רבי משה יהודא ליב לנדא
 | |||||
| הרב לנדא, 2006 | |||||
| לידה |
ט' בתמוז תרצ"ה רמתיים, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ד באדר ב' תשע"ט (בגיל 83) | ||||
| מקום פעילות | בני ברק, ישראל | ||||
| השתייכות | חסידות חב"ד | ||||
| תחומי עיסוק | אב בית דין ורב בבני ברק | ||||
| תפקידים נוספים | עמד בראשות מערכת כשרות, ונשיא כולל להוראה ומכון "פעמי יעקב". | ||||
| רבותיו | הרב דוד פוברסקי, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב שלמה חיים קסלמן | ||||
| תלמידיו | הרב דוד מאיר דרוקמן | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935 – כ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רב העיר בני ברק מטעם העירייה ואב בית דין בעיר. עמד בראש גוף כשרות שהקים אביו, הרב יעקב לנדא, גוף המקובל על רבים בציבור החרדי[1].
ביוגרפיה
נולד ברמתיים לרב יעקב לנדא, שכיהן אז כרב המקומי, ולחיה מינה. אמו הייתה אחות-מאם של הרב אברהם אליהו קפלן. נקרא משה יהודא ליב על שם סבו, רבה של העיירה קורניץ שברוסיה הלבנה. כשנה לאחר לידתו התמנה אביו כרבה של המושבה בני ברק, והמשפחה עברה להתגורר במקום.
למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובישיבת תומכי תמימים בלוד אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון והמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בשנת תשט"ו התמנה לר"מ בישיבת "אחי תמימים" חב"ד בראשון לציון. בחודש אלול תשי"ח נישא למרים דויטש מלונדון. בשנת ה'תשכ"ג, על פי הנחיית הרבי מלובביץ', החל לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, תפקיד שמילא במשך 23 שנה. במקביל סייע לאביו בענייני הרבנות בעיר בני ברק. בשנת תש"ם החל לנהל את מערכת הכשרות בעיר. הרב לנדא שימש גם כנשיא כולל האברכים להוראה ומכון הוצאה לאור "פעמי יעקב".
פרשת מינויו לרבנות בני ברק
בכ"ו בשבט ה'תשמ"ו נפטר אביו, ובמהלך הלוויתו הכריז ראש העיר, משה אירנשטיין: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק"[2]. ההכרזה עוררה ויכוח סוער בעיר. הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג הציבור הליטאי, התנגד למינויו של חסיד חב"ד כרב העיר[3] ותמך בכך שהרב שמואל וואזנר, רבה של שכונת "זיכרון מאיר" בעיר, ימונה לתפקיד. אולם הרב וואזנר הודיע כי הוא מקבל את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר[4]. בפועל, חרף תמיכת חלק מקהילות החסידים ברב לנדא, הוא לא מונה לרבנות העיר באופן רשמי מטעם המדינה, אבל קיבל משכורת מהעירייה היות שרוב החנויות בעיר היו תחת השגחתו.
בתגובה למינויו הקים הרב שך את מערכת השחיטה "קהל עדת ישראל" בראשותו של הרב נסים קרליץ. כעבור כחודש מהקמת השחיטה החדשה, ניסה הרב קרליץ להוביל פשרה, לפיה יעמוד בית השחיטה הבני-ברקי תחת סמכות משותפת שלו ושל הרב לנדא. הרב שך התנגד להסכם[דרוש מקור] והוביל להקמתה של מערכת כשרות אלטרנטיבית לציבור הליטאי בשם "שארית ישראל", בראשותו של הרב חיים שאול קרליץ. במהלך כל השנים עד לפטירתו של הרב לנדא, הקפידו בעיתון יתד נאמן להשמיט את השורה "רב אב"ד דבני ברק" מחותמת הכשרות שלו בפרסומות למוצרים[5].
