ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016)
תאריכים 15 ביולי 201616 ביולי 2016 (יומיים)
מקום בעיקר באנקרה, איסטנבול, מרמריס, מלטיה וקארס. אלימות ומעצרים נצפו במקומות נוספים.
תוצאה

ההפיכה נכשלה
אירועים מרכזיים

  • הפרלמנט הטורקי הופצץ
  • ארמון הנשיא באנקרה הופצץ
  • עימותים בין כוחות המשטרה לבין חיילים ממבצעי ניסיון ההפיכה
  • הוכרז מצב חירום למשך שלושה חודשים על ידי הנשיא ארדואן
הצדדים הלוחמים

טורקיהטורקיה מועצת שלום האומה

טורקיהטורקיה ממשלת טורקיה

מנהיגים
מפקדים
כוחות
  • 8,651 חיילים
  • 1,676 מפקדים שאינם קצינים
  • 1,214 חניכי צבא
  • 35 מטוסים (24 מטוסי קרב)
  • 37 מסוקים
  • 74 טנקים
  • 246 רכבים משוריינים
  • 3 ספינות מלחמה
  • אזרחים, משטרה וחיילים נאמנים.
אבדות

24–104 ממבצעי ניסיון ההפיכה נהרגו
מסוק UH-60 בלק הוק יורט
מסוק AH-1 קוברה יורט
2 מסוקים נעלמו

67 מכוחות הממשלה נהרגו, מהם 62 מכוחות המשטרה ו־5 מכוחות הצבא.

179 אזרחים נהרגו.
בסך הכל נהרגו 270–350 ונפצעו 2,185 אנשים.

לאחר סיום ניסיון ההפיכה:
15,846 עוכבו לחקירה מתוכם 10,012 חיילים ו־1,481 חברי הרשות השופטת.
8,133 מהמעוכבים נעצרו, 48,222 פקידים ועובדי רשויות הושעו.

3 רשויות חדשות, 16 תחנות טלוויזיה, 23 תחנות רדיו, 45 עיתונים, 15 מגזינים ו־29 מפיצים נצטוו לסגור את עסקיהם.
 
איסטנבול
איסטנבול
מרמריס
מרמריס
מלטיה
מלטיה
קארס
קארס
אנקרה
אנקרה

ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016) הוא ניסיון של חלק מהכוחות המזוינים של טורקיה לבצע הפיכה בטורקיה ולהדיח את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מתפקידו. ניסיון הפיכה החל בליל 15 ביולי 2016, מעט לפני חצות, בעת שארדואן שהה באתר הנופש מרמריס בדרום-מערב טורקיה, וכשל כעבור שעות מעטות. הקבוצה שניסתה לבצע את ההפיכה כינתה את עצמה "מועצת השלום הטורקית", ומטרתה המוצהרת הייתה להביא בפני העם הטורקי חוקה חילונית ודמוקרטית. המועצה ניסתה להשיג שליטה על מספר מקומות מרכזיים באנקרה, באיסטנבול ובמקומות נוספים.

המניעים שעומדים מאחורי האירוע אינם ברורים. מועצת השלום הטורקית טענה שסיבות ההפיכה היו שחיקת המעמד החילוני, חיסול המשטר הדמוקרטי, זלזול בזכויות האדם ואובדן מהימנותה של טורקיה בזירה הבין־לאומית.[1][2] ממשלת טורקיה האשימה את המורדים בקשרים לתנועת גוּלֵן (אנ') – קבוצה המוגדרת כארגון טרור על ידי השלטון בטורקיה, ובראשה עומד פטהוללה גוּלֵן, שהוגלה מן המדינה. למרות זאת, גולן גינה את ניסיון ההפיכה והכחיש את מעורבותו.[3] הוא האשים את טורקיה בבימוי האירוע כמבצע דגל כוזב שמטרתו להגביל את חירויות האזרח וטיהור הצבא והרשות השופטת, והגברת הכוח של מוסד הנשיאות בטורקיה.[4]

במהלך ניסיון ההפיכה נהרגו לפחות 300 בני אדם ויותר מ־2,100 נפצעו. נזק נגרם למבני ממשל רבים, כולל בניין הפרלמנט הטורקי והארמון הנשיאותי. ניסיון ההפיכה גרר אחריו גל מעצרים המוניים שמנה לפחות 40,000 עצורים,[5] בהם 10,000 חיילים, וכן, מסיבות בלתי ברורות, 2,745 שופטים. 15,000 אנשי חינוך הושעו והרישיונות של 21,000 מורים שעובדים במוסדות פרטיים בוטלו גם הם על ידי הממשלה מכיוון שהמורים היו, לכאורה, נאמנים לגולן.[6]

התגובות לאירוע היו שליליות הן בטורקיה עצמה והן ברחבי העולם.[7] מפלגות האופוזיציה העיקריות בטורקיה גינו את הניסיון, ומנהיגים בין־לאומיים, בהם מנהיגים של האיחוד האירופי, של נאט"ו ושל ארצות הברית, קראו לכבד את המוסדות בטורקיה ואת אלו שנבחרו בה באופן רשמי. ארגונים בינלאומיים התבטאו נגד ההפיכה גם כן. מועצת הביטחון של האו"ם, לעומת זאת, לא גינתה את ההפיכה לאחר שמצרים, חברה זמנית במועצה, הביעה התנגדות לנוסח ההודעה.[8][9]

רקע

ערך מורחב – היסטוריה של הרפובליקה הטורקית

כמאליזם

מוסטפא כמאל אטאטורק, המייסד והנשיא הראשון של הרפובליקה של טורקיה.

מאז הקמתה של דמוקרטיה רב־מפלגתית בטורקיה בשנת 1946, הכוחות המזוינים של טורקיה (TSK), יחד עם בית המשפט לחוקה, ראו עצמם כשומרי עקרונות הכמאליזם ושל המדינה החילונית והלאומנית של טורקיה כפי שהוקמה תחת שלטונו של מוסטפא כמאל אטאטורק, נגד מפלגות אשר קידמו את האסלאם כחלק מרכזי יותר בחיים הציבוריים. הצבא ומערכת המשפט התערבו באופן קבוע בפוליטיקה על־מנת למנוע ממפלגות המייצגות טורקים מוסלמיים שמרניים להקל להגבלות הנוגעות לדת שהונהגו במדינה, כמו הגבלות ללבישת כיסויי ראש על ידי נשים. מאז הקמת הרפובליקה הטורקית בשנת 1923, הפיל הצבא ארבע ממשלות נבחרות: פעמיים על ידי הפיכות ב־1960 וב־1980, ופעמיים על ידי החלטות צבאיות, בשנת 1971 ו־1997.[10] בנוסף, אסר הצבא על מספר מפלגות גדולות להתמודד בבחירות. בשנת 1998, ארדואן, שהיה ראש עיריית איסטנבול באותו זמן, נכלא והושעה מהחיים הפוליטיים עקב הרשעתו בהסתה דתית על ידי בית המשפט. בשנת 2007, הצבא הביע את התנגדותו לבחירתו של עבדוללה גוּל ממפלגת הצדק והפיתוח כנשיא על ידי פרסום הצהרה באתר הצבא.

משפטי ארגנקון

בשנים שקדמו לניסיון ההפיכה הצבאית של 2016, התרחשו משפטי ארגנקון, אשר נתפסו כניסיון של המנהיגים תחת הנשיא ארדואן לבסס את מעמדם מעל הצבא.[11] במסגרת משפטים אלו, שהוגדרו כ"אחד מהמאורעות הגדולים שקרו לאחרונה בהיסטוריה הטורקית", הועמדו לדין 275 איש, בהם קציני צבא, עיתונאים, עורכי דין ואנשי אקדמיה. הם הואשמו בקשירת קשר וניסיון להפיכת הממשל ב־2003 וב־2004 כחלק מרשת סודית בשם "ארגנקון", שפעלה נגד הנשיא המכהן ארדואן. במקביל קידם ארדואן קצינים בדרגות נמוכות בשרשרת הפיקוד, דאג שראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של טורקיה יהיה נאמן לו וניסה לעשות דמורליזציה לצבא.

