רבי משה הכהן ממגנצא
| לידה | בסביבות ד'תתפ"ה |
|---|---|
| פטירה | לפני ד'תתקמ"ח |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה ופסיקה |
| רבותיו | אביו רב שלמה הכהן, רבינו תם |
| תלמידיו | רב אלעזר מוורמס, ראבי"ה, המרדכי |
| בני דורו | הראב"ן, שמואל מוורדס (או "וורדום" או "וורדון" או "וורונא") |
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם[1]. היה אחד מרבותיהם של רבי אלעזר מוורמס ורבי ברוך ממגנצא. רבי אפרים מרגנשבורג כינהו ה"ארי שבחבורה"[2].
קורות חייו
נולד לשלמה הכהן בסביבות ד'תתפ"ה[3]. נסע לצרפת ללמוד בישיבתו של רבינו תם, לאחר מכן חזר למגנצא וכיהן כרב[4]. נמנה עם החותמים על תקנות מגנצא בשנת ד'תתק"פ. בניו היו הרב יהודה הכהן מפרידברג[5] (רבו של מהר"ם מרוטנבורג), והרב שלמה.
תלמידיו
בין תלמידיו נמנים רבי אלעזר מוורמס, רבי ברוך ממגנצא[6], הראבי"ה, המרדכי[7], רבי אלעזר מוורמייזא ורבי שמחה משפיירא.
דעותיו בהלכה וחיבוריו
בדיני הכשרת בשר סבר רב משה כי חובה למלוח בני מעיים בגלל מיעוט הדם שיש בם, זאת בניגוד לדעה הרווחת שאף בני מעיים שלא הומלחו מותרים באכילה[8]. כמו כן התיר לכהן להיכנס עת המת לספינה[9]. דעותיו בהלכה מובאים בתוספות.
חיבר ספר דינים[10]. ייתכן גם שחיבר תוספות על מסכת יבמות[11], ועל מסכת פסחים[9].
| תקופת חייו של רבי משה הכהן ממגנצא על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- שמות חכמים, ר' אברהם מ. וויס, סימן מז
- אפרים א. אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם • חיבוריהם • שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, מהדורה רביעית מורחבת תש"מ, עמ' 184–186
הערות שוליים
- ^ א. ריינר, תלמידים, דף 103-105
- ^ רבינו אפרים מרגנשבורג, ערך מ אות ב
- ^ כך משוער בספר שמות חכמים (וויס), דף קסב
- ^ מרדכי, בבא קמא סימן קפו
- ^ אוצר הגדולים, ערך מהר"ם מרוטנבורג
- ^ שמות חכמים (וויס) דף רטו
- ^ המרדכי מביאו בתואר "מורי הכהן" - מרדכי כתובות סי' קנב קסב, גיטין סי' תכ ב"ק סי' קלב וקצד ועוד
- ^ קוים לדרכו ההלכתית של ר"א מגרמייזא, מאת רועי הכהן ז"ק, הערה 3257
- ^ 9.0 9.1 אורבך, בעלי התוספות, עמ' 185
- ^ הרא"ש מביא מ"ספר דינין שיסד רבינו משה הכהן ז"ל". מובא באורבך, בעלי התוספות, עמ' 184
- ^ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 184