עם זאת, היו רבנים ליטאים שלא תמכו בהקמת כשרות 'שארית ישראל', כמו הרבנים נסים קרליץ, דוב לנדו, דוד פוברסקי וברוך דב פוברסקי. כן פורסם לאחר פטירת הרב לנדא תיעוד של הרב אהרן ליב שטינמן כשהוא אומר שההשגחה שלו טובה, והחזון איש סמך עליו[6]. אך למעשה, בהשפעת הרב שך, רוב הליטאים תושבי בני ברק וחלק ניכר מהסרים למרותו של הרב שך גם במקומות אחרים, חדלו להשתמש במוצרים עם חותמת הכשרות של הרב לנדא. למרות ההתנגדות, נותרה השגחתו של הרב לנדא הדומיננטית ביותר ברובן המכריע של חנויות המזון, הירקות והבשר בבני ברק, וגם ועד הכשרות של הבד"ץ של העדה החרדית נהג להימנע בתחילה ממתן הכשרים לחנויות ומפעלים בתחומי העיר. כן המשיך ההכשר להיות מהמובילים בתחום הכשרות, ומוצריו המשיכו לעלות גם על שולחנם של מנהיגים ליטאיים[7].
רוב החצרות החסידיות עמדו לצדו של הרב לנדא, אך למשל, בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלז העניק הכשר לרשת של קונדיטוריות, שממנה הסיר הרב לנדא את השגחתו. כמו כן, בתקופת רבנותו גברה פעילותם של גופי כשרות נוספים בעיר בני ברק, כמו בד"ץ מהדרין, בד"ץ בית יוסף ובד"ץ יורה דעה, וגם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית החל בהמשך[דרושה הבהרה] להעניק תעודות כשרות למאפיות ולאולמות בבני ברק.
הרב לנדא פרסם תקנות שונות כדי לפקח על צביון העיר. יזם את הקמת מערך הפיקוח על המקוואות[8]. כמו כן עקב בעיות צניעות אסר את החוף הנפרד בהרצליה[9]. כך גם היה מפרסם כל שנה קודם פורים קריאה לנשים שלא להסתובב ברחוב בליל פורים, המועד לפורענות. לפני פסח היה מפרסם הוראות והנחיות לקראת החג; כך גם היו מוקדים בעיר של הגעלת כלים בהשגחתו ללא תשלום. כן אסר לפתוח פיצריות בעיר. בשנת תשע"ט התיר לראשונה לפתוח חנות פיצה בשיטת "שלם וקח" ללא אפשרות לאכול במקום[10].
מערכת הכשרות
ערך מורחב – הכשר הרב לנדא
הרב לנדא המשיך במסורת של אביו שלא לגבות אגרה על נתינת כשרות (מעבר להוצאות המינימליות; שאר ההוצאות ממומנות בידי עיריית בני ברק), וכן שלא לגבות שכר עבור פסיקותיו בדיני תורה.
מערכת הכשרות של הרב לנדא נחשבת לאחת הכשרויות המהודרות. עם החברות הגדולות המשתמשות בכשרותו נמנות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (יצרנית קוקה-קולה בישראל) וכן חלק ממוצרי המהדרין של גלידות שטראוס (תחום הגלידות שנמכר לחברת יוניליוור; עד תחילת 2010 היה תחום מוצרי החלב של שטראוס גרופ תחת השגחתו[11]). כמו כן מיובא בשר בקר בהשגחתו מחוץ לישראל.
מנגד, בתקופת רבנותו גברה פעילותם של גופי כשרות נוספים בעיר בני ברק, כמו בד"ץ שארית ישראל, בד"ץ מהדרין, בד"ץ בית יוסף ובד"ץ יורה דעה. גם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית החל להעניק תעודות כשרות למאפיות ולאולמות בבני ברק.
במסגרת מתן הכשרות לקוקה-קולה נחשף הרב לנדא לרכיבי המשקה, שהחברה מקפידה לשמור על סודיותם[12]. טען שמשקה קוקה-קולה המיוצר באירופה וברשות הפלסטינית בעייתי[13].