לאחר קרע בין תנועת גולן לבין מפלגתו של ארדואן, מפלגת הצדק והפיתוח, ארדואן החל בטיהור הצבא על מנת להסב לעצמו יתרון.[12] הרשעות ארגנקון בוטלו באפריל 2016 על ידי בית המשפט הגבוה בטורקיה, אשר פסק שקיומה של הרשת לא הוכח. הבחירות הכלליות בטורקיה שהתרחשו בנובמבר 2015 נוהלו בזמן סנקציות שלטוניות על התקשורת, סכסוכים נמשכים עם מפלגת הפועלים של כורדיסטן, מלחמת אזרחים בסוריה ויחסים רעועים עם הכורדים במדינה.

האשמות בשחיתות

בשנת 2013, המאמצים של רשויות החוק בטורקיה להילחם כנגד שערוריית השחיתות של שנת 2013 בטורקיה בוקרו בחריפות על ידי ארדואן, תוארו על ידיו כ"הפיכה משפטית" והובילו לפיטורי 350 קציני משטרה על ידי ממשלתו.[13] המאמצים למיגור השחיתות נתפסו כמקור למתח בין האנשים של גולן, ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח. בניתוחים פוליטיים שהתבצעו מספר חודשים לפני ניסיון ההפיכה, השכיחות של השחיתות הוערכה כ"גבוהה" בטורקיה שבתקופת ארדואן. לאחר ניסיון ההפיכה, נראה שחלק גדול ממחוללי ההפיכה ציינו זאת בסיבות לפעולותיהם.[2]

הצעת חוק החסינות

ב־13 ביולי, פחות מיומיים לפני ההפיכה, חתם ארדואן על הצעת חוק המקנה חסינות לחיילים טורקים מפני העמדתם לדין בגין השתתפותם בפעילויות ביטחון מקומיות.[14] כמו כן על פי הצעת החוק, על ההליכים נגד מפקדים לעבור אישור של ראש הממשלה ועל ההליכים נגד חיילים בדרגה נמוכה יותר, לעבור אישור של מושל המחוז. הצעת החסינות הזו נתפסה כחלק מדטאנט בין הממשל לבין הכוחות המזוינים.

השתלשלות האירועים

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן
ראש ממשלת טורקיה בינאלי יילדרים

ניסיון ההפיכה

ב־15 ביולי 2016, מעט לפני 23:00, נשמעו מטוסי צבא טורקיים טסים מעל אנקרה, ושני הגשרים פתיה סולטאן מהמט והבוספורוס באיסטנבול, המובילים לאירופה, נסגרו. נשיא טורקיה, ארדואן, שהה בנופש במרמריס שבדרום המדינה.[15]

ראש ממשלת טורקיה בינאלי יילדרים אמר שנעשות פעולות צבאיות "מחוץ לשרשרת הפיקוד", ושמדובר בניסיון בלתי חוקי לצבור כוח על ידי חלק מהצבא. הוא הוסיף ואמר שהמעורבים "ישלמו את המחיר הגבוה ביותר".[2] טנקים הגיעו לנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק, ומשתמשי האינטרנט בטורקיה נחסמו משימוש בשירותים החברתיים טוויטר, פייסבוק ויוטיוב. הרשת החברתית טוויטר דיווחה לאחר מכן ש"אין לה סיבה לחשוב שהיא נחסמה לחלוטין".[16] בני ערובה אחדים נלקחו למפקדות צבאיות, כולל הולוסי אקר, ראש המטה הכללי של טורקיה, ראש חיל היבשה הטורקי וראש חיל האוויר הטורקי. מבצעי ניסיון ההפיכה ניסו לגרום לאקר לחתום על הצהרת ההפיכה תוך שימוש באלימות, ומשלא הצליחו לקחו אותו ובכירים שבויים נוספים לבסיס חיל האוויר באנקרה. הצבא גם נכנס למשרדי מפלגת השלטון, מפלגת הצדק והפיתוח, הנמצאים באיסטנבול, ודרש מהאנשים לעזוב.

בשעות 23:00 ו־00:00 מסוקים הפציצו את מפקדת הכוחות המיוחדים של המשטרה באנקרה ואת בסיס כוחות האוויר של המשטרה, שנמצא סמוך לאנקרה. במהלך ההתקפות נהרגו 42, ונפצעו 43.[17] חברת לוויין טורקית סמוכה הותקפה גם היא, ושני אנשי אבטחה נהרגו. בשעה 23:50, השתלטו חיילים מורדים על כיכר טקסים במרכז איסטנבול.

מעט לאחר חצות נכנסו חיילים מורדים לבנייני הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה, TRT, באנקרה, וכפו על השדרנית להקריא את הצהרתם, לפיה "שלטון החוק הדמוקרטי והחילוני נשחק על ידי הממשלה הנוכחית", שטורקיה מובלת כעת על ידי "מועצת השלום הטורקית" ושהיא "תחזיר את הביטחון לטורקיה". בהצהרה נאמר בין השאר כי "הכוחות המזוינים של טורקיה השתלטו לחלוטין על ניהול המדינה על מנת להשיב את הסדר החוקתי, את זכויות וחירויות האדם, את שלטון החוק, ואת הביטחון הכללי שנפגע. כלל ההסכמים הבין־לאומיים עדיין תקפים. אנו מקווים שיחסינו הטובים עם כל המדינות ימשיכו". הם ציינו כי הם "פעלו כך על מנת לשמור על הסדר הדמוקרטי, וכי שלטון החוק חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות".[2] ההצהרה כללה בתוכה גם הכרזה על תחילתו של ממשל צבאי זמני, וטענה שחוקה חדשה תהיה מוכנה "בהקדם האפשרי". לאחר מכן רשת TRT הורדה מהאוויר.[18]

בהמשך דווח כי ראש מועצת השלום הוא מוהארם קוסה.[19]

תגובת הממשלה והעימות

מוסד הנשיאות הטורקי ציין כי הנשיא ארדואן שוהה בחופשה, וגינה את ניסיון ההפיכה בעודו מכנה אותו "התקפה על הדמוקרטיה".[20] ההודעה הראשונה מארדואן פורסמה בשעה 00:23, ובשעה 01:00 הופיע ארדואן בראיון שנערך בתוכנית החדשות בטלוויזיה באמצעות אפליקציית FaceTime, וקרא לעם הטורקי לצאת לרחובות למרות העוצר הצבאי שהוטל, באומרו "אין כוח עליון יותר מכוחו של העם. תנו להם לעשות מה שהם רוצים בכיכרות ובשדות התעופה".[21] סגן ראש ממשלת טורקיה, נומאן קורטולמוש, הופיע בשידור חי טלוויזיה וטען שמפלגת הצדק והפיתוח וממשלתו עדיין בשלטון. ראש עיריית אנקרה, המשתייך למפלגת הצדק והפיתוח, עודד אנשים לצאת לרחובות העיר ולמחות, למרות העוצר שהוטל על ידי הצבא. מטוסו של ארדואן המריא משדה התעופה דלמן בשעה 01:47, אך נאלץ לחכות באוויר בקרבת ביגה על מנת לדאוג לנחיתתו הבטוחה בשדה התעופה. לבסוף, מטוסו נחת באיסטנבול בשעה 02:50.

מפקד הארמייה הראשונה של טורקיה טען שהכוחות המזוינים לא תמכו בהפיכה, ושהמבצעים מייצגים קבוצה קטנה שעליה כמעט הצליחו להשתלט.[22]

בשעה 01:00 נמסר כי הצבא משך את כוחותיו מנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק ואנשים נראו נכנסים לשם, אלא שבשעה 01:13 נמסר כי ישנם עדיין טנקים בנמל התעופה, ומהאזור נשמעים קולות של יריות. נמל התעופה נסגר, וכל הטיסות ממנו בוטלו.

