אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג

אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג
Alexandra Friederike Wilhelmine von Oldenburg
לידה	2 ביוני 1838; סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	25 באפריל 1900 (בגיל 61); קייב, האימפריה הרוסית
שם מלא	אלכסנדרה פרדריקה וילהלמינה, דוכסית אולדנבורג
בן זוג	ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
שושלת בית הולשטיין-גוטורפ
תואר	דוכסית אולדנבורג
אב	פטר, דוכס אולדנבורג
אם	תרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג
צאצאים	ראו בהמשך

אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג (בגרמנית: Alexandra von Oldenburg;‏ 2 ביוני 1838 - 25 באפריל 1900), הייתה אשתו של ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה.

ביוגרפיה

אלכסנדרה נולדה ב-2 ביוני 1838 בסנקט פטרבורג, לפטר, דוכס אולדנבורג ולתרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג, בתם של וילהלם, דוכס נסאו ולואיזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן. המשפחה בילתה את חודשי החורף בפטרהוף ובקיץ עברו אל ביתם האחר, בקאמנואי-אוסטרוף, שם הייתה חווה לילדים, שבה הם גידלו ירקות וטיפחו בעלי חיים חקלאיים תחת פיקוחה של האומנת הרוסית שלהם.

אלכסנדרה ואחיה גדלו מוקפים באמנות ובמוזיקה. היא למדה רוסית, גרמנית, אנגלית וצרפתית, ומלבד מקצועות הלימוד הרגילים, הילדים נאלצו לתרגל מוזיקה, ציור, ריקודים, רכיבה ונימוס בארמון. אלכסנדרה הצטיינה באמנות ואף התעניינה בספרות, בהיסטוריה הרוסית ובגנאלוגיה.

בשנת 1848, הוריה של אלכסנדרה לקחו אותה ואת אחיה הצעיר, ניקולאס, לבקר את קרוביהם בגרמניה, והם נשארו אצל משפחת אמה בוויסבאדן ומשפחת אביה באולדנבורג.

ב-25 באוקטובר 1855 התארסה אלכסנדרה עם ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, בנו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, וב-6 בפברואר 1856 נערך טקס החתונה בארמון החורף בסנקט פטרבורג. אלכסנדרה חילקה את רוב זמנה בין עבודות צדקה לנזקקים לבין עבודת החווה במעון הקיץ של המשפחה, ובעקבות כך עלו נישואיה על שרטון, ומשנת 1870 החלו ניקולאי ואלכסנדרה לחיות בנפרד, והופיעו יחד רק בטקסים רשמיים.

במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) פיקד ניקולאי על הצבא הרוסי בחזית הדנובה, ואילו אלכסנדרה ארגנה יחידה סניטרית על חשבונה. לאחר סיום המלחמה, בילה ניקולאי את רוב זמנו בחצי האי קרים, בעוד אלכסנדרה המשיכה לגור בארמון בסנקט פטרבורג.

בשנת 1879 גירש ניקולאי את אלכסנדרה מביתו, והאשים אותה בחוסר נאמנות לו. אלכסנדרה השאירה מאחוריה את התכשיטים, הבגדים והרכוש, ונאלצה לעבור לבית הוריה. באותה שנה, אלכסנדרה סבלה מתאונה שהותירה אותה משותקת כמעט לחלוטין, והיא לא יכלה להזיז את רגלה או את זרועה הימנית. אלכסנדרה ביקשה עזרה מגיסה אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אולם הוא לא היה אוהד כלפי אלכסנדרה, ובמקום זאת גרם לה לעזוב את רוסיה ללא הגבלת זמן לצורך טיפול רפואי בחו"ל, תוך שאלכסנדר שילם בעצמו על הוצאות הנסיעה.

בנובמבר 1880 נסעה אלכסנדרה לאיטליה בלוויית שני בניה, בתקוה למצוא רפואה באוויר החם של נאפולי. במרץ 1881 נרצח גיסה אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, ואחיינה אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו. הקיסר החדש התיר לה לחזור לרוסיה, והיא התיישבה בארמון מריינסקי בקייב. גם בקייב בריאותה לא השתפרה ובשנת 1888 היא קנתה אחוזה ליד גבעת ווזנסקאיה. בשנת 1889 היא הפכה לנזירה, והקדישה את שארית חייה לטיפול בחולים ובנזקקים.

בשנת 1891 מת בעלה ניקולאי ניקולאייביץ' האב, אולם אלכסנדרה סירבה להשתתף בהלווייתו. בשנת 1892 היא חלתה בסרטן השד, ובעקבות כך שהתה תקופה קצרה בקורפו, ולאחר החלמתה חזרה לעבוד במנזר. ב-25 באפריל 1900 מתה אלכסנדרה בקייב, כתוצאה מסרטן הקיבה, וניקולאי השני, קיסר רוסיה ואשתו אליזבת, נסיכת הסן ערכו טקס אזכרה לזכרה במוסקבה.