נפתלי בזם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. נפתלי בֶּזֶם (Bezem; 27 בנובמבר 1924 – 2 באוקטובר 2018) היה צייר, מאייר ופסל ישראלי, חתן פרס דיזנגוף לציור.
.jpg)
ביוגרפיה
בזם נולד בעיר אסן שבגרמניה ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בחודש אוגוסט 1939, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא למד פקידות בבית הספר התיכוני למסחר, מאחר שבעליית הנוער התעקשו שעליהם לדאוג לכך שיהיה לו מקצוע. בשנת 1943 הסכימו לשלוח אותו לבצלאל, לאחר שניסיונו להתגייס לצבא הבריטי נכשל, בגלל מראהו הילדותי. לאחר הקמת המדינה שירת במחלקה הטכנית (ש.מ 8) באגף המודיעין.
בזם פעל, כאמן, להנציח את השואה, הבאה לידי ביטוי ברבות מיצירותיו. כך, למשל, ציוריו "יהודי כורה קבר לעצמו" (1955; יד ושם, ירושלים), או: "קבר אחים" (1953; אוסף פרטי).[1] נושאים בולטים נוספים ביצירתו היו תקומת עם ישראל בארצו ומאבקו לעצמאות. לדוגמה: תבליט הקיר, "נושאי האור", על בניין "היכל התרבות" בכפר סבא, שהוקדש לזכרם של תושבי כפר סבא ובוניה, לוחמיה ומגניה. נושאים אלה העסיקו את בזם לאורך שנות הארבעים והחמישים, אך במקביל נתן לא אחת ביצירתו גם ביטוי להשקפותיו בנושאים חברתיים שהעסיקו את החברה הישראלית באותן השנים. כך יצר בשנת 1952 את ציורו המפורסם "לעזרת הימאים" (צבעי שמן על דיקט) כהבעת תמיכה בשביתת הימאים. לאורך שנים הציור שכן במשרדי על המשמר ובשנים האחרונות הוא מוצג במוזיאון ישראל.[2]
בשנת 1954 צייר ציור מפורסם אחר, "הגנת רמת רחל" (אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות; מוצג כיום כחלק מתצוגת הקבע), בו נראה אחד המגינים יורה מאחורי פגר פרה המשמש לו כמחסה.[3] הציור, בצבעי שמן על בד, נעשה על פי ציור בצבעי גואש ומים על נייר שצייר האמן עוד בשנת 1948 (אוסף פרטי).
בשנת 1957 זכה נפתלי בזם בפרס דיזנגוף לציור על ציורו "בחצר הבית השלישי" (צבעי גואש על קרטון; גם הוא באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות) שנוצר בתגובה לטבח כפר קאסם ואשר עורר הדים רבים, ובכלל זה מחאות נגד האמן על עיסוקו בנושא, הן בציבור הרחב והן בחוגי האמנים.
החל משלהי שנות החמישים ואילך גיבש בזם איקונוגרפיה אישית ופרטית העוסקת בגורל העם היהודי ובשיבתו לארצו. ראשיתה של זו הופיעה בסדרת רישומים שהוצגה בתערוכה בבית הנכות בצלאל בשנת 1958, סדרה שזכתה לשם "פרחי שמש" והופיעה מאוחר יותר כאלבום בהוצאת ספרית פועלים. איקונוגרפיה זו, שמבחינה סגנונית הושפעה בחלקה מאמנים שונים זה מזה כיענקל אדלר ופרנאן לז'ה, הפכה להיות "סמלו המסחרי" של בזם ועמה הוא מזוהה עד היום יותר מכל. היא הוצגה במלוא הדרה כאשר בזם הוזמן בשנת 1970 על ידי האדריכל אבא אלחנני לצייר את תקרת אולם קבלת הפנים במשכן הנשיא בירושלים. ציור התקרה הענק, המתאר את שיבת עם ישראל לארצו, מורכב מ-63 לוחות שגודל כל אחד מהם הוא 160X160 ס"מ ומשתרע על שטח של כמאתיים מטרים רבועים.
נפתלי בזם היה נשוי לחנה, שסבלה בארבעת העשורים האחרונים לחייה ממחלת פרקינסון, עד מותה בשנת 2009.[4] לזוג נולדו שני בנים. ב-1975 נפצע אנושות בנם הבכור, יצחק (איצ'ה) בזם, בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון, וכעבור שלושה שבועות מת מפצעיו.[5] נפתלי בזם נפטר ב-2 באוקטובר 2018 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.[6] הותיר אחריו את בנו הצעיר, שלמה.
