירובסק • קירישי • שליסלבורג | |
מחוזות משנה | בוקסיטוגורסק • גטצ'ינה • ויבורג • וולוסובו • וולחוב • וסוולוז'סק • טוסנו • טיחווין • לוגה • לודיינויה פולה • לומונוסוב • סוסנובי בור • סלאנצי • פריאוזרסק • פרימורסק • קאמנוגורסק • קומונר • קינגיספ • קירובסק • קירישי | |
מושלים | אלכסנדר בליאקוב • ואדים גוסטוב • ולרי סרדיוקוב • אלכסנדר דרוזדנקו | |
שונות | סמל • דגל • חלוקה מנהלית • האספה המחוקקת • הממשלה |
גטצ'ינה25762662