פיצוצים ויריות נשמעו מבניין ה־TRT באנקרה. זמן קצר לאחר מכן, הסתערו על הבניין כוחות גדולים של אזרחים ושוטרים, פעולה שבעקבותיה נוטרלו ארבעה חיילים מורדים. הערוץ חזר לאוויר, והקריינית דיווחה שהיא הוחזקה כבת ערובה והכריחו אותה לקרוא את ההכרזה על ההפיכה באיומי אקדח.

טנקים פתחו באש על בניין הפרלמנט הטורקי. מסוק ששייך לכוחות המורדים הופל על ידי מטוס F-16, בזמן שמטוסי קרב טסו מעל אנקרה על מנת לנטרל מסוקים בהם עושים שימוש הכוחות המורדים. ב־03:08 הצטרפו כוחות אוויריים לירי על בניין הפרלמנט, ושתי דקות מאוחר יותר הכוחות המזוינים של טורקיה הכריזו על שליטתם במדינה באמצעות אתר האינטרנט שלהם.[23] כעבור שתי דקות מרגע ההכרזה האחרונה, הצהיר יילדרים, ראש הממשלה, שהמצב בטיפול, וששמי אנקרה הם כרגע אזור אסור לטיסה.[24] דיווחים על הפצצות נוספות של בניין הפרלמנט קרו גם בשעות 03:23 ו־03:33, בעוד מטוסים של הכוחות בעד ההפיכה טסים לידו. CNN Türk דיווחו על ההפצצות האוויריות על בניין הפרלמנט, וציינו שיש 12 הרוגים ו־2 פצועים אנושות. חצי שעה לאחר הדיווח על ההרוגים נכנסו חיילים מורדים לבנייני CNN Türk, וערוץ זה הורד גם הוא מהאוויר לפרק זמן של כשעה. לאחר מכן דיווח פוליטיקאי טורקי על הפצצות נוספות בבניין של יחסי־הציבור בפרלמנט, בעקבותיו ישנם מספר פצועים, בהם אנשי משטרה.

בסביבות השעה 04:00, בערך שעה וחצי לאחר שארדואן עזב את מלונו במרמריס, 2–3 מסוקים תקפו את המלון. לפי דיווחים של עדי ראייה, 10–15 אנשים חמושים נחתו והחלו לירות. בתקרית זו נהרגו 2 אנשי משטרה ו־8 נפצעו.[25]

מספר אנשים נפצעו באיסטנבול לאחר שחיילים מורדים ירו עליהם, משום שניסו לעבור את גשר הבוספורוס בניסיון מחאה.

הנשיא לענייני דת בטורקיה הצהיר שהוא לא יספק שירותי הלוויות דתיות למבצעי ניסיון ההפיכה שמתו, פרט ל"טוראים וקצינים בעלי דרגה נמוכה שאולצו בכוח ובאיומים ומצאו עצמם בעיצומו של הסכסוך מבלי לדעת את הדברים לאשורם".[26]

כישלון ההפיכה

בשעה 04:00, לאחר שהנשיא ארדואן נחת באיסטנבול, הוא נשא נאום טלוויזיוני בתוך נמל התעופה, בעוד רבבות תומכים נאספים מחוצה לו. בשעה 06:30 פנה אל התומכים בנמל התעופה ואמר: "בטורקיה, הכוחות המזוינים אינם שולטים במדינה או מובילים את המדינה. הם לא יכולים". הוא האשים בניסיון ההפיכה את "אלו שנמצאים בפנסילבניה",[27] כשהוא מתייחס לפֶטְהוּללה גוּלֵן המתגורר שם, ולתנועתו, "תנועת גולן". ארדואן גם הצהיר כי הוא תכנן "לנקות" את הצבא, ואמר כי "התקוממות זו היא מתנה עבורנו מאלוהים".[28] סוכנות התקשורת הטורקית אנדולו, המנוהלת על ידי המדינה, טענה שהקולונל לשעבר מוהארם קוסה, אשר נשללו ממנו דרגותיו ב־2016 עקב האשמות הנוגעות לעבודה עם גולן, חשוד כמי שעמד בראש ניסיון ההפיכה.[29] עם זאת, הברית למען ערכים משותפים, מוסד ללא כוונות רווח המשויך לתנועתו של פטהוללה גולן, פרסמה הודעת גינוי להפיכה והצהירה שטענותיו של ארדואן נגד התנועה היו "מאוד חסרות אחריות". גולן עצמו אמר בהצהרה קצרה, דקות לפני חצות: "כאחד שסבל תחת הפיכות צבאיות מרובות במהלך חמשת העשורים האחרונים, זה מעליב במיוחד להיות מואשם בכל קשר לניסיון שכזה. אני דוחה בתוקף את ההאשמות הללו".[30]

בשעות הבוקר המוקדמות של 16 ביולי נראה היה שניסיון ההפיכה "מתפורר" בעוד ההמונים ממרים צווים צבאיים בעד ההפיכה ומתכנסים בכיכרות הגדולות של איסטנבול על מנת להתנגד להפיכה. חיילים שתמכו בהפיכה נכנעו לכוחות המשטרה בכיכר טקסים באיסטנבול, וכוחות הממשלה כבשו מחדש את נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק, והמשטרה הקיפה את מטה הצבא ואנשיו וקראה להם להיכנע. בין השעות 06:00 ל־08:00 דווח על התכתשות במקום. בהמשך, החיילים המורדים שחסמו את גשר הבוספורוס נכנעו לכוחות המשטרה. קבוצה זו כללה כ־50 חיילים מורדים, אחדים מהם חוסלו על ידי הציבור; הגרון של אחד החיילים המורדים שוסף וסרטון שהופץ טען שארבעה חיילים נהרגו. בינתיים, במטה של הצבא הטורקי, 700 חיילים בלתי־חמושים ו־150 חיילים חמושים נעצרו על ידי המשטרה. האנשים שניסו לבצע את ההפיכה בבניין TRT באיסטנבול נכנעו גם הם. ראש המטה הכללי של טורקיה שוחרר במבצע זה.

בהמשך היום, ב-16 ביולי, נחת מסוק UH-60 בלק הוק טורקי בנמל התעופה באלכסנדרופולי, ביוון. שמונה אנשי צבא אשר הסירו את דרגותיהם ועיטוריהם שהיו על המסוק נעצרו לאחר הנחיתה בגין כניסה בלתי חוקית לשטח המדינה, וביקשו מקלט מדיני פוליטי. שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושאולו, ביקש את הסגרת הבורחים והחזרת המסוק. הרשויות היווניות ענו כי המסוק הצבאי הטורקי יוחזר, וכי בקשת המקלט נבחנת.[31]

לאחר המערכה

מעצרים וטיהורים

טיהורים נרחבים בשורות השירות הממשלתי בטורקיה החלו מיד בסוף ניסיון ההפיכה, כשהנשיא ארדואן הזהיר את מתנגדיו ש"הם ישלמו מחיר כבד על כך".[22] אמצעי תקשורת מערביים תיארו את הטיהורים כטיהורים "נגד ההפיכה", וחזו שלטענתם הנשיא "יהיה יותר נקמני ובעל אובססיה לשליטה מאי־פעם, תוך ניצול המצב לא רק כדי להעניש את החיילים המרדניים אלא גם כדי לדכא כל מה שנשאר מההתנגדות אליו בטורקיה".[32] עד 20 ביולי 2016, הטיהורים כללו יותר מ־45,000 קציני צבא, אנשי משטרה, שופטים, מושלים ופקידים שנעצרו או נושלו מתפקידם, ביניהם 2,700 שופטים, 15,000 מורים וכל דקאן אוניברסיטה בארץ.[33]

בתאריך 18 ביולי 2016, מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, הפציר בשלטונות הטורקיים "לשמור על השקט והיציבות ברחבי המדינה ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של כבוד כלפי מוסדות המדינה הדמוקרטיים ולשלטון החוק".[34] שר החוץ של צרפת, ז'אן־מארק ארו, הביע דאגה והזהיר מפני "מערכת פוליטית אשר מפנה גבה לדמוקרטיה" כתגובה לטיהורים.[35]

ראש הממשלה, יילדרים, הכריז כי 2,839 חיילים מדרגות שונות נעצרו. בין הנעצרים היו לפחות 34 גנרלים ואדמירלים.

