שולף
שולף הוא תותח מתנייע ישראלי המבוסס על תובת טנק המרכבה. תכנון השולף החל בשנת 1977 ויוצרו ממנו שני אבות טיפוס, אך לבסוף הוחלט כי צה"ל לא יצטייד בו. סולתם מערכות שיצרה את התותח סגרה את הפרויקט סופית ב-1997.[1]
רקע
בעת הפקת לקחי מלחמת יום הכיפורים הגיעו בצה"ל למסקנה כי קיימת אי התאמה בין גודלו ויכולותיו של המערך המתמרן לאלו של מערך האש המסייע. כוחות החי"ר והשריון היו רבים באופן משמעותי מאשר יכולות חיל התותחנים על תותחיו ומרגמותיו. מלקחים אלו, ומלקחים שהופקו ממלחמת לבנון, החל צה"ל בתהליך שנועד לשפר את יכולת האש בצה"ל, על ידי יצירה וקנייה של אמצעים חדשים ושיפור אמצעים קיימים.
בשנת 1977 הוחלט בצה"ל על הקמת פרויקט השולף. השולף תוכנן להיות תומ"ת (תותח מתנייע) בקוטר 155 מ"מ בעל מערכת טעינה חצי אוטומטית ולהתנייע על תובת מרכבה. על הפרויקט הופקדו מנהלת תוכנית הטנק (מנת"ק) במשרד הביטחון ומפקדת קצין החימוש הראשי בצה"ל. בשנת 1984 הוחלט, ללא קשר ישיר לפרויקט השולף, ליצור מערכת שיפורים לתומ"תים קיימים.
אפיונו המבצעי, דהיינו, מערכת הדרישות והביצועים הנדרשים מהשולף נעשתה על ידי וועדה שכללה משלחת שיצאה למספר צבאות בחו"ל ומנהלת הטנק, שהייתה מרכזת הפרויקט וכפופה לעוזר שר הביטחון דאז, האלוף במילואים ישראל טל. כמו כן שותפו מפקדות קצין החימוש הראשי וקצין התותחנים הראשי.
עבודת התכנון והפיתוח החלה ובספטמבר 1983 שינה ישראל טל את דעתו בנוגע לפרויקט: למרות שקודם לכן היה נגד פיתוח של תומ"ת ישראלי, לאחר בדיקות ההיתכנות והשוואתן לתומ"ת הנוכחי בצה"ל, והתומ"ת העתידי של צבאות העולם, נוכח לדעת כי המשך הפיתוח כדאי, גם אם הפרויקט לא יצא לפועל. לאור המלצות אלה קבע הרמטכ"ל כי הפיתוח ימשיך. בשנת 1984 המליץ ראש אגף התכנון לסגן הרמטכ"ל לעצור את הפיתוח, כיוון שהפסקת הפיתוח הייתה האופציה הזולה יותר לאור העובדה שהלכה והתבססה כי צה"ל לא יצטייד בשולף משיקולי עלות. ביוני 1984 אישר שר הביטחון משה ארנס להשלים את הפיתוח ולהשהות את ההצטיידות. ב-1986 אף נשקלה הצטיידות במספר קטן יחסית של כלים לבקשת קצין התותחנים הראשי, אך זו נדחתה. המשך הפיתוח, שנקבע ל-1986, נדחה ל-1988 ולאחר דחיות נוספות ל-1993.
בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, החל צה"ל למעשה להתעניין, ומאוחר יותר להצטייד במערכת MLRS. הצטיידות זו סתמה את הגולל למעשה עבור תוכנית השולף; למעשה, ארצות הברית התנתה את רכישת מערכת ה-MLRS בכך שישראל תפסיק את פיתוח השולף, ולטענת מספר מפקדים בחיל השיקולים היו יותר פוליטיים מאשר אסטרטגיים-ביטחוניים.
כתחליף לשולף, שיפר צה"ל את מערך התומ"תים שלו מ"רוכב" ל"דוהר", ומאוחר יותר ל"דורס". שיפורים שכללו הכנסת מערכות כיבוי אש, צריחון מפקד משופר, מערכות כיוון חדשות ועוד.
ירי מבצעי
בשנת 1987 הושלם התכנון, ודגמים ראשונים לאחר בדיקות מבצעיות היו אמורים להיות מוכנים בשנת 1993. עם זאת, דגם ניסיוני של השולף ביצע ירי מבצעי אחד בלבד, ממוצב סוג'וד, בכינון ישיר, בשנת 1990, במסגרת מבצע "נעים הליכות".
אחד מיתרונותיו של השולף הוא בכך שהוא מקטין משמעותית את מספר אנשי הצוות הדרושים להפעלתו, בין היתר בזכות מערכת הטעינה האוטומטית. השולף משתמש בצוות של ארבעה, והטווח אליו הוא יורה מגיע עד ל-40 ק"מ.
מסקנת דו"ח מבקר המדינה הייתה כי "אין מחלוקת במערכת הביטחון על רמתם הגבוהה של ביצועיו, אך צה"ל אינו מתכוון להצטייד בו בשל מחירו הגבוה".
רק שני אבות טיפוס יוצרו - הראשון מוצב בבית התותחן בזכרון יעקב ופתוח לציבור הרחב, השני נמצא בחצר אחד המפעלים שהיו מעורבים בהרכבתו ואינו נגיש לציבור.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- תמונות של שולף בפורום באתר פרש
הערות שוליים
- ^ דוד חיון, סולתם תפסיק את פרוייקט ה"שולף" - לא מכרה אף תותח במשך 10 שנים, באתר גלובס, 18 בספטמבר 1997
 טנק המרכבה
| ||
|---|---|---|
| הטנקים בסדרה | מרכבה סימן 1 • מרכבה סימן 2 • מרכבה סימן 3 • מרכבה סימן 4 • מרכבה סימן 4 ברק | 
|
| רק"ם מבוסס מרכבה | נמ"ר • נמ"ר הנדסי • שולף • אופק • פר"ג | |
| מערכות לחימה | תותח תעש 120 מ"מ • ברק זוהר (ב"ז) • מעיל רוח (מערכת הגנה אקטיבית) | |
| נושאים קשורים |  צבא הגנה לישראל •  חיל השריון •  מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק)
| |
32830831שולף