בית המשפט לחוקה (טורקיה)
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של טורקיה |
|
מנהל
בית המשפט לחוקה בחירות
|
בית המשפט לחוקה של הרפובליקה הטורקית (טורקית Türkiye Cumhuriyeti Anayasa Mahkemesi) הוא הגוף המשפטי הגבוה ביותר בטורקיה לבחינתה של חוקת המדינה וחוקיות חקיקתה, ובתפקידו כבית המשפט העליון (Yüce Divan) משמש כערכאה הראשונה לשיפוטם הפלילי של ראשי המדינה על עבירות שעברו במסגרת תפקידם.
הקמתו של בית המשפט לחוקה
בית המשפט לחוקה קם ביום 25 באפריל 1962 מכוחה של חוקת טורקיה השלישית מ-1961, ועם קבלתה של החוקה הרביעית ב-1982 אושרו מעמדו ותפקידיו בסימן שתיים לפרק השלישי שבה. קודם לכן שרר במדינה עקרון לפיו הסמכות העליונה בה שייכת לאספה הלאומית. עם זאת, כאשר ראש ממשלת טורקיה אדנאן מנדרס החל לנגוס בעקרונותיה של החוקה הקיימת בסוף שנות השישים של המאה ה-20, התעורר הצורך בהקמת מערכת איזונים יעילה יותר אשר תפקח על פעולות האספה הלאומית והממשלה. לאחר ההפיכה הראשונה בטורקיה בשנת 1960 זכה צורך זה ליישום בחוקה בתמיכתם של מפלגת העם הרפובליקאית והחונטה הצבאית ששלטה במדינה בראשותו של ג'מל גירסל.
מבנהו ותפקידו של בית המשפט לחוקה
תפקידו של בית המשפט
בית המשפט לחוקה בוחן את חוקיותם של חוקים ותקנות בהיבט התוכני והפרוצדורלי ואת סדרי הדין של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה. תיקונים לחוקה עצמה נבחנים אך ורק בהיבט הפרוצדורלי. סמכותו של בית המשפט לחוקה אינה חלה על חיקוקים אשר חוקקו בעת מלחמה, משטר צבאי או בעת מצב חירום. בחינה פרוצדורלית של דברי חקיקה אפשרית אם הבקשה לכך הוגשה תוך עשרה ימים בלבד מיום קבלתו של החיקוק הרלוונטי.
בית המשפט לחוקה יושב בהרכב של 11 שופטים שאחד מהם הוא נשיאו, והחלטותיו מתקבלות ברוב מוחלט או ברוב של שלוש חמישיות במקרה של בחינת תיקונים לחוקה או בעניין פיזורן של מפלגות פוליטיות. בית המשפט אינו שומע עדויות למעט במקרים בהם הוא מכהן כבית משפט עליון, או בעניין פיזורה של מפלגה פוליטית, או אם ראה לנכון לעשות כן.
חשדות להיות חיקוק לא חוקתי מובאים בפני בית המשפט לחוקה על ידי כל ערכאה במדינה, בין בדרך של עצירת דיוניה של הערכאה הרלוונטית עד להכרעת בית המשפט לחוקה בסוגיה, ובין במסגרת בחינת פסק הדין המוגמר של הערכאה הנמוכה. הזכות להביא סוגיה בפני בית המשפט לחוקה שמורה גם לנשיא המדינה ולחברי האספה הלאומית בהתקיים התנאים הקבועים לכך בחוקה. בית המשפט לחוקה מוסר את הכרעתו בעניין תוך חמישה חודשים וחלה מניעות על הבאתו של החיקוק נשוא ההחלטה לדיון נוסף בפני בית המשפט לחוקה משך 10 שנים לפחות מיום פרסום החלטתו בעיתון הרשמי.
קביעתו של בית המשפט לחוקה היא סופית, ובמידה והיא כוללת החלטה לביטול של חיקוק בהיותו לא חוקתי, תהיה גם מנומקת. עם זאת, בית המשפט אינו מוסמך להעניק פירוש לחיקוק קיים. תוקפו של חיקוק שבוטל על ידי בית המשפט לחוקה פג עם פרסום החלטתו בעיתון הרשמי, או במועד שיקבע על ידי בית המשפט לחוקה, ובלבד שיחול בין יום פרסום החלטתו בעיתון הרשמי ועד שנה אחת לאחר מכן.
