משה דוד קאסוטו

משה דוד קָאסוּטוֹ
Umberto Cassuto

קאסוטו, שנות ה-40 קאסוטו, שנות ה-40
קאסוטו, שנות ה-40
לידה	16 בספטמבר 1883 פירנצה, איטליה
פטירה	18 בדצמבר 1951 (בגיל 68) ירושלים, ישראל
ענף מדעי	יהדות
מקום מגורים	איטליה, ישראל
תרומות עיקריות
פרשנות המקרא, ביקורת נוסח המקרא, אשורולוגיה

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto;‏ י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה.

ביוגרפיה

משה דוד קאסוטו נולד בשנת 1883 בפירנצה שבאיטליה לעמינדב שבתי. למד באוניברסיטת פירנצה, ובסיום לימודיו קיבל תואר דוקטור לשפות שמיות. ב-1922 נתמנה לרב ומנהל בית המדרש של פירנצה. ב-1925 התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן.

התגברות הפאשיזם באיטליה מנעה ממנו להמשיך לשרת בתפקידו באוניברסיטת רומא. ב-1939 עלה לארץ ישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

ערך וכתב ב-"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודאיקה" הגרמנית, "האנציקלופדיה העברית", "Enciclopedia Italiana" והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית".

נפטר בירושלים בי"ט בכסלו ה'תשי"ב (ה-18 בדצמבר 1951), בגיל 68, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.

משפחתו

לקאסוטו ולאשתו שמחה (באיטלקית: ביצ'ה, Bice) היו ארבעה ילדים:

• בתם הבכורה, מִלכה קאסוטו־זלצמן (נישאה למרדכי זלצמן, איש חינוך ירושלמי) הייתה הספרנית הראשית במחלקת העתיקות של המנדט הבריטי, ולאחר הקמת המדינה, שימשה באותו התפקיד גם באגף הישראלי. הייתה לה השכלה רחבה בשפות עתיקות, ואף הייתה ד"ר ללטינית וליוונית. ערכה והגיהה את רוב ספריו של אביה בטרם הוצאתם לאור.
• בנם השני, נתן קאסוטו, היה, כמו אביו, רב בפירנצה. במלחמת העולם השנייה עבר מבית לבית וניסה לשכנע את בני קהילתו להסתתר מתוך חשש מהנאצים שפלשו לאיטליה (סוף 1943), הוא עמד עם הקרדינל דלה קוסטה בראש מחתרת שפעלה להצלת היהודים, אך בעקבות הלשנה הוא נלקח למחנה השמדה, משם לא חזר. שלושה מילדיו של נתן ניצלו על ידי דודתם חולדה ועל ידי סבם וסבתם מצד אמם (דיג'ואקינו) ועלו לארץ ישראל. אשתו של נתן חזרה ממחנות ההשמדה אך נספתה בטבח שיירת הדסה. אחד מבניו, האדריכל דוד קאסוטו (נולד ב-1937), פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל, היה בין השאר ממשקמי הרובע היהודי העתיק של ירושלים ובשנות ה-90 ואף שימש כסגן ראש העיר ירושלים תחת אהוד אולמרט.
• בתם השלישית, לאה רוקה, נישאה לאלחנן אנצו רוקה, ומרבית שנותיהם חיו בירושלים.
• בתם הצעירה, חולדה קמפניינו, נישאה לשאול, והייתה דוקטור למתמטיקה, ומורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תיכון בקיבוצה. מאז שעלתה לישראל חייתה בקבוצת יבנה עד יומה האחרון.

עבודותיו, פירושיו ומחקריו

ביקורת המקרא

קאסוטו השקיע שנים רבות מחייו לחקר המקרא. בהיותו בקי בספרות המזרח הקדום השתמש בידע שלו רבות כדי לנתח ולהאיר פרשות רבות במקרא. קאסוטו השתמש בכליה המודרניים של ביקורת המקרא, אך חלק מכל וכל על השערת התעודות של יוליוס ולהאוזן, המבוססת על כפירה בתורה מן השמים, ומניחה שהתורה הורכבה מ"תעודות" וקטעים שונים. שיטתו הייתה פילולוגית-היסטורית-הרמונית. בסדרת הרצאות שנשא (שיצאו לאחר מכן כספר "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" הוצאת י"ל מאגנס תשי"ט) טען לפרוך אחד לאחד את העמודים שעליה עומדת התאוריה.

קאסוטו טען כי טרם ניגש לבחון את הנושא, קיבל עליו להסכים לכל מסקנה שתצא מחקירה אובייקטיבית ושקולה, גם אם לא תהיה נעימה לרוח המסורתית.

בחיבוריו המוקדמים כפר אף קאסוטו בתורה מן השמים וטען כי התורה נכתבה בימי דוד, אך בהמשך חזר בו.

לקאסוטו היו תאוריות משלו הנוגעות לניתוחם של ספרי המקרא. אחת הידועות שבהן היא תאוריית "שירי העלילה הקדומים", אשר לפיה רווחו בעם ישראל בימי קדם שירים וסיפורים המתארים מעשיות מיתולוגיות ואחרות באשר לראשית העולם והעם, והתורה מתייחסת אליהם ושוללת אותם. קאסוטו טען שניתן לחשוף בפרשות מסוימות בנביאים רמזים לאותה שירה קדומה, אשר כמעט נשתכחה.

