קוואלה
 | |
| מראה העיר ונמלה | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז | קוואלה |
| חבל ארץ | מזרח מקדוניה ותראקיה |
| ראש העיר | קוסטיס סימיטסיס |
| תאריך ייסוד | המאה ה-6 לפנה"ס |
| שטח | 112.6 קמ"ר |
| גובה | 0-53 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 58,790 (2011) |
| ‑ צפיפות | 522 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 40°56′N 24°24′E / 40.933°N 24.400°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.kavala.gov.gr/web/guest/home | |
קָוַואלָה (ביוונית: Καβάλα) היא עיר נמל בשטח מחוז קוואלה, אשר בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה שבצפון יוון. העיר ממוקמת במפרץ קוואלה מול האי ת'אסוס.
היסטוריה
יישוב בשם נֶאַפּוֹלִיס נוסד במקום במהלך המאה ה-6 לפנה"ס, עידן הממלכה התראקית והוא מרוחק כ-14 קילומטרים מעיר המחוז ההיסטורית פיליפי שהוקמה באמצע המאה ה-4 לפנה"ס. במהלך המאה ה-1 לפנה"ס הפך היישוב חלק מפרובינציה רומית. לאחר הפיצול באימפריה נשלט האזור על ידי האימפריה הביזאנטית, העיר שנקראה כריסטופוליס הורחבה והפכה לזירת קרבות מול צבא האימפריה הבולגרית הראשונה. ב-1185 פשטו נורמנים על החבל, כבשו את העיר והעלו אותה באש.
ב-1387 נכבשה קוואלה על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן מוראט הראשון והעות'מאנים שלטו בעיר במשך למעלה מ-500 שנים. ב-1769 נולד בעיר מוחמד עלי מכונן מצרים המודרנית. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה כבש צבא ממלכת בולגריה את העיר ולאחר תבוסת הבולגרים במלחמת הבלקן השנייה נמסרה העיר ליוונים מכח הסכם בוקרשט. ב-24 באוגוסט 1916, במהלך קרבות החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, כבש הצבא הבולגרי את העיר, תוך שהוא נעזר בכוחות גרמניים והעיר נשלטה על ידי הבולגרים עד לסיום המלחמה.
לאחר מלחמת יוון-טורקיה וחתימת הסכם לוזאן, גדלה אוכלוסיית העיר באופן משמעותי בשל טרנספר האוכלוסיות שבוצע בין שתי המדינות. הבולגרים שאפו לשלוט באזור בשל דרישתם לגישה חופשית לים האגאי כחלק מחלומם ההיסטורי על "בולגריה הגדולה". ב-1 במרץ 1941 הצטרפה בולגריה להסכם התלת-צדדי כבעלת בריתה של גרמניה הנאצית, הוורמאכט נכנס לשטחה ללא קרב והשתמש באדמתה כבסיס להכנעת ממלכת יוון. באפריל נמסר חבל תראקיה לחזקת הבולגרים, תוך הבטחה להכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
באוקטובר 1944, לאחר כיבוש בולגריה על ידי הצבא האדום, הוחזרה העיר לשליטת הממלכה היוונית. בשנות ה-50 הורחב שטחה של קוואלה באמצעות ייבוש שטחי ים. ב-1967 נמלט לעיר המלך קונסטנטין השני לאחר הפיכה צבאית שבוצעה בממלכה, תוך ניסיון כושל לארגן הפיכת נגד.
תחבורה
קוואלה נמצאת בתוואי האגנטיה אודוס בין סלוניקי לאלכסנדרופולי. בפאתי העיר פועל נמל התעופה הבינלאומי "אלכסנדר הגדול" וכן נמל מעבורות לצורכי תיירות ומסחר.
תרבות וספורט
החל מ-1957, בין יולי לספטמבר מתקיים אחת לשנה באמפיתיאטרון בפיליפי פסטיבל מוזיקה ותיאטרון. בעיר מספר מוזיאונים ובכללם המוזיאון הארכאולוגי של קוואלה שנוסד ב-1934, מוזיאון הפולקלור ומוזיאון הטבק. בקוואלה מספר אתרים ארכאולוגיים, חלקם עוד מתקופת האימפריה הביזאנטית ובכללם אמת המים שהוקמה בראשית המאה ה-14, מצודת העיר שהוקמה במהלך המאה ה-15 וביתו של מוחמד עלי שליט מצרים שמצוי בעיר העתיקה.
אקלים
בעיר שורר אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 15.8oc, כשערכי הקיצון נעים מ-3oc בינואר ועד 29.7oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 403.2 מילימטרים.
