מערכת הביטחון הישראלית
מערכת הביטחון הישראלית הוא מכלול הארגונים העוסקים בהגנה על ביטחון מדינת ישראל, כלומר על הגנת אזרחי ותושבי ישראל, מפני אויבים מבחוץ ומבית.
לכל אחד מהגורמים במערכת הביטחון סמכויות משלו, אך לעיתים נדרשת הכרעה בשאלה מי הגורם שיתמודד עם איום ביטחוני מסוים. בין הגורמים השונים מתקיימים אינטראקציה ושיתוף פעולה, לשם מימושן של מטרות משותפות. בנוסף לכך מתקיים מעבר של לוחמים/עובדים בין הגורמים השונים, ובפרט מעבר מצה"ל אל כל יתר הגורמים. במיוחד בולט הדבר במוסד, שרבים מראשיו הם אלופים שהשתחררו מצה"ל.
כוחות הביטחון הישראלים
הארגונים הנכללים במערכת הביטחון בישראל הם:
צבא
צבא הגנה לישראל (צה"ל)- צבאה של מדינת ישראל.
זרוע היבשה: אחראית על בניין הכוח בכוחות היבשה של צה"ל. מערך החוד כולל את חיל הרגלים, חיל השריון, חיל ההנדסה הקרבית, חיל התותחנים, חיל הגנת הגבולות ויחידות מובחרות בצה"ל. הפעלת הכוח היא באחריות הפיקודים המרחביים.
חיל האוויר הישראלי: מפעיל מטוסי קרב, מסוקי קרב וסער, מטוסי תובלה, כלי טיס בלתי מאוישים, לוויינים ואמצעים נוספים. משמש כ"זרוע האסטרטגית" של צה"ל.
חיל הים הישראלי: מפעיל ספינות סיור ובט"ש מהירות, ספינות טילים, צוללות אסטרטגיות ואת יחידת הקומנדו הימי שייטת 13. חיל הים מגן על חופי ישראל ונתיבי הסחר הימיים של ישראל, וכן שותף במבצעים אסטרטגיים רחוקים.
אגף המודיעין: אחראי על מודיעין צבאי ובין השאר על מתן הערכות מודיעין טקטיות ואסטרטגיות, כולל התרעה על סיכוי ממשי למלחמה. בין יחידותיו נמנות סיירת מטכ"ל ויחידה 8200.- אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה: אחראי למתן מענה טכנולוגי ולוגיסטי לקיומו, לכשירותו ולמילוי משימותיו של הצבא.
אגף כוח האדם: הגוף המתכנן והמתאם את פעילות הצבת כוח האדם ותנועתו, הטיפול במשאבּי האנוש של הצבא, התכנון מול תקינת אגף התכנון ותנאי השירות של הפרט.
אגף המבצעים: נושא באחריות מטה לתכנון והפעלת כוחו המבצעי של צה"ל באמצעות מפקדות הפיקודים המרחביים, מפקדת זרוע האוויר, מפקדת זרוע הים, זרוע היבשה ואגפי המטכ"ל השונים.
אגף התקשוב וההגנה בסב"ר: הגוף המתווה את מדיניות הקשר, התקשורת, המחשוב, השליטה והבקרה ואבטחת מערכות מידע בצה"ל.
אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי: הגוף המרכזי במטה הכללי העוסק בבניין הכוח הצבאי הכולל המלצות לרמטכ"ל על כיוונים אפשריים לבניין הכוח של צה"ל, וגיבוש עבודת מטה בתכנון הקצאת המשאבים ובתחומי הארגון, התשתיות והפריסה בצבא וכן בפיתוח שיטות לחימה וחדשנות.
אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי: עוסק בתכנון ותכלול האסטרטגיה הצבאית וריכוז הפעולות לעיצוב ולתכנון המערכה אל מול הזירה האיראנית ("פיקוד איראן").