דו"ח של נאט"ו קבע כי טורקיה צמצמה משמעותית את היקף הצבא לאחר המהפכה וכי מספר המשרתים בצבא טורקיה קטן למצבת של 355,212 ממצבת קודמת של 518,166 לפני ההפיכה. מספר הגנרלים ירד מ-358 ל-201[36].

מועצת השופטים והתובעים העליונה של טורקיה הדיחה 2,745 שופטים מתפקידם לאחר ניסיון ההפיכה; 541 משופטים אלו היו שופטים לעניינים מנהליים ו־2,204 מהם שופטים לענייני פלילים. מעריכים שמספר השופטים שהודחו מהווה כ־36% מהכמות הכוללת של שופטים בטורקיה. 5 מחברי המועצה נושלו מתפקידם, ו־10 מחברי מועצת המדינה של טורקיה נעצרו באישומים של חברות ב"גוף מקביל למדינה". צווי מעצר הוצאו ל־48 חברים במועצת המדינה של טורקיה, ול־140 חברים בבית המשפט לערעורים. המושלת של מחוז סינופ הודחה מתפקידה, ובעלה, קולונל בצבא הטורקי, נעצר. גל המעצרים נמשך גם בימים שלאחר מכן.[37]

ארדואן דרש מהממשל האמריקאי להסגיר לטורקיה את פטהוללה גולן, בשל אחריותו, על פי דבריו, לניסיון ההפיכה,[4] מזכיר המדינה האמריקאי התייחס לדרישה ואמר כי על טורקיה לשלוח לארצות הברית ראיות המוכיחות את הטענות נגד גולן.[38]

ב־18 ביולי 2016 אישרו גורמי הממשל בטורקיה שגנרל מהמט דיסלי, מזכירו של הרמטכ"ל הטורקי ואחיו של סגן יו"ר מפלגת הצדק והפיתוח, היה האיש שנתן את ההוראה להתחיל את ניסיון ההפיכה במדינה נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.[39]

ב־19 ביולי הודחו 1,577 בכירי האוניברסיטאות בטורקיה, הושעו 15 אלף אנשי חינוך, ונשללו רישיונותיהם של 21 אלף מורים במוסדות חינוך פרטיים,[40] וב־23 ביולי הורה ארדואן על סגירת 1,043 בתי ספר פרטיים.

האשמות כנגד פטהוללה גולן

פטהוללה גוּלֵן, שגינה את ניסיון ההפיכה ודחה כל קשר אליו, אך הואשם בו באופן חלקי על ידי השלטונות הטורקיים.

פטהוללה גולן, שהואשם על ידי ארדואן כאחד מהמעורבים המרכזיים בפרשייה, גינה בתוקף את ניסיון ההפיכה ודחה כל קשר אליו. "אני מגנה בכל לשון את ניסיון ההפיכה הצבאי בטורקיה", הוא הצהיר בהודעת דואר־אלקטרוני, כפי שדווח בעיתון הניו יורק טיימס. "ממשלה צריכה לזכות בשלטון דרך הליך של בחירות חופשיות והוגנות, ולא באמצעות כוח. אני מתפלל לאלוהים עבור טורקיה, עבור האזרחים שלה ועבור כל מי שנמצא כרגע בטורקיה שהמצב הזה יפתר בדרכי שלום ובמהירות. כאחד שסבל תחת הפיכות צבאיות מרובות במהלך חמשת העשורים האחרונים, זה מעליב במיוחד להיות מואשם בכל קשר לניסיון שכזה. אני דוחה בתוקף את ההאשמות הללו."[41][42]

הנשיא ארדואן ביקש מארצות הברית להסגיר את גולן: "אני קורא לכם שוב, לאחר שהיה ניסיון הפיכה. הסגירו את האיש הזה שבפנסילבניה לטורקיה! אם אנחנו שותפים אסטרטגיים או שותפים ראויים לחיקוי, עשו את מה שהכרחי לעשות". ראש הממשלה יילדרים איים במלחמה כנגד כל מדינה שתתמוך בגולן. מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קארי, הזמין את טורקיה "להציג לנו כל ראייה שמסוגלת לעמוד לבדיקה" לפני שהם ייענו לבקשת ההסגרה.[43]

מחוץ לטורקיה, בברינגן שבבלגיה, תומכים אלימים של ארדואן ניסו לתקוף בניין של תנועה המזוהה עם גולן בשם "Vuslat". המשטרה הביאה תותחי מים כדי לעצור את התוקפים. באמצעי התקשורת פורסמו ידיעות שכוחות משטרה הגנו על הבתים של תומכי גולן. ברשתות החברתיות אנשים עודדו לצאת לברינגן פעם נוספת, ואי־סדרים דומים נוספים נרשמו גם בהאוסדן זולדר שבבלגיה.

בסיס חיל האוויר אינג'ירליק

הקונסוליה האמריקאית בטורקיה הוציאה מזכר המייעץ לתושבי ארצות־הברית להימנע מלהגיע לאזור בסיס חיל האוויר אינג'ירליק בדרום טורקיה, המכיל כ־50 פצצות ביקוע גרעיני, עד ש"הפעילות תחזור לסדרה". הם הצהירו כי השלטונות המקומיים אסרו את הגישה לבסיס האוויר ושאספקת החשמל אליו הופסקה. כוחות חיל האוויר של ארצות הברית פעלו באזור זה לטובת ההתערבות האמריקאית בנעשה בסוריה. קרוב ל־1,500 צוותים אמריקאים שוכנו בבסיס.[44]

עשרים וארבע שעות לאחר הדיווחים הראשוניים על סגירת בסיס חיל האוויר, גורמים רשמיים במחלקת ההגנה של ארצות הברית אישרו כי הבסיס והשטח האווירי שבו נפתחו מחדש עבור מטוסי צבא, וכי הפעילות של מטוסים אמריקאיים בבסיס תתחדש.

תסיסה חברתית

ב־16 ביולי אנשים שהפגינו כנגד ההפיכה זימרו בהתרסה כנגד המקומיים באיסטנבול, באזורים בעלי ריכוז גבוה של אלווים, כולל באוקמיידן ובסולטנגזי. תקריות דומות קרו גם באנטקיה, בה גם יש מינון אלווים גבוה באוכלוסייה, כאשר אופנוענים שזוהו כחסידי השריעה עברו לינץ'. בשכונות שונות באנקרה חנויות השייכות לסורים הותקפו על ידי ההמון. במלטיה איסלמיסטים סונים הטרידו תושבים של שכונה אלווית, בייחוד את הנשים, וניסו להיכנס לשכונה בהמוניהם, עד אשר המשטרה התערבה וחסמה את כל הדרכים לשכונה. בקדיקוי אנשים ששתו אלכוהול בפומבי הותקפו על ידי קבוצה של אנשי דת פונדמנטליסטים.[45]

קריאות להחזרת עונש המוות

בעקבות המעצרים, אלפי מפגינים נגד ההפיכה דרשו ליזום עונש מוות נגד העצורים הקשורים בהפיכה, תחת הסיסמה "אנחנו רוצים את עונש המוות".[46] הנשיא ארדואן לא שלל את האפשרות, ואמר ש"בדמוקרטיה, מה שהעם רוצה זה מה שהוא יקבל".[47] השלטונות הטורקיים לא הוציאו אף אחד להורג מאז שנת 1984, אך אסרו זאת מבחינה משפטית רק ב־2004 כתנאי מוקדם להצטרפות לאיחוד האירופי.

