רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

מתוך המכלול
(הופנה מהדף האדר"ת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדר"ת - הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג[1] - ג' באדר א' ה'תרס"ה), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו רבה של ירושלים. חותנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

תולדות חייו

הראי"ה קוק - חתנו של האדר"ת
רבי שמואל סלנט - רבה של ירושלים

האדר"ת, נולד עם אחיו התאום, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, בפיקלין שבליטא, לרב בנימין רבינוביץ' ולאשתו טויבא. בהיותו בן חמש שנים, נפטרה אם המשפחה, והאב נאלץ לגדל את בניו לבדו. בהיותו בן תשע עברה המשפחה לעיר שילעל, שם כיהן אביו ברבנות. בגיל שלוש עשרה עד חמש עשרה עמל עם אחיו-תאומו על החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס. בגיל 16 עברה המשפחה לעיר ראגולה שבמרכז ליטא, שם כתב האדר"ת חידושים על הרמב"ם, המוזכרים בחידושיו שבכתב-יד על הירושלמי. בח"י באלול ה'תר"כ השתדך עם בתו של ר' אריה לייב חזן, תלמיד-חכם מפוניבז'. בחול המועד סוכות ה'תרכ"א עקר מבית אביו אל בית חותנו. הוא למד בקלויז בפוניבז', והעיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בחודש אדר חזר אל בית אביו, אשר בינתיים עבר לשמש כרב העיר ווילקומיר.

בשנתיים הראשונות לנישואיו חלה במחלת עיניים שממנה התקשה להתרפא, והעיד על עצמו כי "שתי שנים רצופים שלא יכולתי ללמוד, וכמעט שלא למדתי מאומה". בשנת ה'תרל"ג הוצעה לו כהונת רבנות העיירה פיקעלין, עיירת מולדתו, אך הוא סירב, משום שחשש מהקפדתו של הרב המכהן אשר חלה בשיתוק. מספר פעמים נוספות הוצעו לו משרות רבנות ברוסיה ולא הסתייע הדבר. בחורף ה'תרל"ד נולדה בתו אסתר פריידל.

ימי רבנות פוניבז'

לאחר שהרב הלל מיליקובסקי, תלמידו של הרב ישראל סלנטר, עזב את רבנות פוניבז' בתום חמש שנות כהונה, התמנה האדר"ת בגיל עשרים ותשע לרבה של העיר פוניבז'. בתקופת כהונתו שם הרבה לדאוג לצורכי הנזקקים ונסע בעצמו כדי לאסוף תרומות עבורם. כאשר הוזמן לכהן ברבנות העיר ורשה, ויתר על ההצעה מאחר שהיה צריך לפרוע את חובותיו לאנשים מהם לווה כדי לפרנס את עניי העיר. משכורתו הרבנית הייתה מצומצמת ומשפחתו חיה בתנאים קשים. כמה מילדיו מתו ממחלות ובשל חוסר אמצעים.

בראשית שנת ה'תרמ"ג הוצעה לו שוב משרת רבנות ווילקומיר, עיירת רבנות אביו האחרונה. הוא שעה להפצרות בני פוניבז' שהציעו להכפיל כמעט את משכורתו, ונשאר בקהל עדתו. גם לאחר מכן היה מצבו דחוק. במקרה אחד לא קיבל משכורת של מספר חודשים ונאלץ להפסיק לקבל אנשים בחג הסוכות, כדי להסב את תשומת לב הקהילה למצבו הקשה.

ימי רבנות מיר

לאחר 18 שנות רבנות בפוניבז', נעתר האדר"ת בל"ג בעומר ה'תרנ"ג לבקשת תושבי מיר לקבל את רבנות עיירתם. בשנת תרמ"ד התחתנה בתו, אלטה בת-שבע, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היא נפטרה כעבור כמה שנים והרב קוק נשא תחתיה את רייזא רבקה, בת אחיו של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים.

ימי רבנות ירושלים

לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי רבי שמואל סלנט, שכבר היה מבוגר מאד וראייתו נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות ירושלים, על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו. האדר"ת עלה לארץ בשנת תרס"א, אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, בג' באדר א' תרס"ה.

ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.

הנהגתו

במשך כמה עשרות שנים נהג ללכת במהלך היום עם תפילין קטנות. היה לוקח איתו לנסיעות ברכבות קונטרסים של תפילת הדרך לחלק לנוסעים. הקפיד לקרוא קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ החמה, כותיקין, אף בקיץ, אף שבמקום מגוריו בליטא זהו זמן מוקדם מאוד.

חיבר את החיבור האוטוביוגרפי "נפש דוד" על הנהגותיו וארחות חייו, שם נראית הקפדתו על פרטים קטנים. הוא מספר כי בליל הסדר היה מתרגש מאד בפסקה "והיא שעמדה" ופורץ בבכי גדול על הייסורים שעברו עם ישראל ועל החסדים שגמל עמהם הקב"ה, "עד שבושתי מבני ביתי". בהיותו בירושלים, כשגר מול מקום המקדש, התבטא: הם חשבו לעשות לי טובה ולהאריך ימי, אך זה רק מקצר את ימי, כי בכל פעם שאני רואה את מקום המקדש חרב אינני יכול לעצור בעצמי.

מצבתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים. בבית הקברות בהר הזיתים

צאצאיו

ארבעה בנים של האדר"ת האריכו ימים אחרי פטירתו:

הנצחתו

על שמו נקראת ישיבת אדר"ת בבת ים. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת קריית שמואל.[2]

ספריו

כתב למעלה מ-120 ספרים. רק שניים מהם הודפסו בחייו. בשנים האחרונות מודפסים ספריו.

להלן רשימה חלקית של ספריו:

  • את דבר המשפט - חידושים על טור חושן משפט. נדפס בתוך הטור בהוצאת אל המקורות, ה'תשי"ט
  • אחרית השנים - על מצוות וידוי מעשר. יצא לאור בחייו, ווארשא ה'תרנ"ג, ויצא במהדורה נוספת על ידי ישיבת אהבת שלום
  • אהלי דוד
  • קול עלה נידף
  • אותו אדבר
  • אור חדש על הארץ
  • בן יכבד אב
  • בגד ללבוש
  • בחלום אדבר
  • ברכת הפסח
  • רח"ש דבר טוב
  • תפארת בנים
  • שבת אחים - יצא לאור על ידי ישיבת אהבת שלום
  • תפילת דוד - יצא לאור על ידי ישיבת אהבת שלום
  • השג יד
  • חרושת אבן
  • יוסף דעת
  • שבח נעורים
  • עובר אורח - חידושי תורה שנתחדשו בשיחות בין המחבר לגדולי ישראל בשבתם אצלו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כך מסקנתו של הרב הראל כהן, במאמר אדר האדר"ת, ובהערה 5 שם. זאת אף על פי שהאדר"ת עצמו (סדר אליהו, עמ' 17, וכן בתצלום כתב ידו בפתח הספר) כותב שנולד בתר"ה. תאריך זה אינו מתיישב עם עובדות שסיפר על עצמו במקומות אחרים ועם עדויות של אחרים אודותיו, שמהן כאמור עולה שנולד בתר"ג.
  2. רחוב האדרת, אתר עיריית ירושלים
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0