פטירתו
בשבט תשע"ט עבר אירוע מוחי שבעקבותיו אושפז בבית החולים לניאדו ונפטר במוצאי שבת, ליל כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט, 30 במרץ 2019[14].
הלווייתו יצאה בליל פטירתו מקריית צאנז בנתניה, שם ספד לו האדמו"ר מצאנז[15]. למחרת יצאה ההלוויה מבית מדרשו בבני ברק. לפני יציאת ההלוויה ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, הכריז שעל פי בקשתו ינהלו את ענייני הכשרות והדת בעיר בנו, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, בשיתוף פעולה עם הרב שבח צבי רוזנבלט. בסוכות תשפ"א הצטרף הרב מסעוד בן שמעון לרבנות העיר,[1] משם המשיכה ההלוויה לכפר חב"ד ומשם לירושלים[16]. נטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים סמוך לקבר אביו[17].
עמדות ופסקי הלכה
- התנגד בחריפות לכתיבה לרבי מלובביץ' וקבלת תשובות באמצעות "אגרות קודש"[18]
- אסר לאכול תרנגול בראקל מכיוון שאין מסורת על תרנגול זה ומסיבות נוספות[19][20].
- התיר לאכול דגי הערינג, אף על פי שייתכן שיש בהם תולעי אניסאקיס, כי סבר שאין איסור באכילת תולעים מסוג זה[20].
- אסר לאכול דגי טונה משומרים בנימוק שהדגים הכשרים נכבשים בספינות עם דגים אחרים שאינם כשרים. במשך תקופה העניק הכשר לטונה של חברה שפעלה על פי הוראותיו המיוחדות[21].
- התנגד לנתינת אקונומיקה או כל חומר חריף אחר במים המשמשים להגעלת כלים כדי לפגום את טעם המאכלים היוצא מהכלים[22].
- התיר שמן כותנה בפסח, משום שלדעתו אינו נכלל באיסור אכילת קטניות.
משפחתו
אחיו הרב אליהו לנדא הוא מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
בניו ומחתניו:
- הרב שלמה זלמן - משפיע בקהילות חב"ד-ליובאוויטש רעננה ובני ברק.
- הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - ממלא מקום אביו ברבנות בבני ברק ובמערך הכשרות
- הרב ישראל - מו"צ ושליח חב"ד בקהילת דוברי העברית בטורונטו
- הרב יוסף - רב קהילה בלונדון ומפקח כשרות לנדא באירופה[23]
- הרב מנחם - שליח חב"ד בפאלו אלטו, קליפורניה
- הרב שניאור שמחה - שליח חב"ד בקמפוס בנתניה
- חתנו הרב יוסף יצחק בלינוב - רב מרכז העיר בני ברק, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד וראש כולל "פעמי יעקב"
- חתנו הרב נתן וינקלר ראש צוות ומפקח בתחום השחיטה של כשרות הרב לנדא.
עץ משפחתי
| עץ משפחת לנדא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- יוסי אליטוב, אריה ארליך, ימי מלך, עיתון משפחה מס' 1404, כ"ח באדר ב' תשע"ט, עמוד 72–99
קישורים חיצוניים
- הרב לנדא אצל הרבי מליובאוויטש בחלוקת דולרים, סיוון תשנ"א
- יוסי אליטוב, אריה ארליך, תפארת שבגבורה: האחים לבית לנדא בראיון נדיר מתוך עיתון משפחה, אתר שטורעם, ניסן תשס"ט
- נאום הרב לנדא זצ"ל בסיום הרמב"ם תשמ"ט אתר יוטיוב
- זאב בלוי, עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבָּרְתִּי • מרן גאב"ד בני ברק זצוק"ל בהפטרת תשעה באב, באתר JDN, אדר תשע"ט
- שאול כהנא, מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא", באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2019
- מנחם כהן, הרב שמאחורי 'הכשר הרב לנדא', שיחת השבוע גיליון 1683
- מנחם ברונפמן, על דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא, פורסם במקור בשבועון כפר חב"ד, גיליון 1802, 4.4 2019
- בנימין ליפקין, הרב לנדא בראיון, עיתון המבשר, תמוז תשע"ח
- תמונות מימי חייו, באתר JEM
- אברהם זאב קריצלר, ומשה היה רועה
הערות שוליים
- ^ הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
- ^ ברוך נאה, "אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה", מעריב, 6 בפברואר 1986, עמ' 3
- ^ ברוך נאה, צלבי קרס צויירו על מכוניתו של הרב שך, מעריב, 23 במאי 1986 עמ' 11; ברוך נאה נאה, מכונית הרב, מעריב, 25 במאי 1986 עמ' 5; ברוך נאה, באמצע החבילות "על עלבון התווה' ניתק החשמל, מעריב, 27 במאי 1986 עמ' 7; ברוך נאה, מלחמת עגבניות ברחוב החרדי, מעריב, 23 באוקטובר 1986 עמ' 18
- ^ https://mobile.twitter.com/behindtcounter/status/1358567074948390912, Twitter
- ^ שוב דפקו את הבנעבראקים ואת רבם 10.20.2010
- ^ שאול כהנא, מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא", באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2019
- ^ לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית? דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 39.