גורמים רשמיים באיחוד האירופי הביעו את התנגדותם לטיהורים שנעשים על ידי השלטונות הטורקים בקשר להפיכה. שר החוץ הצרפתי ציין שטורקיה חייבת לעבוד במסגרת החוק ולעמוד בעקרונות הדמוקרטיים של אירופה.[35] ב־18 ביולי 2016, ציינה פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, שאף מדינה לא תתקבל לאיחוד האירופי "אם היא מאפשרת עונש מוות". סטפן סיברט, מזכיר העיתונות של גרמניה, ציין כי ביסוס עונש מוות במדינה יסיים את השיחות על כניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי.[48]

טורקיה היא חברה במועצת אירופה ואשררה את האמנה האירופית לזכויות אדם כחלק מתנאי החברות שלה. אמנה זו כוללת את ביטול עונש המוות כחלק מהתנאים בה. ככזו, אסור לטורקיה מבחינה חוקית לחוקק מחדש את עונש המוות.

מצב חירום

ב־20 ביולי 2016 הכריז הנשיא ארדואן על שלושה חודשים של מצב חירום כתגובה על ניסיון ההפיכה, תוך ניצול סעיף 120 לחוקה הטורקית, "הכרזת מצב חירום בשל פעולות נרחבות של אלימות והידרדרות חמורה של הסדר הציבורי". ההחלטה התקבלה בפרלמנט הטורקי ב־21 ביולי, ברוב של 346 כנגד 115 מצביעים. מפלגת הצדק והפיתוח ומפלגת התנועה הלאומית היו בעד, בעוד מפלגת העם הרפובליקאית ומפלגת העמים הדמוקרטית היו נגד. ראש הממשלה יילדרים טען שמצב החירום נחוץ על מנת "להיפטר ממקורות הפורענות במהרה".[49]

סגן ראש ממשלת טורקיה, נומאן קורטולמוש, הודיע כי במסגרת מצב החירום המדינה תקפיא באופן זמני את חלקה באמנה האירופית לזכויות אדם, זאת בהתאם לסעיף 15 באמנה, המתיר זאת במקרה של "מלחמה או מצב חירום ציבורי המאיים על קיומה של האומה". הודעה על ההקפאה חייבת להישלח למועצת אירופה, ואסור שתהיה לה השפעה על הזכות להליך הוגן או על איסור עינויים.[50]

יוון כמפלט

הבקשה למקלט מדיני ביוון

ב־16 ביולי 2016 נחת מסוק טורקי ביוון, שבו היו שמונה אנשי צבא מכוחות המורדים שביקשו מקלט מדיני פוליטי. טורקיה ביקשה את הסגרת הנמלטים ואת החזרת המסוק, ואילו יוון השיבה כי המסוק הצבאי הטורקי יוחזר, אך בקשת המקלט תיבחן. המסוק הוחזר לטורקיה בבוקר היום שלמחרת. החיילים הועלו למשפט ביוון בגין סיכון היחסים בין יוון לטורקיה, ובגין טיסה בלתי חוקית. ההאשמה בגין סיכון היחסים בין יוון לטורקיה הוסרה לאחר מכן.

עורכת הדין של ארבעה מהם טענה שהם נמנו עם הצוות הרפואי באיסטנבול, ושלכולם יש משפחה וילדים בטורקיה. היא הוסיפה שב־15 ביולי הם קיבלו פקודה להוביל פצועים בעזרת המסוק, מבלי לדעת כלל על ניסיון ההפיכה. בשלב כלשהו החלו כוחות משטרה טורקיים לירות על המסוק שלהם, וכשהם הבינו שמדובר בניסיון הפיכה הם פחדו שיוצאו להורג בגין השתתפות בו, ולכן טסו ליוון כדי לבקש מקלט מדיני. לפי דבריה, כולם נמצאים במצב נפשי רעוע, וחוששים לגורלם ולגורל משפחותיהם, כיוון שהם משוכנעים שבטורקיה הם לא יזכו להליך הוגן.[51]

אנשי הצבא הובאו בפני שופט ב־18 ביולי כשפניהם מכוסים והם לבושים בבגדים אזרחיים, אך בית המשפט דחה את הדיון ל־21 ביולי בשל האווירה המתוחה בבית המשפט. אנשי ממשל מטורקיה ישבו מאחוריהם ואיימו עליהם עד שעורך דין יווני ביקש מהם לזוז. עורכת דינם טענה שמישהו שתרגם לה את דבריהם אמר שהם הטיחו בנאשמים "כלבים, בוגדים, אנחנו נהרוג אתכם".[52]

סגן שר ההגנה היווני ציין כי בקשות למקלט נבדקות על ידי בתי המשפט היווני, ולמרות שהבקשות ייבדקו מול "החוק היווני והבינלאומי", הטיעון בעד ההסגרה הוא "חזק מאוד".[53] שגריר טורקיה ביוון אמר כי אם החיילים לא יוחזרו לטורקיה, זה "לא יעזור ליחסים הדו־צדדיים בין שתי המדינות", וכי "יוון לא הייתה צריכה לתת רשות נחיתה למסוק טורקי. היא לא הייתה צריכה לאפשר לו אפילו להיכנס למרחב הפיקוח התעופתי שלה.[54] עורך דין יווני ציין כי המצב מורכב, וכי למרות שהרשויות היווניות רוצות הליך הסגרה נקי ומיידי, ישנם טיעונים משפטיים חזקים נגד מהלך שכזה, ובבסיסם ביטחון חייהם של מבקשי המקלט לפי החוק היווני והבינלאומי. הוא ציין שאין אפשרות להסגירם אם יש חשד לתביעה מדינית או תביעה צבאית נגדם שעלולים להסתיים בעונשים קשים.[52] בליל 19 ביולי הקצינים הועברו מאלכסנדרופולי לקוואלה לאבטחת ביטחונם האישי.

ב־21 ביולי גזר בית המשפט היווני על שמונת אנשי הצבא שני חודשי מאסר על כניסה בלתי חוקית ליוון, וזיכה אותם ממעבר על חוקי הטיסה בה. הם נמצאו זכאים מטיסה בלתי חוקית מעל שמי יוון מכיוון שהחוק היווני לא נוגע למטוסים ומסוקים צבאיים, מאחר שהם לא מחויבים להגיש תוכניות טיסה. בית המשפט הכיר בנסיבות המקלות לפיהן האנשים פעלו מתוך לחץ גדול. העונש נדחה בשלוש שנים, אך הם נשארו במעצר משטרתי עד שידונו בבקשת המקלט שלהם. שוטר יווני שהעיד אמר שאנשי הצבא הטורקיים שיתפו פעולה לאחר נחיתתם, לא היו חמושים, לא התנגדו, נכנעו באופן מיידי וביקשו מקלט מדיני פוליטי. במהלך המשפט נכחו 6 עורכי דין טורקיים, אחד מהם איים על אנשי הצבא וכתוצאה הוצא באופן מיידי מהאולם על ידי המשטרה היוונית. לפי גרסתם של החיילים, כפי שנמסרה לשופט בבית המשפט משאלות שהפנה אליהם, כולם זומנו בערב של 15 ביולי לאסוף חיילים פצועים באיסטנבול, מבלי לקבל פרטים נוספים. הם הדגישו שהמטוס בו השתמשו שימש כאמבולנס מרחף ולהובלת נפגעים בלבד. לפני שהחליטו לעזוב את טורקיה הם נחתו בבסיס באיסטנבול, בו יש בית חולים צבאי, שם הם שהו עד שלפני עלות השחר הם שמעו יריות. התחנה האחרונה לפני שהגיעו לאלכסנדרופולי הייתה אזור מיוער ליד העיר, בו הם קראו באינטרנט על ההפיכה. כולם טענו שהם דאגו לביטחונם לאחר שראו קצינים וחיילים מוכים בידי ההמון ברחובות איסטנבול, ללא תלות במידת מעורבותם בניסיון ההפיכה.[55]