ביון
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד")- ארגון הביון של המדינה, הממונה על איסוף מידע אזרחי וצבאי, דיפלומטיה חשאית ופעולות ביטחון חשאיות מחוץ לגבולות המדינה.
שירות הביטחון הכללי (השב"כ)- נועד להגן על המדינה מפני חתרנות פנימית המסכנת את ביטחונה או מפרה את חוקיה. הוא אחראי בין השאר על סיכול טרור, אבטחה, סיכול ריגול ואבטחת מידע. בפועל תפקידו כולל גם סיכול טרור פלסטיני שמקורו ביש"ע.
משטרה
משטרת ישראל- המשטרה של מדינת ישראל, העוסקת בביטחון פנים, שמירה על הסדר הציבורי, מניעה של מעשי פשע, לכידת עבריינים ואכיפת החוק.
יס"מ: היחידה של משטרת ישראל לתגובה מהירה ומאבק בפשיעה קשה ובהפרות סדר, מהווה מקבילה למשמר הגבול במשטרת ישראל הכחולה.
מערך החבלה של משטרת ישראל: יחידה משטרתית מיוחדת לחבלה וסילוק פצצות של משטרת ישראל. מטפלת בחפצים חשודים, מטעני חבלה, תחמושת ונפלי תחמושת.
משמר הגבול: הזרוע הקרבית של משטרת ישראל. באופן רשמי כפופה למשטרת ישראל בלבד אך בפועל גם לצבא ההגנה לישראל בשיתוף פעולה עם המשטרה בעיקר בזמני חירום. ככוח ז'נדרמריה, משמר הגבול (מג"ב) אחראית על ביטחון הפנים, הגנת הגבולות ואזורי הספר, שיטור כפרי, לוחמה בטרור וסיוע למשטרה באירועים כגון הפרות סדר ואירועים ביטחוניים. מג"ב פועל גם בשטחי יהודה ושומרון תחת פיקוד המרכז ותפקידו שם הוא לספק הגנה וביטחון לתושבים, לצד מלחמה בטרור ולכידת אויבים חיצוניים הנמצאים בתוך גבולות המדינה.
ימ"מ: היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור. יחידת ההשתלטות הלאומית של ישראל שמתמחה בחילוץ בני ערובה וטיפול בפיגועי חטיפה ומיקוח, בפעולות סיכול ולוחמה בטרור וכן במבצעים מיוחדים וטיפול בפשיעה קשה. מפעילה לוחמי פריצה (צוות חוד), לוחמי טג"ח ("קופים"), מסתערבים, צלפים, חבלנים, כלבנים ועוד.
המשמר האזרחי: ארגון מתנדבים המסייע למשטרה, פועל בכפוף לאגף שיטור אבטחה וקהילה.
ארגונים נוספים
- ארגון הכליאה הלאומי האחראי על הפעלת בתי הסוהר בישראל.
- גוף האבטחה הממלכתי האחראי על אבטחת משכן הכנסת.
- גוף האבטחה הממלכתי האחראי על אבטחת בתי המשפט ושופטים בישראל.
ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל.
ארגון ההצלה הלאומי.
יש המחשיבים גם גופי חירום והצלה כגון איחוד הצלה (ארגון הצלה התנדבותי המעניק בעיקר שירותים פרטיים של עזרה ראשונה) הכפופים למשרד הבריאות ובאים להעניק בעיקר טיפולי עזרה ראשונה, ארגון זק"א האמון על סיוע למשטרת ישראל בזיהוי קורבנות בזירות אסון, שירותים רפואיים אחרים ומגנים גם בעיקר מפני פגיעות העלולות להביא למחלות, לפציעות ולמוות, כחלק ממערכת הביטחון הישראלית. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוקמה רשות חירום לאומית כגוף נפרד ממשרד הביטחון אך לבסוף פעילותה כגוף עצמאי הופסקה והיא אוחדה לתוך משרד הביטחון.