ספריו
- פרחי שמש: ט"ו רישומים; דברי מבוא מאת צבי זהר, מרחביה: ספרית פועלים, תשי"ט.
- רישומי קינה; מילים: עזרא זוסמן, תל אביב: מסרה, תשכ"ב.[7]
- סירות, עולים: הורים וארונות, שולחנות וכיסאות, ברכת הנרות, אריות ודגים, צמחים, רמת גן: מסדה, 1972.
- הגדה של פסח; ציר: נפתלי בזם; כתב: משה מרדכי ב"ר יששכר דב בן דב, תל אביב יפו: י. מינצר, תשמ"ב 1982.
איורים
- דוד איגנטוב, בארץ הלבנה; עברית: א.ד. שפיר; ציורים: נפתלי בזם, תל אביב: מ' ניומן ('הדס'), תשי"ד. (סיפור לילדים)
- סיפורי בלזק; תורגמו על ידי מתרגמים שונים; רישומי-הצפורן ... מעשה-ידי נפתלי בזם, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ך.
- שמשון מלצר, אלף, ציורים: נפתלי בזם, ספרית פועלים, תשל"ז.
מחזה
- השקיעה, (סוסיו של מנדל חץ פורח סוסיו כנשר), צייר : נפתלי בזם, כתב: יצחק באבל, תרגום : אברהם שלונסקי, מוזיקה : מאיר נוי, ביים : שרגא פרידמן, הבימה, 1965, ("דגש קל", ספרית הפועלים, 1993).
בעריכתו
- רמי נחושתן, רישומים; עריכה: נפתלי בזם, מהדורה ב, אשדות יעקב: משק אשדות יעקב וחטיבת בני הקיבוץ, תשט"ז. (אלבום איורים משל נחושתן שהופיע לזכרו)
ראו גם
לקריאה נוספת
- בנימין תמוז (עורך), יונה פישר ואחרים, אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1963, 1966.
- גבריאל תדמור, נפתלי בזם - ציורי שמן, מוזיאון לאמנות חדשה חיפה, 1965.
- צבי זהר, נפתלי בזם: דרכו באמנות ומבחר יצירותיו, מרחביה: ספרית פועלים ('המדור לאמנות'), 1966.
- בנימין תמוז, נפתלי בזם, גלריה דבל, ירושלים, 1980.
- נעמי בן צור, "נפתלי בזם – השואה והגבורה", ירושלים: יד ושם, 1980 (על קיר הזיכרון לשואה ולגבורה מעשה ידיו).
- בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
- זיוה עמישי-מייזלש, נפתלי בזם, תל אביב: ספרית פועלים, 1986.
- גדעון עפרת, בנימין תמוז, נפתלי בזם - רטרוספקטיבה, גלריה פארק, תל אביב, 1989.
- גליה בר אור, עבודה עברית, המשכן לאמנות עין חרוד, 1998.
- גילה בלס ואחרים, ריאליזם חברתי בשנות ה-50 אמנות פוליטית בשנות ה-90, מוזיאון חיפה החדש, המוזיאון לאמנות, 1998.
- Matthias Kohn, Naftali Bezem, Benteli Publishers, Berne, 1998 (מהדורה אנגלית ומהדורה גרמנית).
- רותי אופק וזיוה עמישי-מייזלש, נפתלי בזם, סולם חבלים 1999-1996, המוזיאון הפתוח תפן, 2000.
- גדעון עפרת, ביקורי אמנות - פרקים על אמנים ישראלים, ירושלים, 2005.
- גדעון עפרת, נפתלי בזם, אבן חושן הוצאה לאור, 2005.
- גליה בר אור, גדעון עפרת, העשור הראשון:הגמוניה וריבוי, בתוך:60 שנות אמנות בישראל, המשכן לאמנות עין חרוד, 2008.
- יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010.
- רותי אופק ואחרים, נפתלי בזם הולך ושב, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2012.
- גדעון עפרת, ברלין - ירושלים: אמנות העלייה מגרמניה, קרן עופר לוין לאמנות ישראלית, 2015.
- אמיתי מנדלסון, זה האיש - ישו באמנות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2016.