בבוקר ה־22 ביולי הקצינים הועברו מסיבות ביטחוניות לאתונה. עורכי הדין שלהם אמרו שלא נמסר להם על העברתם ושמנהל המשטרה בקוואלה הודיע להם על כך בערב.[56]

שמירה יוונית מפני נמלטים נוספים

ב־20 ביולי נשמעו דיווחים על קבוצה של אנשי צבא טורקיים מכוחות ההפיכה שמתכננים לברוח מטורקיה דרך האי סימי, בדרום־מזרח הים האגאי שביוון. דיווחים אלו הכניסו את הצבא היווני לכוננות. השמירה עובתה באזור זה, במיוחד לאור דיווחים שהתקבלו על קבוצת אנשים השטים על סירות מתנפחות מדטקה שבחופי טורקיה, לעבר סימי. הם עקבו אחרי תנועת הסירה, אך זו נשארה במים הטריטוריאליים של טורקיה. נציגות של המשטרה היוונית נשלחה גם היא לסימי כדי לבצע בדיקות באזור. אתונה ציפתה ממשתתפים בניסיון ההפיכה הכושל לבוא ליוון כך שדיווחים אלו נלקחו ברצינות. בנוסף, מטוסי F-16 טורקיים הוזנקו כדי לבדוק דיווחים שכלי שיט של המשמר הטורקי הופיעו במים הטריטוריאליים של יוון בים האגאי. בהמשך היום, משרד הפנים הטורקי דחה טענות לפיהן חיילים מורדים "חטפו" כלי שיט על מנת לברוח ליוון.[57]

ויקיליקס

כתגובה לטיהורים שמבצע הממשל הטורקי, פרסם אתר האינטרנט ויקיליקס מעל 300,000 התכתבויות דואר־אלקטרוני ומעל 500,000 מסמכים, בהם כאלו של מפלגת השלטון. בעקבות זאת, הורתה מועצת התקשורת של טורקיה לחסום את הגישה לאתר במדינה.[58]

באתר ויקיליקס נטען כי לאחר שהכריזו על הפצת המסמכים בטוויטר, תשתיות האתר נפגעו. צוות האתר חזה את הניסיונות העתידיים של הממשל הטורקי לחסום את האתר, ולכן עודד את המשתמשים הטורקים להיערך למצב שכזה ולהשתמש בפתרונות שיעזרו לעקוף את הסינון, כמו TorBrowser ו־uTorrent.[59]

האשמות בעינויים

על פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, עצירים בטורקיה לא קיבלו גישה לייעוץ משפטי, הוכו ועונו ואף לא סופקו להם כמות מזון, מים או טיפול רפואי בכמות ראויה. לפחות עצור אחד ניסה להתאבד. אמנסטי אינטרנשיונל ביקשו מהוועדה האירופית למניעת עינויים לשלוח נציגים שיבדקו את תנאי העצורים. עד המשרת במפקדת המשטרה באנקרה חשף ששוטרים סירבו לספק טיפול רפואי לעציר, ואף ציטט את הרופא שאמר "תן לו למות, נגיד שהוא הגיע אלינו מת".[60][61] בנוסף, ארדואן האריך את התקופה המרבית של צו־המעצר לחשודים מארבעה ימים ל־30, מהלך שלפי אמנסטי מגדיל את הסיכון לכך שעצורים יעברו עינויים או התעללות בצורות אחרות.[61]

משרד המשפטים הטורקי הכחיש את החשדות, ושר המשפטים בקיר בוזדאג צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "לא היו שום עינויים או תקיפות של העצירים", כתגובה להאשמות אמנסטי אינטרנשיונל. "הטענות לעינויים ולתקיפה מופצות על ידי קמפיין דיסאינפורמציה מתוכנן שנוצר על ידי חברי תנועת גולן, והוא שקרי ומעוות".[62][63]

ניתוח

רויטרס דיווחו ב־15 ביולי שמקור באירופה תיאר את ניסיון ההפיכה כ"מתוזמר היטב", וחזה כי "בהתחשב בהיקף המבצע, קשה לדמיין שהם יפסיקו מבלי שישיגו השתלטות". דיפלומטי אירופאי אחר אמר שהשגריר הטורקי בבירתו היה בהלם ו"לקח את האירוע ברצינות רבה".[64]

סיבות

לפי מייקל רובין, פרשן אמריקאי לענייני המזרח התיכון, ארדואן צריך להאשים עצמו בנוגע לניסיון ההפיכה. מאז שהתחיל להיות נאמן יותר ויותר לסדר־יום אסלמי, ארדואן "פשט מעליו כל חזות של שליט למען כלל הטורקים". לאחר שליבה את הלהבות בגל המחאות בטורקיה ב־2013, הוא הפך את האזורים המיושבים בכורדים בדרום־מזרח טורקיה ל"אזור מלחמה המזכיר את הימים הגרועים ביותר של שנות ה־80". למרות כל זאת, הבעיה הגדולה ביותר, כך לטענתו של רובין, יכולה להיות מדיניות החוץ של ארדואן, אשר הצליח להפוך את הנחת היסוד הטורקית של "אין בעיות עם המדינות השכנות" למצב בו לטורקיה יש בעיות עם כמעט כל מדינה שכנה, והיא אף נהייתה מנוכרת לכמה מדינות ברית וידידות שהיו לה.[65]

כתב המזרח התיכון הבריטי רוברט פיסק הזהיר כי "ארדואן הבין מאוחר מדי את העלות של התפקיד שבחר למען ארצו. זה דבר אחד להצטער בפני פוטין ולהטליא את היחסים עם נתניהו; אבל כאשר אתה כבר לא יכול לסמוך הצבא שלך, ישנם עניינים רציניים יותר שצריך להתרכז בהם". למרות שניסיון ההפיכה הזה נכשל, פיסק מצפה לראות ניסיון נוסף בחודשים או בשנים הקרובות.[66]

הפרופסור הטורקי אקין יונבר תיאר את ניסיון ההפיכה כ"דומה יותר למרד".[67]

מועצת שלום האומה

על־פי הכתבת והתחקירנית הטורקית אזגי בסרן, השם של "המועצה לשלום האומה" (Yurtta Sulh Konseyi) נלקח מהאמירה המפורסמת של אטאטורק: "שלום בבית, שלום בעולם". היא ציינה לאחר מכן ש"ההצהרה של החונטה שנקראה בערוץ הטלוויזיה במהלך ניסיון ההפיכה, עוררה דמיון רב לפנייה המפורסמת של מוסטפא כמאל אטאטורק לצעירים הטורקים. מצד שני, בהתחשב בעובדה שהאזכורים הללו ברורים מדי, ייתכן שהם נכללו בכוונה תחילה על מנת לרמוז על חונטה כמאליסטית ולא על חונטה מכוחותיו של גולן".[68]

תזמון

חוקר האסלאם הגרמני ריינר הרמן טוען שמבצעי ניסיון ההפיכה ניסו למנוע טיהור גדול של שופטים ושל אנשי צבא, טיהור שאכן התחיל ביום שבת, יום אחרי ניסיון ההפיכה. לפי התחקירן העיתונאי הטורקי אחמד שיק, רשימה של בכירים שנועדו לטיהור כבר הוכנה על ידי היועץ המשפטי של איזמיר, אוקאן באטו, ואושרה על ידי הנשיא ארדואן. לפי גרסה זו, מבצעי ניסיון ההפיכה היו צריכים לבצע במהרה את ההפיכה, לפני שהם יסולקו ויעצרו.[69][70]