השופטים, מינויים וכהונתם
בבית המשפט לחוקה מכהנים 11 שופטים קבועים וארבעה חליפיים הממונים על ידי נשיא טורקיה. שני שופטים קבועים ושניים מהחליפיים מתמנים מקרב שופטי בית המשפט הגבוה לערעורים (Yargıtay), שני קבועים ואחד מהחליפיים מקרב שופטי בית המשפט הגבוה לצדק (Danıştay), שופט קבוע אחד מבית המשפט הצבאי הגבוה לערעורים (Askerî Yargıtay), אחד מבית המשפט המנהלי הצבאי הגבוה (Askerî Yüksek İdare Mahkemesi) ואחד מבית הדין של נציבות שירות המדינה (Sayıştay). שלושת השופטים הקבועים והשופט החליפי הנותרים מתמנים מקרב עורכי הדין פרטיים ועובדי מדינה בכירים, כשאחד מהם מוצע על ידי המועצה להשכלה גבוהה. שופטי בית המשפט לחוקה בוחרים מקרבם נשיא וסגן נשיא לתקופת כהונה של ארבע שנים. כהונת שופטי בית המשפט לחוקה תגיע לקיצה עם הגיעם לגיל 65, או במקרה ויורשעו בפלילים, או מכוח הצבעה של רוב שופטי הבית לאור חוסר יכולתו של שופט להמשיך בה בשל בריאותו הלקויה. בניגוד למצב השורר בישראל הרשות לדון בעניין המשך כהונתו של שופט בית המשפט לחוקה נתונה לו בלבד.
החלטות ידועות של בית המשפט לחוקה
בשנת 1989 קבע בית המשפט כי לבישת כיסוי ראש על ידי נשים באוניברסיטאות מנוגדת לחוקה. בשנת 1994 הורה בית המשפט על פיזורה של המפלגה הדמוקרטית הכורדית (Demokrasi Partisi, DEP) וכך גם ב-1998 עת הורה על פיזורה של מפלגת הרווחה ברשות נג'מטין ארבקן (Refah Partisi, RP) אשר שלטה במדינה עד 30 ביוני 1997. ב-2001 פסק בית המשפט לחוקה כי חלקים מחוק החנינה אינם חוקתיים והביא לצמצום הוראות החוק. לאחרונה, בעת המשבר הפוליטי אשר פקד את טורקיה סביב סוגיית מינויו של עבדוללה גול לנשיאה, פסק בית המשפט לחוקה כי נדרש רוב של שני שלישים מקרב חברי האספה הלאומית גם בסבב ההצבעה השני לבחירת הנשיא, אם זה מתקיים בעקבות כישלונו של סבב קודם. קביעה זו כמו גם המחאה הציבורית שהתעוררה בטורקיה בעניין והצהרתו של ראש המטות המשולבים של טורקיה כי לא יהסס להתערב בשלטון אם יסבור שהדבר נחוץ לשמירת אופיה של המדינה, הביאו להתפטרותו של ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן ולהקדמת הבחירות. ב-30 ביולי 2008 קיבל בית המשפט העליון את טענתו של התובע הכללי עבדורחמן ילצ'ינקאיה שמפלגת השלטון - מפלגת הצדק והפיתוח מהווה מוקד של פעילות אנטי-חילונית, אולם רק 6 מתוך 11 השופטים הצביעו בעד סגירתה, בעוד שנדרש רוב מיוחס של שני שלישים. לבסוף החליט ביהמ"ש, ברוב של 10 שופטים מתוך 11, לקצץ ב-50% את המימון הניתן למפלגה. ב-11 בדצמבר 2009 הורה בית המשפט על איסור קיומה של מפלגת החברה הדמוקרטית הכורדית בנימוק שהיא הפכה למוקד של פעילות כנגד האחדות הבלתי ניתנת לחלוקה של המדינה, הארץ והאומה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
24182933בית המשפט לחוקה (טורקיה)