- מאירה פרי-להמן, נפתלי בזם:פנים, גלריה עירונית כפר סבא, 2016.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של נפתלי בזם, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע לאספנים אודות נפתלי בזם, באתר עסקי אמנות
- נפתלי בזם, באתר עמלנט
- ירושלים: תערוכה בבית האמנים, על המשמר, 14 בדצמבר 1953
- נתן טירה, צייר צעיר מחפש קירות: בזרם השמאלי והקאתולי – אל התנ"ך, מעריב, 1 בינואר 1954
- א. מן, רישומיו של נפתלי בזם, מעריב, 30 בנובמבר 1956
- צייר צעיר בעל ותק, דבר, 7 בדצמבר 1956
- אשר נהור, רישומים ותמונות: מאת נפתלי בזם, חרות, 7 בדצמבר 1956
- רחל אנגל, אמן – באור חדש: תערוכת נפתלי בזם ב"בצלאל", מעריב, 22 במאי 1959
- א. מן, בעל־המסורת המהפכן: נפתלי בזם במוזיאון תל־אביב, מעריב, 16 בדצמבר 1960
- אריה לרנר, תערוכות: נפתלי בזם במוזיאון ת"א, דבר, 23 בדצמבר 1960
- מיכאל אוהד, שליחותו של צייר, דבר, 7 באפריל 1961
- ד"ר ק. לכמן, נפתלי בזם (במוזיאון העירוני בחיפה), דבר, 8 בינואר 1965
- ברוריה גרצברג, עולמו היהודי של נפתלי בזם: אלבום ליטוגראפיות על הנושא: שואה ועליה, מעריב, 12 במרץ 1965
- תמר אבידר, שאלות זהות – תשובות שונות: האמנים יחזקאל שטרייכמן ונפתלי בזם מחווים דעותיהם על בעיות הציור והפיסול במדינה, מעריב, 23 בספטמבר 1965
- רחל אנגל, נפתלי בזם – צייר המצוקה: תערוכת־יחיד בגלריה "בינט" בירושלים, מעריב, 30 בספטמבר 1966
- רחל אנגל, עולמות הסמלים של הציירים נפתלי בזם ושמואל בק, מעריב, 26 באפריל 1968
- רחל אנגל, מאולמי התערוכות: נפתלי בזם מציג ב"מבט", מעריב, 13 במרץ 1970
- רפאל בשן, דג הכפרות בחיק האריה: ריאיון עם הצייר נפתלי בזם, מעריב, 31 ביולי 1970
- לאה מג'רו-מינץ, תערוכות: בזם משיב למקטרגיו (לתערוכתו בבית־האמנים בירושלים), דבר, 22 בינואר 1971
- נעמי בנצור, מעלות בסולם של ציורי נפתלי בזם, מעריב, 8 בינואר 1971
- שרה בריטברג, נפתלי בזם (תערוכת אמני יפו העתיקה), דבר, 21 ביולי 1972
- רות בונדי, נפתלי בזם: ספן בודד בים אבסטרקטי, דבר, 7 ביולי 1972, המשך (ראיון)
- נעמי שמר, נפתלי בזם מצייר מתנחלים, דבר, 4 במאי 1979 (שיר)
- רחל אנגל, חלקי מציאות וחלקי סגנון, מעריב, 25 במאי 1979
- טל בשן, לא שוכח להביט למעלה, מעריב, 11 בדצמבר 1987; המשך (ראיון)
- עידו בלאס, עוף המכחול: סרט חדש על הצייר נפתלי בזם, באתר הארץ, 2 בפברואר 2012
- אלי ערמון אזולאי, נפתלי בזם על הציור, החיים והצדק הפוליטי שנשכח, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2012
מיה אשרי, האמן נפתלי בזם מת בגיל 93, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2018- מציוריו של נפתלי בזם באתר תירוש
הערות שוליים
- ^ ראו:נפתלי בזם:הולך ושב,לעיל, עמודים 60-61
- ^ נעמי רז, לעזרת העובדים, "על צד שמאל", 2 בפברואר 2016
- ^ יונתן אמיר, "המוות מתבונן בחזרה", ערב רב, 18 אפריל 2013
- ^ מיה אשרי, האמן נפתלי בזם מת בגיל 93, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2018.
- ^ דף לזכר יצחק (איצ'ה) בזם, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה.
- ^ "אוי לבּושה! או: איך קוברים אצלנו אמן ישראלי דגול". המחסן של גדעון עפרת. 2018-10-05. נבדק ב-2018-11-11.
- ^ בשורות ספרות: רישומי קינה, מעריב, 13 באפריל 1962.
29226583נפתלי בזם