נסיבות הכישלון

אחת מהסיבות המרכזיות לכישלון המבצע הייתה חוסר הסדר בהיררכיה הפיקודית במהלך ניסיון ההפיכה. ראש ארגון הביון הלאומי של טורקיה, הקאן פידאן, גילה את התוכנית לביצוע ניסיון ההפיכה, מה שאילץ את ההופכים להוציא אותה לפועל 6 שעות מוקדם מהמתוכנן. אחד מהמארגנים המרכזיים, גנרל סמיח טרזי, נהרג על ידי קצין זוטר בתחילת ההתקפה, אירוע שגרם לדמורליזציה והריסת מבנה הפיקוד בקרב המורדים. שתי תקריות אלו גרמו לכך שניסיון ההפיכה התבצע באופן לא מאורגן.[71] הקצינים בדרגות הגבוהות התנגדו להפיכה, והורו בפומבי לכל האנשים לחזור למחנותיהם.[72] מכיוון שפעלו מחוץ לשרשרת הפיקוד הצבאית, למורדים היו חסרים התיאום והמשאבים לצורך השגת מטרותיהם. החיילים שהמורדים גייסו לא היו מודעים למטרה האמיתית של המשימה, איבדו את המורל במהירות, והעדיפו להיכנע מאשר לירות במפגינים.[73] מפקד הארמייה הראשונה באיסטנבול, גנרל אמיט דנדר, התקשר באופן אישי לארדואן להזהיר אותו מפני ההפיכה, שכנע אותו לעזוב את המלון לפני שמבצעי ניסיון ההפיכה הגיעו אליו, ועזר לו לאבטח את נחיתתו באיסטנבול.[74] ארגון הביון הלאומי גייס למשימה את התותחים נגד מטוסים שהיו לרשותם, תותחים שמבצעי ניסיון ההפיכה לא ידעו על קיומם. התרחשות זו הרתיעה מטוסים וכוחות קומנדו של ההופכים.[71]

גורם לא פחות חשוב בכישלון ההפיכה, כך לפי האסטרטג הצבאי אדוארד לוטוואק, היה חוסר היכולת של המורדים לנטרל את ארדואן או גורמים אחרים בדרגות גבוהות בממשל, על ידי הריגתם או עצירתם.[75] יחידה של כוחות מיוחדים נשלחה באמצעות מסוק להרוג או לתפוס את הנשיא, אך החמיצה הזדמנות זו מכיוון שהוא פונה על ידי צוות האבטחה שלו מספר דקות מוקדם יותר. מרגע שארדואן נחת בנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק שאובטח על ידי תומכיו, כישלון ההפיכה היה ברור. לפי מקור צבאי, מספר מטוסי F-16 הצליחו להתמקד על המטוס של ארדואן בדרכו לאיסטנבול, אך לא ירו.[76] פקיד טורקי בכיר ללוחמה בטרור גילה לאחר מכן שהסיבה לכך הייתה שהטייס במטוסו של ארדואן תיקשר עם הכוחות של המורדים דרך מערכת הרדיו של המטוס, ואמר להם שמדובר בטיסה של חברת התעופה טורקיש איירליינס.[77]

פרשנים נוספים[78][79] טוענים שניסיון ההפיכה לא הצליח גם בגלל הכישלון של מבצעיו להשתלט על התקשורת, ולעצב באמצעותה את דעת הקהל. בשביל לבצע הפיכות מוצלחות, כך לפי הפרשנים, יש צורך בשליטה על התקשורת. שליטה שכזו מאפשרת לקבוצה קטנה של אנשים להציג מצב לפיו הם בשליטה מלאה, ושהניצחון שלהם בלתי נמנע. כך הם יכולים לשכנע את הציבור, יחד עם חיילים חסרי עמדה ואף כאלו נאמנים, לערוק אליהם, או לפחות לא להתנגד. כוחות המורדים נכשלו בהשגת שליטה על טורקסאט, רשת הכבלים ותקשורת הלוויין המרכזית בטורקיה, ונכשלו בהשגת שליטה על רשתות הטלוויזיה והטלפון במדינה. כישלון זה אפשר לארדואן לבצע את שיחת ה־Facetime שביצע, ולדבר בטלוויזיה.[74]