תזה כוללת אחרת של קאסוטו הייתה כי מטרתה הראשית של התורה היא לחנך כנגד העבודה הזרה, ופרשות רבות במקרא הסביר לאור זאת. כך ביאר את הפסוק "ויברא אלקים את התנינים הגדולים" כמדגיש שהתנינים, שלהם עבדו בימי קדם, גם הם נבראו בידי הא-ל; כך ראה את סיפור בני האלוהים אשר בוחרים בנות אדם כסיפור שהמקרא מרמז על המסורות הכנעניות של נישואי אלילים עם בנות אדם ושולל אותם, בטענה כי הנפילים נולדו מיחסים של מלאכים מדרג נמוך עם בנות אדם; גם בסיפור המבול סבר קאסוטו שבניגוד לתפיסה האלילית של סיפור המבול המסופוטמי המשובש בעלילות גילגמש, "ההוראה היסודית של הפרשה, שבצדק העולם נידון, ושופט כל הארץ מתנהג תמיד בצדק, גם כלפי רשעים וגם כלפי צדיקים...שדבר ה' יעמוד לעד.. ואת האהבה האבאית של אלקים לנבראיו, ואת מידת הרחמים שאינה בטילה אף בזמן שמידת הדין דורשת את שלה...". וכך ראה את פרשת מגדל בבל כמתייחסת לזיקורת בבבל אשר אותו ראו הבבלים כמגדל פלאי שרק ידי האלילים יכולים לבנותו, ושעל כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם".

נוסח המקרא

קאסוטו השקיע רבות בחיפוש אחרי כתבי יד עתיקים של המקרא. ב-1944 ביקר בבית הכנסת הגדול בחלב, שבסוריה, כדי לחקור את כתר ארם צובה, וערך רשימות שונות על פיו, שמהן הסיק (ככל הנראה בטעות, בשל טעות בגרסה בספר משנה תורה) שאין הוא הספר שעליו דיבר הרמב"ם ש"הגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה". קאסוטו היה אחרון החוקרים שזכו לבחון כתב יד חשוב זה בשלמותו, לפני שרוב דפי התורה שבו נעלמו בפרעות שהתחוללו בחלב לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה ב-1947.

פירוש "קאסוטו" לתנ"ך

קאסוטו תכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו – פירוש ארוך ומקיף לתחילת ספר בראשית ופירוש קצר יותר לכל ספר שמות.

לאחר מותו כתב גיסו ותלמידו, פרופ' אליה שמואל הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו", שכן ההוצאה בחרה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו. לימים, זוהתה מהדורה זו על ידי הכול כ"תנ"ך קאסוטו", אף על פי שקאסוטו עצמו לא נטל בה כל חלק. בשנת 2006 נידונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת יורשי קאסוטו נגד הוצאת יבנה, שלא לעשות שימוש בשמו בסדרה המכונה "קאסוטו זהב", יורשיו טענו בין היתר כי הדבר "פוגע בזכותו המוסרית ובמוניטין שלו, ומהווה גנבת עין". בית המשפט דחה את התביעה בשל התיישנות וטעמים נוספים.

הביקורת על פירושו

עקב השתייכותו למבקרי המקרא, יצאו רבנים רבים נגד שיטתו בטענה שאינו מפרש את התורה על פי המסורת של חז"ל.

פרסומיו

• היהודים בפירנצי בתקופת הרנסאנס (1918, באיטלקית)
• תולדות הספרות העברית הבתר מקראית (1938, באיטלקית)
• תורת התעודות, (תש"א)
• פירוש על ספר שמות, (תש"ב)
• תקנות קנדיאה וזכרונותיה, עם אליה שמואל הרטום, הוצאת מקיצי נרדמים, תש"ב
• פירוש על ספר בראשית א-ב, (תש"ד-תש"ט)
• האלה ענת, עוסק בחקר טקסטים אוגריתיים והשוואתם לטקסטים תנ"כים. הוצאת מוסד ביאליק, 1951, תורגם לאנגלית
• ספר בראשית ומבנהו (1990)
• Biblical and Oriental Studies (volumes I and II) )1976
• ספרות מקראית וספרות כנענית (1979)
• היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, מכון בן-צבי, האוניברסיטה העברית וחברת יהודי איטליה לפעולה רוחנית על ידי הוצאת קריית ספר, ירושלים, 1967

לקריאה נוספת

• משה דוד קאסוטו, כינוסים - סדרת מוספים 3, איטליה - כתב עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה (העורך: ראובן בונפיל), הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, 2007. (ספר אלקטרוני, דורש הרשמה לאתר)
• לדור אשר לא ידע, נכתב על ידי בתו, חולדה קמפניינו

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של משה דוד קאסוטו באתר רמב"י
• עשרה דורות שמאדם ועד נח, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' שפ"א - ש"צ, באתר "מסורתי".
• יוסף עופר, על משה דוד קאסוטו
• ראובן קמפניינו - תורה מן השמיים כיצד? ויכוח אומברטו קאסוטו- פאצ'יפיצ'י
• על קאסוטו, הרטום ומשפחותיהם באתר "חנות הספרים של איתמר".
• משה יצחקי, הגישה הרצויה והמצויה לחקר המקרא — בעיניו של מ"ד קאסוטו
• שמואל נח גוטליב, פלארענץ: הרב ר' משה דוד קאסוטא, בספרו אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 549, באתר היברובוקס
• משה דוד קאסוטו (אורכב 12.11.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר האקדמיה ללשון העברית
• משה דוד גאון, "משה דוד קאסוטו' פרופ'", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 597, באתר HebrewBooks
• תמונות מאוסף משה דוד קסוטו מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31819449משה דוד קאסוטו