שלומיאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלומיאל הוא מונח עברי שמקורו ביידיש, המתאר אדם ביש מזל ומגושם.

מקור הכינוי

שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי מוזכר בתורה ספר במדבר כנשיא שבט שמעון. על-פי חז"ל, שלומיאל בן צורישדי הוא שמו המקורי של זמרי בן סלוא, ראש בית אב משבט שמעון שחטא עם כזבי בת צור, ונהרג בידי פינחס[1].

השלומיאל בתרבות

בתרבות היהודית ובתרבות הגרמנית (אשר הושפעה רבות מתרבות יהדות אשכנז, הלא היא גרמניה) קיימות מספר התייחסויות לשלומיאלים:

בין שלומיאל לשלימזל

בנוסף נמצא הביטוי ביש-גדא בשירו של נתן אלתרמן - אליפלט, "כאשר עוד היה הוא רק ילד, כבר היה הוא ביש גדא גדול". לפי ההקשר גם שם התכוון אלתרמן לשלימזל. בדיחה עממית ממחישה את משמעות ההבדל בין המונחים:

מה ההבדל בין "שלומיאל" ו"שלימזל"?
– השלומיאל הוא המלצר שצלחת המרק הרותח נפלה מידו, והשלימזל הוא זה שהמרק נשפך עליו.

או בגרסה מעט שונה:

– השלימזל הוא זה אשר עובר למטה ברחוב כשהשלומיאל מפיל עציץ מהחלון.

הבדיחה הופיעה בסדרה האמריקאית "מחלקת גנים ונוף".[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0