מפעם לפעם עולות הצעות לארגון חדש במערכת הביטחון, לשם מילוי פונקציה שחסרה במערכת זו, כפיצול של יחידה ארגונית קיימת והפיכתה ליחידה עצמאית, או לשם שינוי יחסי הכוחות בין המרכיבים השונים של מערכת הביטחון. בחודש מרץ 2004, למשל, הציעה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להפוך את אחת מיחידות המודיעין של הצבא, יחידה 8200, לגוף אזרחי נפרד מהצבא (בדומה למקבילתה האמריקאית, ה-NSA).
גופים ממשלתיים
- משרדו של ראש ממשלת ישראל האחראי על שלל ארגונים ממלכתיים אשר כפופים ישירות לראש הממשלה ובין היתר על ארגוני ביטחון ואכיפה כגון המוסד, השב"כ, המל"ל וסוכנות הסייבר הממשלתית.
- המשרד הממשלתי המפקח על פעולת הצבא, ועוסק בפעולות אזרחיות הקשורות לתפעול הצבא, כגון רכש ושיקום. במסגרת משרד הביטחון פועל המלמ"ב - הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, שאחראי על אבטחת משרד הביטחון עצמו ועל אבטחת התעשיות הביטחוניות. המשרד גם מופקד על רשות חירום לאומית (רח"ל).
- המשרד הממשלתי המפקח על פעולתם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי כבאות והצלה.
המטה לביטחון לאומי (מל"ל)
- גוף מייעץ ומתאם בענייני ביטחון ואסטרטגיה במשרד ראש הממשלה.
- גוף המתאם את הגנת הסייבר ואבטחת המידע של ישראל. לגופים שונים במערכת הביטחון - בהם צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ והמוסד - יש יחידות סייבר, וישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום זה.
- גוף מודיעין בעל אחריות על מאגרי המודיעין הפיננסי הלאומי ומתכלל את תמונת המודיעין בתחום זה עבור רשויות אכיפת החוק וגופי הביטחון בישראל. בנוסף עוסק במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, פעילות ארגוני טרור ופעילות שעניינה פגיעה בביטחון המדינה.
גופים ממשלתיים שפורקו
- משרד ממשלתי שהיה אחראי על מוכנות העורף למצב חירום. פורק ב-2014.
- גוף מייעץ לראש הממשלה בנושאים הקשורים לקהיליית המודיעין הישראלית ובנושאי אסטרטגיה מבוססת מודיעין. פורק ב-2024.
פיקוח פרלמנטרי
הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון מבוצע על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וועדות המשנה שלה:
- ועדת משנה למודיעין ולשירותים חשאיים
- ועדת משנה לתפיסת הביטחון ובניין הכח
- ועדת משנה לכוננות וביטחון שוטף
- ועדת משנה לכ"א בצה"ל
- ועדת משנה לענייני חוץ והסברה
מערכת הביטחון כפופה לביקורת מטעם מבקר מערכת הביטחון (הממונה על ידי משרד הביטחון), מבקר פנים (בצה"ל ובגופים האחרים) ומבקר המדינה. בנוסף קיימים המטה לביטחון לאומי ותפקידי המזכיר צבאי שתפקידם לתאם ולייעץ לממשלה, ראש הממשלה, שר הביטחון והנשיא. כמו כן קיים הקבינט המדיני-ביטחוני שמטרת הקמתו הייתה קבלת החלטות מושכלת ומקצועית יותר מטעם הממשלה, עקב היעדר ניסיון של מרבית השרים (שהם חסרי ניסיון צבאי משמעותי).
ראו גם
- קהילת המודיעין הישראלית
- דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל
- תקציב משרד הביטחון של מדינת ישראל
- אויב#בישראל
- גיס חמישי
- אויב#האויב_ביהדות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כוחות הביטחון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערכת הביטחון הישראלית |
- דין וחשבון הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורו, באתר הכנסת.
- גדעון אלון, דו"ח שטייניץ: להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן, באתר הארץ, 27 במרץ 2004
38693063מערכת הביטחון הישראלית