| אקלים בקוואלה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 9.9 | 10.5 | 12.8 | 16.8 | 21.1 | 26.8 | 29.7 | 29.5 | 25.9 | 20.9 | 14.6 | 11 | 19.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 3 | 3.5 | 5.4 | 8.7 | 12.6 | 17 | 20.3 | 20.4 | 26.4 | 11.4 | 6.7 | 4.2 | 10.8 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 17.9 | 28.6 | 37.9 | 57.1 | 32.8 | 27 | 28 | 17.5 | 10.4 | 25.9 | 67.4 | 52.7 | 403.2 |
הקהילה היהודית
ערך מורחב – יהדות יוון
ייסוד הקהילה והתבססותה
ב-1526, תקופת שלטונו של הסולטאן סולימאן הראשון, כבש צבא האימפריה העות'מאנית את ממלכת הונגריה ויהודי הממלכה היגרו או אולצו להגר לשטחי האימפריה העות'מאנית. ב-1529 הגיעו מקצת מיהודי הונגריה גם לעיר קוואלה. בהמשך, היגרו לעיר יהודים ספרדים מסלוניקי ואדירנה וכן יהודים אשכנזים מאזור בולגריה. בשלהי המאה ה-16 מנתה הקהילה 500 נפשות ובעיר הוקמו 4 בתי כנסת. ב-1676 היוו יהודי העיר שליש מהאוכלוסייה הכללית. במהלך המאה ה-18 הלכה אוכלוסיית יהודי העיר והדלדלה עקב העדר מקורות פרנסה שהובילו להגירת בני הקהילה מקוואלה לערים מבוססות יותר. במחצית השנייה של המאה ה-19 עברה קוואלה פיתוח ובכלל זה הרחבת הנמל ומשפחות יהודיות מסלוניקי החלו להגר אליה. בראשית המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית העיר כ-230 משפחות שמנו בין 1,000 ל-1,300 נפשות. ב-1913 מנו בני הקהילה בין 2,500 ל-3,200 נפשות. בעשור השני של המאה ה-20 הפכה קוואלה לזירת קרבות, עניין שהשליך על מצבה של הקהילה היהודית אשר בניה נפגעו פיזית וכלכלית ובמספר בניה חלה ירידה. במהלך שנות ה-20 הועסקו מרבית בני הקהילה בתעשיית עיבוד הטבק. ב-1940 מנתה הקהילה כ-2,200 נפשות,[1][2]
שואת יהודי קוואלה
באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נכבשה יוון על ידי גרמניה הנאצית ואזור תראקיה ובכלל זה העיר קוואלה הועברו לחזקת ממלכת בולגריה, אשר הייתה בעלת בריתם של הגרמנים. מיהודי העיר נמנעה אזרחות בולגרית, והוטל על אלכסנדר בלב, ראש הקומיסריון לענייני יהודים, לפתור את "בעיית היהודים". ב-22 בפברואר 1943 נחתם הסכם בין ממשלת בולגריה לגרמנים, אשר השלב הראשון בו היה שילוח 12,000 יהודי תראקיה ומקדוניה אל מחנות ההשמדה. בראשית מרץ מנתה הקהילה היהודית בעיר 1,471 נפשות.[3]
ב-4 במרץ 1943, בשעה 04:00, נערכה אקציה בכל רחבי תראקיה ובכלל זה בעיר קוואלה. בשלב ראשון ריכזו השוטרים הבולגרים את היהודים במחסני טבק בעיר עצמה. לאחר מספר ימים הועמסו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו במשך שלוש יממות גשומות אל עבר בולגריה.[4] מרבית היהודים רוכזו בעיר בלגואבגרד ומקצתם בעיר דופניצה.[5] ראש העיר קוואלה שיפליאב שלח מכתב תודה לשר הפנים הבולגרי פטר גברובסקי בו כתב: "העיר קוואלה שוחררה מאלפיים פעילים של השוק השחור, מהשודדים הנצחיים של עמנו ואויבינו המושבעים".[6]
לאחר כשבועיים הועלו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו לכיוון העיר לום שעל גדת הדנובה, תוך שהחיילים הבולגרים מכים בהם בקתות רוביהם ומצליפים בהם בשוטיהם. עובדי הכפייה היהודים בני "בולגריה הישנה", אשר הועסקו בסלילת כבישים ומסילות ברזל לאורך תוואי נסיעת הרכבות, רצו אחר הקרונות והשליכו לעברם מזון ובגדים.[7] בנמל לום הועלו בני הקהילה על ארבע מעבורות אשר הפליגו לכיוון העיר וינה. לפי אחת הגרסאות, טובעה מעבורת אחת על ידי הגרמנים וכל נוסעיה טבעו עמה. נוסעי שלוש המעבורות הנותרות הועלו על רכבות משא לכיוון העיר קטוביץ וממנה למחנה טרבלינקה. מעריכים שרק כ-20 מיהודי העיר ניצלו ממוות במחנות ההשמדה.[8]
ב-1948 התגוררו בקוואלה 42 יהודים, ב-1967 נמנו 47, ובשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.[1] בפאתי העיר קיים בית עלמין יהודי אשר מתוחזק על ידי יוצאי הקהילה החיים בישראל ונציגי הקהילה היהודית ביוון. ב-2016 הוצבה בעיר אנדרטה לזכר יהודי העיר שנרצחו בשואה. באפריל 2017 נותצה האנדרטה ונגרם לה נזק רב.[9]
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- גדעון רפאל, "יהדות יוון בשואה", באתר המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ.
- אריה דרזי, מסע סובב יוון - 2009, באתר "מסעות יוון" בעקבות הקהילות היהודיות.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הקהילה היהודית בקוואלה, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ הקהילה היהודית בקוואלה, באתר חב"ד יוון (באנגלית).
- ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 86, בהתבסס על נתוני המעצרים שלוקטו ממשרד הפנים הבולגרי.
- ^ ריבייר טובה, "סיפור המשפחה שלי-קוואלה וקומוטיני", באתר מסעות יוון-בעקבות הקהילות היהודיות.
- ^ משה מוסק, "כפשע בינם לבין המוות - יהודי בולגריה", באתר "יד ושם".
- ^ מיכאל בר-זוהר, עמודים 93-92.
- ^ תיאור שמסר בן הקהילה היהודית בפלובדיב שהועסק בעבודות כפייה באזור.
- ^ נסים יושע, "השועל הבלקני – על חלקה של בולגריה בהשמדת יהודים", באתר "יד ושם".
- ^ Holocaust memorials in Greece vandalized, באתר JTA 10 באפריל 2017.
25062559קוואלה