מרדכי כפרי
מרדכי כפרי (12 במרץ 1920 - 17 באוקטובר 2001) היה פַּסָּל ישראלי בולט. עבודתו קשורה ושזורה בתהליכים ההיסטוריים שעברו על עם ישראל במאה ה-20, ועיקר עיסוקה בהנצחה. הוא עומד מאחורי עיצובם של קרוב ל-50 אנדרטאות ומונומנטים ברחבי ישראל לזכר בנים שנפלו בהגנה על מדינת ישראל, לזכר השואה ולזכר מייסדים בהתיישבות ובתעשייה.
ביוגרפיה
כפרי נולד ב-1920 בוורשה בירת פולין בשם מרדכי וולפסדורף. בגיל 16 עלה לארץ ישראל לבדו במסגרת עליית הנוער ביחד עם אחיו יוסף. דרך חייו באמנות הפיסול החלה ב-1938 בחברת הנוער בנהלל, תוך כדי תקופת שרותו בנוטרות. הניסיונות הראשוניים היו בבוץ ובגבס. עיקר העיסוק בפיסול התחיל כאשר התגייס ב-1941 לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית, אז נהג לפסל בשעות הפנאי ללא כל הדרכה. כל הפיסול בצבא הבריטי היה בעיקר בחימר, בגבס, בעץ, ובתקופה מסוימת גם בעופרת שנלקחה ממטוסים גרמניים. העבודה הייתה בממדים לא גדולים בשל הניידות, היעדר תנאים נאותים, וגם חוסר ידע בעיצוב עבודות גדולות. ב-1945 הציג את פסליו בתערוכת פיסול בין חילית של בעלות הברית שנערכה ברומא. פסליו, שמונה עשרה במספר, נגנבו בהיותו בחזית, אבל זיכו אותו במלגת לימודים מטעם ממשלת בריטניה. בתום המלחמה, בעזרת מלגה זו, למד פיסול באקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה (אקדמיה די בֶּלֶה אַרטי) (אנ'), איטליה, בין השנים 1946–1948, ובמקביל עבד והתמחה בסטודיו לעבודות שיש ופיסול בדרכי העבודה הקלאסיות. בסוף 1948 חזר לארץ להשתתף במלחמת העצמאות.
בשנים הראשונות למדינת ישראל עסק בהוראת פיסול במוסדות שונים, ובו בזמן הרבה ביצירת פורטרטים ותבליטים של אישים, המוצבים במוסדות שונים. ביניהם: דוד רמז, דב בר בורוכוב, דני מס, ברל כצנלסון, מרדכי נמיר, ודוד בן-גוריון. עבודתו המונומנטלית הראשונה של כפרי בשנת 1950 הייתה הקמת אנדרטה לזכר נופלי כפר נהלל. מאז נמשכה דרכו האמנותית כפסל הנצחה בעשרות עבודות ברחבי הארץ, עבודותיו ניצבות באתרי הנצחה, בפארקים ובמוסדות ציבור.
כפרי חי ופעל בנהלל, עם אשתו רחל (בתו של צבי לבנה) כפסל וכחקלאי, למן עלייתו ארצה ועד שנותיו האחרונות. ב-1999 עבר אירוע מוחי, ונפטר ב-2001.
עבודותיו
באנדרטאות ובמונומנטים שהקים ביטא כפרי את פעלם ורוחם של אירועים ואנשים. מאפיין אותן הקשר עם האדמה, הנוף, הארץ, ערכי התקופה ותחושת הכאב והתקווה. עבודותיו "החיות לעד" כדבריו, תורמות לזיכרון הקולקטיבי על הזיכרון הפרטי, ומהוות מוקד מתמשך להתכנסות הקהילה, להזדהות ולטקסים.
ייחודן של יצירותיו בגושי אבן גדולים גולמיים המתוכננים לקומפוזיציות הרמוניות, תוך הדגשת קשר בין נושא היצירה למקום בו היא מוצבת, עם מוטיבים מהעבר או ההווה ופנייה אופטימית לעתיד. למרות ריבוי הסגנונות: קלאסי, פיגורטיבי וסמלי, ניכרת באנדרטאות הללו גישתו הייחודית של כפרי ואהבתו לאבן כחומר יצירה.
עבודות בולטות:
- אנדרטה לזכר חללי כפר נהלל (נהלל)
- אנדרטה ליצחק רבין (יקנעם)
- אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בגבעתיים
- אנדרטה להגנה בגבעת ההגנה שבפארק הכרמל[1]
- אנדרטה למתנדבי היישוב העברי שנפלו בנכר (בית הקברות הצבאי בהר הרצל)
- אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בכפר ביל"ו
- אנדרטה לנופלים בניצני עוז
- אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בכפר הס
- פסל בורוכוב, משמר הנגב
לקריאה נוספת
- רחל כפרי, מקצת מן הדברים --- : על הפסל מרדכי כפרי, חיפה: [חמו"ל], תשס"ה 2004.
קישורים חיצוניים
- מרדכי כפרי - אתר הנצחה לפועלו
- פסל כפרי, דבר, 4 במאי 1970
- נדב מן, ליברמן - כפרי: משפחה שכזו בנהלל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2009
הערות שוליים
- ^ ראש הממשלה בטקס הסרת הלוט מאנדרטת ההגנה בחיפה, דבר, 29 במרץ 1972.
27693273מרדכי כפרי