מוקדון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מקדון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוקדון
Map Macedonia 336 BC-he-2.svg
מפת מוקדון ויוון במותו של פיליפוס השני (336 לפנה"ס)
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה מקדונית עתיקה
יוונית אטית
קוינה
עיר בירה ורגינה (808-399 לפנה"ס)
פלה (399-168 לפנה"ס)
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 808 לפנה"ס
פירוק  
תאריך פירוק 168 לפנה"ס
ישות קודמת תקופת המעבר ביוון
ישות יורשת ממלכת פרגמון
הממלכה הסלאוקית
מצרים התלמיית
מקדוניה (מחוז רומי)
שליטים בולטים קרנוס (808-778 לפנה"ס)
פרסאוס (179-168 לפנה"ס)
דמוגרפיה
דת דת יוון העתיקה
הלניזם
כלכלה
מטבע טטרדרכמא

מוקדון או מקדוניה הייתה ממלכה קדומה ששכנה באזור חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, בצפון-מזרח חצי האי הבלקני. היחס של היוונים לממלכה זו היה כאל ישות חצי-ברברית. שליטיה היו חסרי חשיבות של ממש בפוליטיקה הפנים יוונית. הממלכה עלתה לגדולה בסוף התקופה הקלאסית במאה ה-4 לפנה"ס. לאחר מכן הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי. סופה שנכבשה על ידי רומא ושולבה באימפריה הרומית.

היסטוריה

הממלכה ידועה בערך מהמאה ה-9 לפנה"ס והייתה חסרת השפעה עד לבואו של פיליפוס השני, מלך מקדוניה אשר כבש את כל יוון, אימץ את דת יוון וגייס את לוחמי הערים היווניות לצבאו.

אלכסנדר הגדול, בנו של פיליפוס, שנקרא אלכסנדר מוקדון, על שם המקום, פתח במסעות כיבושים אדירים שבמהלכם הכניע את האימפריה הפרסית וכבש חלק מהודו וכך מוקדון הפכה לאחת האימפריות הגדולות בהיסטוריה.

אולם האימפריה לא שרדה לאחר מותו של אלכסנדר. במלחמות הדיאדוכים אנטיגונוס מונופתלמוס הצליח להשתלט על מוקדון והקים בה ממלכה עצמאית וייסד את השושלת האנטיגונידית ששלטה במוקדון עד שנת 168 לפנה"ס שבה הצבא הרומי הביס את מלך מוקדון פרסאוס בקרב פידנה.

לאחר ניצחון הרומאים במלחמה המוקדונית השלישית הם פירקו את הממלכה המוקדונית לארבע יחידות מדיניות נפרדות שהיו מדינות גרורות של רומא. כדי לנסות למנוע כל התנגדות לשלטונם הם פעלו בשיטה של הפרד ומשול ואסרו כל מגע מכל סוג שהוא בין תושבי המדינות השונות. אולם בסופו של דבר הניסיון לשלוט בלי לספח את האזור לא צלח ואחרי מרד כושל של המוקדונים רומא סיפחה את ארבע המדינות והפכה אותם לפרובינקיה.

בשנת 1991, כחלק מהתפרקות יוגוסלביה, הוקמה בחלק משטחה של ממלכת מוקדון לשעבר רפובליקת מקדוניה.

חברה ומשטר

החברה המוקדונית הייתה כפרית בעיקרה. האיכרים, שהיו אנשים חופשיים מבחינה משפטית, היוו את רוב העם ואת הצבא. התושבים התחלקו לשני חלקים עיקריים: מוקדונים ותושבי קבע חסרי אזרחות. המוקדונים נהנו מכל הזכויות החוקיות ושירתו בצבא המלך ואילו תושבי הקבע היו חסרי זכויות פוליטיות, אך נהנו מחופש פולחן, אפשרות לחיות על פיו חוקיהם, אפשרות לדבר את שפתם ללא הפרעה וכו'. תושבים אלה שירתו לעיתים בצבא בחיל הרגלים הקל או בחיל הפרשים הקל. המטרה העיקרית של תושבי הקבע היה בעיקרו של דבר לספק את הבסיס הכלכלי שיתמוך במוקדונים אשר שרתו בצבא.[1]

הצבא המוקדוני, שנועד להגן על הממלכה מפני פולשים מצפון, היה מאורגן ומצויד היטב.

בראש המדינה עמד מלך ששלטונו עבר בירושה, אך אישור המלך היורש היה בידי הצבא. בשונה ממלכי המזרח, שהתהדרו בפאר רב ובמעמד של אל, המלך המוקדוני היה המנהיג הצבאי וראש האצילים. עוזריו בשלטון וכן אנשי הקצונה בצבא היו "ידידי המלך" - ההטיירוי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוקדון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ N.G.L. Hammond, "The Macedonian Imprint on the Hellenistic World", in Peter Green's (ed), Hellenistic History and Culture, University of California Press, 1993


P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0