כוחות התומכים בממשלה שלחו מסרוני מלל לכל אזרחי טורקיה, הקוראים להם להתגייס.[80] תומכי ארדואן רבים יצאו לרחובות להגן על הנשיא שלהם. במידה וההפיכה הייתה מתבצעת בשעה המתוכננת בשעות הלילה, רוב האנשים לא היו ערים והרחובות היו ריקים.[81]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ AMB. W. ROBERT PEARSON. What Caused the Turkish Coup Attempt, Politico
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 ניסיון הפיכה בטורקיה, הצבא טוען כי מנסה "לשמור על הדמוקרטיה וזכויות האדם", באתר מעריב אונליין, 15 ביולי 2016
  3. ^ ערן זינגר, נשיא טורקיה מטיל אחריות על ההפיכה על איש האופוזיציה הטורקי גולן, ‏16 ביולי 2016
  4. ^ 4.0 4.1 ארדואן דרש מאובמה בנאום ניצחון באיסטנבול: הסגר את יריבי הטרוריסט, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2016
  5. ^ Tim Arango and Ceylan Yeginsu, ‏Turkey to Release Tens of Thousands of Prisoners to Make Room for Coup Suspects, ניו יורק טיימס, 17 באוגוסט 2016
  6. ^ ארדואן חתם על צו סגירה לאלפי ארגונים בחשד לקשר עם פתהוללה גולן, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2016
  7. ^ אילאיל שחר ושירה נאות, לאחר ניסיון ההפיכה הכושל תגובות מנהיגי העולם היו פושרות, ‏17 ביולי 2016
  8. ^ מצרים מנעה גינוי של מועצת הביטחון על ניסיון ההפיכה בטורקיה, באתר ynet, 16 ביולי 2016
  9. ^ Egypt blocks U.N. Security Council condemnation of Turkey violence, ‏16 ביולי 2016
  10. ^ היסטוריה של הפיכות: כשהאסלאם עולה, הצבא פועל, באתר ynet, 16 ביולי 2016
  11. ^ אתר למנויים בלבד צבי בראל, פרשת "ארגנקון": ארדואן השלים שלב נוסף בהפיכה אזרחית נגד הצבא, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2013
  12. ^ אתר למנויים בלבד עונשי מאסר כבדים לבכירים בצבא טורקיה שהורשעו בניסיון הפיכה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2015
  13. ^ אתר למנויים בלבד ארדואן הדיח 350 שוטרים בעקבות חקירת השחיתות, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
  14. ^ Hannah Lucinda Smith, Erdogan gives Turkish military immunity, ‏16 ביולי 2016
  15. ^ קרב על השלטון בטורקיה: הפרלמנט הופצץ, מסוק הופל, באתר ynet, 16 ביולי 2016
  16. ^ נאום ביזארי ו-Facebook Live: כך הטכנולוגיה שימשה תפקיד מפתח במרד בטורקיה, ‏17 ביולי 2016
  17. ^ Adam Elmahrek, Helicopter attack kills 17 Turkish police officers just outside Ankara, ‏16 ביולי 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד הצבא: כוחותינו השתלטו לחלוטין על המדינה; הוכרז עוצר כללי, באתר הארץ, 16 ביולי 2016
  19. ^ אתר למנויים בלבד טורקיה אסרה על אנשי האקדמיה לצאת לנסיעות עבודה בחו"ל ופיטרה כ-12 אלף שופטים ותובעים, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
  20. ^ צבא טורקיה הודיע על הפיכה; ארדואן: "אני עדיין השליט", באתר של "רשת 13", 16 ביולי 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  21. ^ אתר למנויים בלבד טורקיה: הצהרת ההשתלטות, הקרבות, ההרוגים והמעצרים - כל הפרטים על ניסיון ההפיכה, באתר הארץ, 16 ביולי 2016
  22. ^ 22.0 22.1 צבא טורקיה הכריז כי השתלט על המדינה; ארדואן: "ישלמו מחיר כבד", באתר וואלה!‏, 16 ביולי 2016
  23. ^ רועי קייס, רעות רימרמן, איתמר אייכנר ואיתי בלומנטל, קרב על השלטון בטורקיה: הפרלמנט הופצץ, מסוק הופל, באתר ynet, 16 ביולי 2016
  24. ^ ההפיכה בטורקיה: אנקרה הוכרזה כאזור אסור לטיסה, באתר ynet, 16 ביולי 2016
  25. ^ עמית ולדמן, ‏תיעוד: ניסיון החיסול של ארדואן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביולי 2016‏
  26. ^ Diyanet: Darbecilere cenaze hizmeti verilmeyecek, ‏19 ביולי 2016
  27. ^ What's Going On in Turkey?, ‏16 ביולי 2016
  28. ^ ארדואן: "המרד - מתנה מאלוהים. נטהר את הצבא", באתר ynet, 16 ביולי 2016
  29. ^ Military Officer Fired for Gulenist Ties Named as Leader of Turkey's Coup, ‏16 ביולי 2016
  30. ^ טורקיה: איש הדת גולן שמתנגד לארדואן מגנה בחריפות את ניסיון ההפיכה, באתר ynet, 16 ביולי 2016
  31. ^ שבעה חיילים מצבא טורקיה נחתו במסוק ביוון וביקשו מקלט מדיני, באתר וואלה!‏, 16 ביולי 2016
  32. ^ The Counter-Coup in Turkey, ‏16 ביולי 2016
  33. ^ פזית רבינא, טורקיה: מתקן כליאה ענק קולט אלפי מתנגדים?, באתר nrg‏, 23 ביולי 2016
  34. ^ Carol Morello, Kerry urges Turkey to maintain democratic principles after coup attempt, ‏18 ביולי 2016
  35. ^ 35.0 35.1 שר החוץ הצרפתי: "ההפיכה הכושלת בטורקיה - לא סיבה לבצע טיהור", באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2016
  36. ^ http://www.israeldefense.co.il/he/node/27964
  37. ^ אתר למנויים בלבד אנשיל פפר, הטיהור בטורקיה נמשך: הרשויות פשטו על האקדמיה של חיל האוויר באיסטנבול, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  38. ^ קרי: ממתין לראיות נגד גולן, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2016
  39. ^ הפיכה מבית: אח של בכיר במפלגת ארדואן נתן ההוראה, באתר ynet, 18 ביולי 2016.
  40. ^ ארדואן מחנך מחדש: הדיח את כל דיקני האוניברסיטאות, באתר ynet, 19 ביולי 2016
  41. ^ ראש ממשלת טורקיה: "ההפיכה היא 'כתם שחור', מארגניה הם טרוריסטים", באתר וואלה!‏, 16 ביולי 2016
  42. ^ ‏Patrick Kingsley ו־Alice Ross‏, Turkey's prime minister declares attempted coup is over, ‏16 ביולי 2016
  43. ^ קרי לשר החוץ הטורקי: "ארה"ב לא הייתה מעורבת בניסיון ההפיכה", באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2016
  44. ^ Emergency Message for U.S. Citizens: Incirlik Air Base and Adana Airport Information, July 16, ‏16 ביולי 2016 (ארכיון)
  45. ^ אתר למנויים בלבד אנשיל פפר, ניסיון ההפיכה זעזע את טורקיה, וגם בני המיעוטים משלמים את המחיר, באתר הארץ, 19 ביולי 2016
  46. ^ Sally Guyoncourt, Turkey coup: Death penalty fears as President Erdogan begins ‘cleansing’ operation of dissidents, ‏17 ביולי 2016
  47. ^ בכיר אירופי: ארדואן תכנן מראש את גל המעצרים, ‏18 ביולי 2016(הקישור אינו פעיל)
  48. ^ אירופה לטורקיה: עונש מוות? לא באיחוד, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2016
  49. ^ ארדואן הכריז על מצב חירום: "יחזק את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק", באתר וואלה!‏, 21 ביולי 2016
  50. ^ האיחוד האירופי תוקף את ארדואן: "אין תירוץ לשלילת זכויות בסיסיות", באתר וואלה!‏, 22 ביולי 2016
  51. ^ ‏Katerina Nikolopoulou ו־Sakis Mitrolidis‏, 8 Turkish soldiers in asylum limbo in Greece after coup, ‏17 ביולי 2016
  52. ^ 52.0 52.1 ‏Bethany Bell‏, Turkey coup attempt: Greek dilemma over soldiers who fled, ‏19 ביולי 2016
  53. ^ Trial for eight Turkish coup plotters in Greece postponed, ‏18 ביולי 2016
  54. ^ Gemma Mullin ו־Ayla Jean Yackley, Turkey threatens Greece after eight 'coup plotters' allowed to land in helicopter following dramatic escape, ‏19 ביולי 2016
  55. ^ 8 Turkish servicemen: We intentionally headed for Greece to seek political asylum, ‏21 ביולי 2016
  56. ^ Nektaria Stamouli, Turkish Officers in Greece Moved to Athens Prison, ‏22 ביולי 2016
  57. ^ דיווח בטורקיה: מטוסים מחפשים כלי שיט 'אבודים', באתר nrg‏, 20 ביולי 2016
  58. ^ אתר למנויים בלבד טורקיה חסמה את ויקיליקס בעקבות הדלפת המיילים, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
  59. ^ ויקיליקס הבטיחו לפרסם מידע על טורקיה - והותקפו, באתר nrg‏, 19 ביולי 2016
  60. ^ חדשות 2, ‏דיווח: "טורקיה מענה את עצורי ניסיון ההפיכה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביולי 2016‏
  61. ^ 61.0 61.1 אמנסטי אינטרנשיונל, Turkey: Independent monitors must be allowed to access detainees amid torture allegations, ‏24 ביולי 2016
  62. ^ חשבון הטוויטר של בקיר בוזדאג, ‏25 ביולי 2016
  63. ^ Jason Hanna ו־Tim Hume, Turkey detainees tortured, raped after failed coup, rights group says, ‏27 ביולי 2016
  64. ^ Turkey army claims to have seized power; PM says elected government still in charge, ‏16 ביולי 2016
  65. ^ Michael Rubin, Erdogan Has Nobody to Blame for the Coup But Himself, ‏15 ביולי 2016
  66. ^ Turkey's coup may have failed – but history shows that it won't be long before another one succeeds, ‏16 ביולי 2016
  67. ^ Turkey's failed coup gives its president a chance to seize more power, ‏16 ביולי 2016
  68. ^ Ezgi Basarin, Turkey coup: Who was behind Turkey coup attempt? – BBC News, ‏17 ביולי 2016
  69. ^ Rainer Hermann, Wollten Putschisten Erdogans Säuberungswelle verhindern?, ‏17 ביולי 2016
  70. ^ בכיר אירופי: ארדואן תכנן מראש את גל המעצרים, באתר ynet, 18 ביולי 2016
  71. ^ 71.0 71.1 How They Blew The Coup, ‏25 ביולי 2016
  72. ^ Zach Beauchamp, Why Turkey's Coup Failed, according to an expert, ‏17 ביולי 2016
  73. ^ Ece Toksabey ו־Paul Taylor, Turkey's Bungled Putsch: A Strange 20th Century Coup, ‏18 ביולי 2016
  74. ^ 74.0 74.1 Mehdi Gurcan, Why Turkey's coup didn't stand a chance, ‏19 ביולי 2016
  75. ^ אדוארד לוטוואק, Why Turkey's Coup D'Etat Failed: And Why Erdogan's Craven Excesses Made it Inevitable, ‏18 ביולי 2016
  76. ^ ארדואן היה על כוונת F-16 - והטייסים לא ירו, באתר ynet, 18 ביולי 2016
  77. ^ Military coup was well planned and very nearly succeeded, say Turkish officials, ‏19 ביולי 2016
  78. ^ חיילים נגד העם. הסיבות לכישלון ההפיכה, באתר ynet, 17 ביולי 2016
  79. ^ Zack Beauchamp, Why Turkey’s coup failed, according to an expert, ‏16 ביולי 2016
  80. ^ Andrew Liptak, Turkish government asked public to resist coup in text message, ‏16 ביולי 2016
  81. ^ Gurcan Mertin, What went wrong with Turkey's WhatsApp Coup, ‏25 ביולי 2016
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32651533ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016)