- ^ משה ויסברג,, בעקבות מקרים קשים: הרב בתקנות חדשות, באתר בחדרי חרדים
- ^ משה ויסברג, "בעיות צניעות": הרב לנדא לא מאשר.
- ^ אבי רבינא, הרב לנדא התיר לראשונה פתיחת פיצרייה בבני ברק: "האיסור בתוקפו עומד, באתר כיכר השבת, |י' באדר א' תשעט 10:58 15.02.19
- ^ יוסי כץ, סערה: הרב לנדא יתן גט לחברת שטראוס, באתר בחדרי חרדים, 20 בינואר 2010; ניצן ארליך, הרב לנדא על שטראוס: "הסיגו גבולו של הקב"ה", באתר כיכר השבת, 9.02.2010
- ^ מאחורי הקלעים של כשרות הרב לנדא ל'קוקה-קולה', באתר col: חב"ד און ליין, ג' אדר תשס"ז
- ^ להסיר מכשול
- ^ יוסף גרינבוים, רבה הראשי של בני-ברק הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל, באתר חרדים10, 30 במרץ 2019
קובי נחשוני, האיש החזק בכשרות: הרב לנדא הלך לעולמו, באתר ynet, 31 במרץ 2019 - ^ יעקב אבוביץ, "זה אבידת יחיד לכל אחד ואחד": אלפים במסע ההלוויה בנתניה • תיעוד ראשוני, באתר JDN, אדר תשע"ט
- ^ אלי רוטמן, הלוויית הגרמי"ל לנדא זצ"ל - בבני ברק ובירושלים, באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2019; שידור חי חב"ד און ליין COL • הלווית רבה של בני ברק הגרמי"ל לנדא זצ"ל אתר יוטיוב.
- ^ ("מקושר לאדמו"ר מליובאוויטש וממלא מקום אביו": הוקמה מצבת הגרמי"ל לנדא זצ"ל, באתר JDN, 8.4.2019)
- ^ ראו נוסח מכתב חריף שכתב, ופורסם באמצעות יהושע מונדשיין, אצל יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשע"ז, עמ' 102.
- ^ משה ויסברג, הרב לנדא לרבי מסאטמר: "השטן הצליח להכשיל את המחמירים", באתר בחדרי חרדים, 15 באוגוסט 2017
- ^ 20.0 20.1 שבועון כפר חב"ד, גיליון 1802, 4.4 2019, הטקסט מובא גם ב:על דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל
- ^ הרב לנדא מציג: מהפכת הכשרות של דגי הטונה באתר שטורעם.נט
- ^ שאול כהנא, המחלוקת הראשונה בין רבני בני ברק וההכרעה ההלכתית, באתר כיכר השבת, 17 באפריל 2019
- ^ הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצוק"ל, באתר כיכר השבת
33506504משה יהודא ליב לנדא